הכרת הטוב מצויה גם ברמאי
הכרת הטוב מצויה גם ברמאי: אמרו רבותינו (בבא קמא קיז') "אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו!"
ורש"י מסביר למה: "אין אדם מעיז פניו בפני זה שעשה לו טובה!"
אדם אפילו שהדרדר עד שהוא רוצה לכפור ולהחזיק בממון של חבירו, לא להחזיר,
מכל מקום לא יכול להעיז פניו בפני מי ששעה לו טובה והלווה לו,
משום שתכונת הכרת הטוב מוטבעת בכל אדם באשר הוא אדם!
משום כך יוסף הצדיק אמר לאשת פוטיפר שתפסיק לפתות אותו כי נגע בנפשו הכרת הטוב לבעלה
ואמר: "אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ
וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?!" (בראשית לט ט)
כיון שתכונת הכרת הטוב מוטבעת בנפש האדם
ולפיכך גם אותה ארורה כלשון חז"ל, יכולה להבין דבר זה!
זאת אומרת הטיעון הזה היא גם מסוגלת להבין: שיש ליוסף הכרת הטוב לפוטיפר,
ואם כן הוא לא יכול לעשות מעשה רע כזה!