מי איננו יהודי שלם ולא ראוי להיות רב?
- - - לא מוגה! - - -
והגמרא אומרת בכתובות כה, בהיה תלמיד חכם
דמרחמלה בני מטה לא משום דמעלה טפה,
אלא דלא מוכח להוא במילי דשמיא.
זה התלמיד החכם שאתה רואה שאוהבים אותו בני מטה.
בני מטה זה בני העיר.
זה לא בגלל שהוא אדם מעולה,
זה בגלל שהוא מוכר להם תותים.
זה לא מוכח לו במילי דשמיא, הוא לא מוכיח אותם.
אם היה מוכיח אותם,
אז כמובן לא היו מתאספים סביבו.
וידוע מה שאומרים בשם הגריס סלנטר,
רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק ברכה,
שרב בעיר,
רב של עיר,
אם אינו מחליט שלא לוותר מקוצו של יוד
בדיני התורה,
אפילו אם יגרשו מהעיר,
לא זו בלבד שאינו ראוי להיות רב,
אלא גם איננו יהודי שלם.
רב
של עיר,
אחריות שלמה על עיר,
על הכול, על השחיטה,
על הכשרות,
על הכול, על כל הדינים,
על הסופרים,
על החזנים, על הכול, הוא אחראי על הכול.
רב שנעיר.
אם הוא לא מחליט בהחלטה נחושה שהוא לא מוותר על קוצו של להיות מדיני התורה,
והוא לוקח בחשבון גם שיגרשו אותו מהעיר,
וזה כאילו הפסד לעיר, מה, אז יישארו בלי רב?
מאוד רב כמוני, חכם, וזה,
מה?
הוא אומר, לא זו בלבד שהוא לא ראוי להיות רב,
אלא שגם איננו יהודי שלם.
איזה מין דבר. כל יהודי חייב בהוכיח תוכיח את עמיתך. כל יהודי פשוט.
רב על אחת כמה וכמה.
רב אסור לו לוותר על קוצו של יום.
אם הוא מעלים עין,
אז יפסה הנגע,
והכל יהיה הכול, הקולר יהיה תלוי בצווארו.
כבר סיפרנו
שהחפץ חיים.
פעם בא אליו אחד,
לא, סליחה,
פעם היה מעשה שאחד ברוסיה,
תפסו אותו על גנבות.
החליטו לשלוח אותו 15 שנה לסיביר.
אז הוא ביקש בקשה אחרונה לפני ששולחים אותו,
שייתנו לו לדבר עם הרב.
רב המקום.
אז הוא דיבר ואמר לו, תשמע, בגללך אני הולך לסיביר.
אמר לו, אני מה עשיתי?
אמר לו, אתה לא הוכחת אותי. אתה ידעת שאני גנב?
אז מה אם הוא גנב?
אתה ידעת שאני גנב,
ואתה לא אמרת לי שום דבר.
בשביל זה תפסו אותי,
ועכשיו אני הולך לסיביר. אם היית מוכיח אותי, הייתי פוסק מן הגנבות.
על זה אומר החפץ חיים,
כשיגיעו הרבנים למעלה,
ככה יהיה דינם.
כל העבריינים,
כל התותים,
כולם יבואו ויגידו, אתה לא אמרת לי כלום.
אני הייתי קרוב אליך, אתה ראית במעשיי,
ידעת זה, לא ערת לי, לא הוכחת אותי. הפוך, עוד עודדת אותי.
ואני עכשיו בגיהינום, הכל בגללך?
יוציאו אותו,
אפילו אם הוא יהיה בגן העדן, בזכות מעשיו הטובים, נגיד,
ישר לגיהינום,
עם החבר'ה של התותים.
ככה אומר חפץ חיים.
הרי שהנהגת הציבור אינה מילתא זוטרתא,
זה לא דבר קטן,
לא דבר קל.
יש צורך בפיקחות,
בחוכמה רבה,
אבל על כל זה צריך יראת שמיים אמיתית.
אם אין לך יראת שמיים את האלוהים, אתה לא ירא.
אז מה אתה, רב של עמלק?
איזה רב אתה?
מאיפה אתה? באת לקרר את הציבור, להגיד להם שהכול מותרים לכם?
ומידת החסד והרחמים צריכים להיות גם למנהיג על כל אחד ואחד.
יש לך מידת חסד ורחמים יותר מאשר אתה מתקן את הבן אדם, שלא יטעה?
אם אתה רואה אדם מפסיד ממונו, כל רגע מפסיד ממונו. זה לא רחמים להגיד לו, הלו, הלו,
אתה מפסיד את הממון.
זה לא רחמים?
אם אתה רואה שהוא מפסיד את העולם הבא, למה אתה לא מעיר לו? איפה הרחמים שלך?
כי הרב הזה מרחם על עצמו, הוא לא רוצה שיעזבו אותו. הוא צריך אנשים שיתרמו לו,
הוא צריך אנשים שיהיו איתו, הוא צריך שיכבדו אותו, שיהיה לו...
זה לא רחמים, זה אכזרי.