למה נענשו אנשי ירושלים? הרי הם היו צדיקים! תיאור מרתק מביהמ"ק!!
- - - לא מוגה! - - -
אמר לאביי אלי רבי יוסף ומאחר דאבו צדיקים כולי היי
ומאחר שכל אנשי העיר הללו בכל הסיפורים שראינו
שלושת המעשים שראינו היו צדיקים הן במעשה עם האישה הן במעשה עם אותו חתן וכלה הן במעשה עם אותן נידות שהיה להם שם הכל היו כולם קדושים וטהורים איך זה יכול להיות שמה?
שהם נענשו והעיר שלהם נחרבה
אתה רואה שהם כל כך דקדקו במעשים שלהם כל כך בדקדוק גדול איך זה יכול להיות שהעיר הזאת נחרבה על מה היה עונש שלהם
אומרת הגמרא מר'לה אומר רב יוסף
אתה יודע למה היה עונש שלהם? בוא אני אגיד לך
אומרת הגמרא משום דלא אייבול על ירושלים
אומר בגלל שהם לא התאבלו על ירושלים
כדכתיב בישעיהו סוויו שימחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה
אומר אתה נמצא בירושלים לא ביום ירושלים
כשאתה נמצא בירושלים אתה צריך לשמוח בזמן שראוי לשמחה
שימחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה אבל גם שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה
מי יכול לשמוח על ירושלים אומר רב יוסף?
מי שיודע לבכות על ירושלים
מי שיודע להתאבל על ירושלים רק הוא יכול לשמוח על ירושלים
הוא אומר היות והאנשים האלו לא התאבלו על ירושלים
היות והאנשים האלו הם
כשהיה צריך לבכות הם חייכו
הם אמרו שלום, הם הסתלבטו, הם צחקו,
סיפרו בדיחות, חשבו שהם מה שנקרא איך אומרים
בזמן שאפשר לשמוח ולהתבדח ולא בכיתם
אתם תזכו שהעיר שלכם תיחרב.
מוריי ורבותיי זה מלמד אותנו מוסר השכל גדול
אם אנחנו רוצים
לשמור את אנשי עירנו,
אם אנחנו רוצים
להישמר מכל מיני מראים בישין,
אם אנחנו רוצים לשמור את הבתים שלנו מה אנחנו צריכים?
לדעת לשייר כמו שאומרים חז״ל
שמיום שנחרב בית המקדש אדם משייר מעל הפתח של הבית שלו
מקום אחד ללא סיד, ללא טיח
וזה זכר לחורבן בית המקדש.
אנחנו נוהגים לעשות את זה או מעל הפתח של הדלת או ממול הפתח של הדלת.
אדם עושה לעצמו בית יפה,
שיפץ את הבית שלו,
עשה את הכל מפואר, בעל הפתח תשאיר לך אמה על אמה
לא מטויח, לא מסויד, שום דבר. למה?
כל פעם שאתה נכנס הבית, עמד ואומר, פסס, יא אללה,
איזה בית יפה, ישתבח שמו בורא עולם,
איך זיכית אותי לבית כזה טוב?
איך זיכית אותי לאישה כזאת טובה?
איך זיכית אותי לילדים כאלה צדיקים?
אה,
מה זה המקום הזה, המרובע הזה, המעל, אמה לא מסויד?
אה, רגע, רגע, גם כשאני נמצא בזמן שמח,
מה אני צריך לזכור?
אבא שלי אין לו בית.
אבא שלי חרב את המקדש, הבית שלו.
אם חרב הבית שלו, איך אני יכול לשמוח?
אז נכון שאתה שמח בתור רב, אבל אתה צריך גם להיות עצוב,
כי לאבא שלך כרגע אין בית.
ואם לאבא שלך אין כרגע בית, איך אתה יכול לשמוח שמחה אמיתית?
איך אתה יכול להשלים את השמחה בשלמות?
לעזרת השם, כשייבנה בית המקדש,
במהרה בימינו,
אז אנחנו לא נהיה מחויבים להשאיר את האמה על אמה.
נחזור ונטייח ונסייד את הפינה הזאת
ונגמר הסיפור ונוכל לשמוח שמחה אמיתית,
ונזכה ונעלה לירושלים שלוש פעמים בשנה,
פסח,
שבועות וסוכות, לשמוח שמחה אמיתית בעניין של הקרבת הקורבנות,
בעניין של שמיעת הלוויים ששרים,
כהנים בעבודתם ולוויים בדוכנם, שירם וזמרם,
וישראל בן ואם, שזה נווה בית המקדש. תארו לכם מה זה, אלפים
היו עולים במשך שנים
להקריב קורבן, מאיפה? מאשקלון,
מדימונה, מצפת, לא משנה מאיפה, לא היו אוטובוסים,
לא היו רכבות, לא היו קורקינט,
לא היו מכוניות, שום דבר.
מה עושים?
עם חמורים ועגלות וסוסים, ושמים על זה גם פירות מכל טוב של שבעת המינים, עולים לבית המקדש עם קורבנות וחצוצרות וקול שופר,
מראים ושמחים וצוהלים והכול,
לראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה.
אבל עכשיו אנחנו נמצאים בזמן של חורבן, רבותיי, 1953,
יש מחלוקת, שאומרים 1952. ה-1953 שנה לחורבן בית המקדש
ואנחנו עדיין ישנים, וטוב לנו, אה?
יש לנו את ביבי, אה?
טוב לנו, אנחנו עוצרים, הכל בסדר.
רבו שלום על דאג, אנחנו מסתדרים יופי עם החמאס, הנה קצת הוא יורד לנו קצת פה,
קצת שם, שולח, קצת לשטראוס שלח עכשיו,
שם הנחת שם במפעל שלהם,
אנחנו מסודרים, בסדר, אז נפל שם, יש להם הרבה כסף, יסדרו.
אנחנו לא צריכים אותך בורר עולם חס ושלום, מה פתאום?
אדרבה, אנחנו צריכים, ריבונו של עולם, כל המחבלים האלה,
הן מבית, הן מחוץ, אנחנו צריכים שתשמיד אותם.
אנחנו צריכים, ותמלוך אתה ה' אלוקינו מהרה על כל מעשיך.
בהר ציון משכן כבודיך,
ובירושלים נגד נשיך, זה מה שאנחנו מבקשים, זה מה שאנחנו מצפים.
ויהי רצון בעזרת השם שנזכה בקרוב ממש לבניין בית מקדשנו, בביעד משיח צדקנו ממהרה בימינו, אמן ואמן.