חמורה עליהם טהרת כלים משפיכות דמים!
איך וכיצד הטיבו חכמים ז"ל להבהיר ולהגדיר את צורת הפנימיות של האדם עד תחתית נפשו, איך וכיצד הטיבו חכמים ז"ל להבהיר ולהגדיר את צורת הפנימיות של האדם עד תחתית נפשו, הם העריכו וידעו את תכונתו ומהלך מחשבתו כי מוסכם ומקבל אצלו שיותר קל לטבול ולהתענג בדם חברו וצערו, יותר קל לו, ומתוקה הנקמה לחיכו כדבש מאשר לטמא את ידיו, או לטמא או לטרוח עכשיו ללכת למקוה, אם זה נוגע אליו שהוא צריך לטרוח או זה וזה וזה אז הוא מבטל, אבל לפגל אין לו בעיה. ראינו עורך דין שרצח את ההורים שלו בלי שום בעיה בשביל לקחת ירושה, כי הוא מהמר כפוי. מתכנן איך הוא רוצח, לומד באינטרנט איך רוצחים, מה עושים, איך מחביאים את העובדות, איך מאשימים מישהו, הכל, עורך דין, עורך דין, ואח"כ מאשים את אחיו, הוא רצח הוא רצח לא אני, זה פה, עוד אחד הוא רוצה לרצוח, עוד אחד, לא רק אותו, גם את המשפחה שלו, למה? שיסבלו שלא יהיה להם בעל הוא יהיה בכלא וזה פה ושם, את הילדים כולם מה אכפת לו, העיקר בשביל טובת הנאה, שהוא יוכל להמר. יש כאלה שקיצצו את האמא שלהם וחתכו אותה ושמו אותה בפריזר, יש כאלה שלקחו את הילדים שלהם והטביעו אותם בירקון, הפריעו להם קצת בחיים, מפריעים, הם יותר מידי צועקים בוכים וזה פה שם, יש כל מיני דברים כאלה, כן, אתם מכירים. יש בלי סוף, כן, יש בלי סוף, זה כלום, שום דבר, יש דברים שאי אפשר אפילו לכתוב. אבל חכמים ידעו את כוחות הנפש של הבן אדם, בן אדם יכול להיות הכי מושחת בעולם, אבל טומה, לא טומאה, אני לא נוגע, טומאה אויויו. הטומאה היא חמורה לו ומפחד ממנה, אבל הדם של חברו, קלונו וצערו קלים בעיניו, ואפילו שהטומאה היא דרבנן, דרבנן, שהרי יודע שגזרו כך רבנן, זה רבנן לא התורה, כדי שלא יפגל קרבן חברו ולא יזיקו, ולא יפסידו בממון ע"י שיעכב את קרבנו שעליו עמל ויגע להביאו ברצון טוב, בכל זאת חושש הוא מטומאה גם אם היא מדרבנן, ולעומת זאת שפיכות דם חברו אין דופק דופק כלום וזילא שפיכות דמים מטומאה. זולא שפיכות דמים מטומאה.
והנה ראיתם ש"ס שפכו את דמי במשך חדשים ולאף אחד זה לא מפריע, אבל אם חס ושלום הוא לא נטל ידיים עד פה, אוי אוי, צריך לעשות נטילה מחש, צריך לעשות נטילה מחדש, אף אחד לא אמר למי שדיבר נגדי - צריך לעשות דרשה מחדש, צריך לעשות דרשה מחדש, מה שאתה אמרת עכשיו זה פסול, אתה צריך לעשות דרשה מחדשה, אף אחד.
ש. לא עשו שלום לא עושים כלום?
הרב: בטח, עןשים שלום עוד מעט עם הפלשתינים
ש. מהרב לא ביקשו משהו?
הרב: איזה מבקשים, מבקשים מלחמה. בכל אופן אתם מבינים, זה זה המצב, ז"א שפיכות דמים זילא, זילא, לעומת טומאה, טומאה דרבנן, טומאה דרבנן, לא יאומן כי יסופר, אפשר לשחוט בן אדם לגמור עליו מפעל חייו מיליון בעלי תשובה הכל, אפשר לשחוט לגמרי בלי שום בעיה, חס ושלום לגעת בטומאה, חס ושלום, טומאה מה נטילת ידיים, מה צריך וינשאם וינטלם, מה זה, המזלזל, המזלזל בנטילה נעקר מן העולם, אוי ואבוי, זה שולחן ערוך מפורש. ומה עם שולחן ערוך המפורש "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק" ומה עם זה שהמבזה תלמיד חכם הוא אפיקורס ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק לעולם הבא, זה עזוב, זה אנחנו נסתדר, הכל בסדר, זה אין בעיה, אוי, אבל טומאה, נטילת ידיים, אוי ואבוי נטילת ידיים.
ובתוספות שם מקשה, ואם תאמר כמו כן לא יחושו לעסוק בטומאה, התוספות מקשה, רגע, אם בן אדם לא אכפת לו לקחת את האבא והאמא שלו ולעשות מהם עורות והכל, למה שיחוש מטומאה? אולי הם לא יחושו מטומאה גם, אז מה התועלת שגזרו חכמים טומאה? ויש לומר התירוץ הוא כי אף לרשעים חמירא להוא טומאה, אפילו לרשעים הטומאה חמורה. גמרא ביומא כ"ג, ללמדך שחמורה עליהם טהרת כלים משפיכות דמים, הכלי טבול? לא אני לא שותה, זה לא טבול, זה טבול? זה לא טבול, אני לא שותה, סליחה אני לא שותה לא, לשתות את הדם של בן אדם שותה חופשי, כן, זה אין בעיה, אבל לשתות מכוס לא טבול אוי ואבוי, מה פתאום, מה קרה לך. ללמדך שחמורה עליהם טהרת כלים משפיכות דמים, והם אינם יודעים שהעירה וההשחתה בנפש גורמת טומאה בעולם, זה לא רק שהוא טמא במעשים הרעים שלו, אלא הוא גם מטמא את העולם, כמו שכתוב "אל הארץ לא יכפור לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו" עד שלא ישפך דמו של השופך האדמה לא תרגע, ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה, כי אם בדם אשר שופכו ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה, אתם פעם שמעתם דרשה כזו? אתם בהלם הא? אבל זה מדובר עלינו,