אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין!
נזכיר סיפור מהגמרא במנחות מ"ד:
מעשה באדם אחד שהיה זהיר מאוד במצוות ציצית. אבל מצד שני, היה פרוץ בתאוות. באריות. ושמע שיש מקום שצריך לשלם 400 זהובים כדי לעבור עבירה. וקבע זמן. הגיע למדינת הים וישב על הפתח. אמרו לו אותה אישה... אותו אדם ששיגר 400 זהובים ישב על הפתח. הכניסו אותו. לא נפרד מציציותיו. והעלתה אותו לא משנה לאן, ובאו ציציותיו וטפחו לו על פניו וירד ולא עשה מעשה. אמרה לו: "אני לא מניחה אותך עד שתאמר לי מה שמך, מה שם עירך, מה שם ריבך, מה שם בית מדרשך שאתה לומד בו תורה. אם לא, אני מוסרת אותך למלכות". ומסר לה. מי זה היה הרב שלו? רבי יחיה הגדול. היא באה לשם. ובסוף היא התגיירה. וקיבל אותה בהיתר ולא באיסור. אבל מה הלקח שלומדים פה? הברייתא פותחת ואומרת: "מעשה באדם אחד". אבל הרי הוא היה תלמיד של רבי יחיה. אז איך אפשר לקרוא לו בן תורה אם הוא עשוה מעשה כזה? אז הברייתא אומרת "מעשה באיש אחד". ואמרו גם לאישה: "אדם אחד בא". זאת אומרת איך הוא נראה גם? הוא נראה כמו אדם רגיל. אדם אחד בא. אז למה היא שאלה אותה? גויה, שיקצע, איך היא יודעת להגיד לו "מה שם רבך?", "מה שם בית מדרשך שאתה לומד בו תורה?". מאיפה היא יודעת שהוא בכלל בחור ישיבה? מי סיפר לה? התשובה היא פשוטה: בתוקף הדחף והתאווה אין אדם מסוגל לרסן את עצמו. לא יכול. לא יכול! אבל אם הוא מסוגל, זה רק התורה יכולה לעושת. אדם שממש בשעת מעשה יכול פתאום לבלום את עצמו, אין כח, רק כח אלוקי, כח התורה יכול לבלום אותו. בלי זה אין מצב בעולם. לכן אתם קרואים "אדם" ואין אומות העולם קרויים אדם. ע"י התורה שאמרה: "אדם כי ימות באוהל". הכוונה באוהל של תורה. זאת אומרת, התורה הופכת אותנו להיות "אדם". כתב הרמב"ם: ההבדל בין אדם לבהמה הוא: לאדם יש בלימה עצמית ושליטה על הדחפים. לבהמה אין. היא זקוקה לבלם חיצוני. לכן הכתוב אומר בתהילים: "אל תהיו בכוס כפרד אין אבין במתג ורסן עדיו לבלום". אז מבקש מאיתנו דוד המלך: אל תהיו כמו סוס, כמו פרד. למה? איך עוצרים סוס ופרד? עם מתג ורסן. עם מכשירים חיצוניים. אבל בן אדם לא צריך להיות כזה. הוא צריך לשלוט על עצמו. הוא אדם. ע"י התורה אדם יוצר את עצמו. ככתוב: "עיר פרא אדם יוולד". רש"י אומר: שמעיר פרא צריך שייוולד אדם ששולט על היצרים. איך עושים זאת? רק באמצעות התורה. לכן, בירך יעקב אבינו את שמעון ולוי שיהיו תלויים בדעת אחרים, יעסקו בתורה ובשני האמצעים האלה גם ילמדו לשלוט בעצמם וגם יתקנו את מידת הכעס.