גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה
כתב בשפתי חכמים: 'לפי שהיצר הרע של אדם מסית אותו תמיד להעביר על דעת קונו אי לכך אפילו מצוות קלות צריכות חיזוק קל וחומר לשאר מצוות שאדם מתאווה להם.
אל תחשבו: 'שאם יש דבר שלא יעלה על דעתכם בכלל לעשות עבירה מסוג זה אז אתם בטוחים ושומרים שלא תעשו לעולם...'
היות וזה מצווה - אז יצר הרע חייב להעביר אותך על המצוות של ה' אפילו בדבר קל מאוד להישמר!
נחזור, השפתי חכמים אומר: 'לפי שיצרו של אדם מסית אותו תמיד להעביר אותו על דעת קונו' זה התפקיד שלו לכן אפילו מצוות קלות ביותר צריכות חיזוק קל וחמור לשאר המצוות שאדם מתאווה להם ודאי וודאי שהוא צריך חיזוק יותר גדול.
ובאמת משום כך אמרו חז''ל (קידושין לא): 'גדול המצווה ועושה ממי שלא מצווה'.
יש אחד היה לו צווי והוא עשה מה שאמרו לו ויש אחד לא אמרו לו כלום והוא עשה בהתנדבות. את מי אנחנו מעריכים יותר? את זה שעשה בהתנדבות.
אומרים: 'הוא לא חייב בכלל הבנ''א בא ונרתם ועשה, כל הכבוד, כל הכבוד'.
על מי שמצווה...
נגיד אחד חייב להיות בצבא, חייב! מגייסים אותו,
- 'מה, הוא עושה טובה? יש 'חוק גיוס' והוא מתגייס'.
ובא אחד נגיד אפילו גוי לא יהודי ואומר: 'אני רוצה להיות בצבא אני רוצה להגן על היהודים!'.
כולם יגידו: 'כל הכבוד! תראה הבן אדם לא חייב יכול ללכת לטייל להסתובב בעולם בא להיכנס למלחמות סכנת חיים!'
מה זה, כולם יעריכו אותו יותר...
לא-לא לא! אומרת הגמרא: ''גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה!' למה? כי מי שמצווה ועושה הוא עומד במלחמה עם היצר הרע שמסית אותו תמיד לעבור עבירות ולא לקיים מצוות, יש לו מתנגד הוא לא רוצה שיעשה את המצווה. אז אם הוא עושה אז זה אחרי שהוא ניצח את היצר אבל מי שאין לו יצר לא מפריע לו.
מה הבעיה לעשות? אין לו התנגדות, בא לו, בא לו לעשות.
אבל השני יש לו התנגדות והוא עושה. אז מגיע לו יותר. זאת אומרת הוא כל הזמן צריך לעמוד במצב של מלחמה המצווה מלחמת היצר וחייליו יש לו הרבה חיילים היצר הרע לא רק חיילים מלאכים. גם חבר'ה יש לו...