"אין לי כח, אני לא יכול"
- - - לא מוגה! - - -
פעם אחת יאמרו לו לפני זמן רב ניהלת שבת במנוחה, בקדושה, מתוך התרוממות והתעלות.
הפסגה הזאת שהגעת אליה מחייבת אותך מאוד.
היא מוכיחה שאתה יכול,
ואם אתה יכול אז ככה ידונו את כל שאר השבתות שלך.
מצווה אחת שקיימת פעם כהלכה,
מתוך דקדוק בפרטים,
תעמוד ותתבע את עלבונן של כל הפעמים הרבות של אותה מצווה שאתה קיימת למחצה ולשליש ולרביעה.
אדם מברך,
ברוך אתה השם מתכוון, אלוקינו מתכוון, יפה. הנה אתה יודע לכוון בברכה עם כוונה.
למה זרקת מאות אלפי ברכות אחרות מהפה שלך?
למה זרקת אותן?
למה לא התכוונת אותו דבר? הנה, יש ביכולתך.
כל פסגה שאדם מטפס תעמוד ותוכיח אותו על העמקים ועל השפלות
ותשלול את התשובה הנוחה,
לא יכולתי.
אין לא יכולתי למעלה.
לא ידעתי שאני יכול.
אין תשובות כאלה, לא מתקבלות.
וידונו את האדם לפי מה שהוא.
לא צריך עוד.
לפי מה שהוא. הנה אתה פה, דנת נכון.
למה פה לא דנת נכון?
פה קיימת נכון. למה פה לא קיימת נכון?
מה תגיד? ידונו אותך לפי מה שהוא, לפי מה שאתה,
אתה! הנה בוא תראה מה עשית.
עשית נפלא.
למה זה אתה יודע וזה לא?
תבוא ותגיד,
מה?
אני לא יכולתי. הייתי עייף, הרוג. לא יכולתי לקום. לא יכולתי זה. אתה יודע כמה אני נלחם? יש לי בעיה בלקום. יש לי בעיה בלקום.
ואם יש שרפה בבית,
אתה קם אפילו כשאתה עייף, אתה לא קם. אתה לא רק קם, אתה גם אוסף כל מה שאתה יכול, ואתה לוקח את הילדים ומריץ אותם וקופץ איתם והכל,
ויש לך כוח.
איך זה יכול להיות? אז על ממון,
על ממון אתה קם, אתה הולך להפסיד את הבית,
אתה קם. ועל חיי הילדים אתה קם, אפילו שאתה... ועל חייך רוצח!
למה אתה לא קם?
למה אתה מתאבד?
למה אתה מחליט לשון עם סיפורים?
אין לי כוח, אני לא יכול.
מה אתה לא יכול?
אתה יכול.
אתה לא רוצה,
אתה עצלן.
יש לך סיפורים, תירוצים של יצר הרעב.