מדור מיוחד בגיהנום לרבנים נחמדים
- - - לא מוגה! - - -
אם מרעיפים יותר מדי אהבה על הציבור בלי להוכיח אותם הם יצאו לתרבות רעה.
למה?
כי לא הוכיחו אותם.
זה הרב שכל בני העיר אוהבים אותו משום שלא מוכיח להם את דברי שמיים. למה שלא אוהבו אותו?
הכל הוא אומר אשריכם, אשריכם ישראל, מברך אותם, הכל טוב ויפה.
לא מעיר להם, עוברים עבירות,
באים עם האוטו לבית כנסת בשבת, נותנים להם לעלות על ספר תורה.
הכל בסדר, כולם אהובים, כולם ברורים,
כולם, כולם, כולם. אבל הם ילכו לגיהנום וגם הרב.
למה?
כי מה אתם חושבים?
כשהם יגיעו למעלה, יגידו להם, גיהנום, אני, מה עשיתי?
אתה יודע איך הרב אוהב אותי?
היה מושיב אותי לידו.
אם לא הייתי בסדר, היה אומר לי.
תקראו לו, תקראו לו.
קוראים לו, אתה אמרת לו או לא אמרת לו?
לא אמרתי לו.
למה לא אמרת לו?
לא, לא רציתי שהוא יתרחק. אם אני אגיד לו אז הוא לא יבוא לבית כנסת, אז הוא לא זה, אז ככה...
אה, אתה נהיית קבלן של הקדוש ברוך הוא, אה?
יש לך תורה חדשה.
אין אצלך מצווה תוכיח תוכיח.
אתה רב נחמד, אה? רב נחמד.
יש מדור מיוחד לרבנים הנחמדים.
וככה עשה החפץ חיים.
החפץ חיים בסוף ימיו,
היה מוכיח בעירו והכול,
ובעיר השנייה לא היו כל כך רגילים לקבל תוכחת.
לפני שהוא נפטר הוא ביקש לבוא לשם ואמר להם, אני רוצה לתת דרשה,
אמר להם, תמיד היינו בשכנות טובה, הכל טוב ויפה,
אבל אתם יודעים איך זה כשאנחנו בשכנות טובה,
זה כמו הגוף והנשמה, הם בשכנות טובה.
כל החיים הגוף והנשמה ביחד בשכנות טובה, נכון?
הולכים לדיסקוטק, גם הנשמה, גם הגוף. הולכים לבית הכנסת, גם הנשמה, גם הגוף.
בשכנות טובה, נכון? הכל בסדר.
אבל אחרי שנפטרים מן העולם, כל אחד מאשים את השני.
הגוף אומר, מה, אם הנשמה לא הייתה מסכימה, היא הרוח חיים שבי, לא הייתי הולך.
והנשמה אומרת,
מה, אני כמה דיברתי איתו, כמה אני רציתי לשכנע אותו, והוא היה לוקח אותי בכוח לכל מקום.
ומתחיל סכסוך בין הנשמה לגוף.
וכל אחד רוצה להיפטר מהעונש.
מה עושה הקדוש ברוך הוא? מחבר אותם שוב פעם ביחד,
ודן אותם ביחד.
אומר החפץ חיים,
תראה, עד עכשיו היינו בשכנות טובה,
אתם ואנחנו שכנות.
אבל אתם יודעים, אחרי 120 שנה פתאום התחילו מפה להגיע לגיהינום,
וכולם יתמאו, מה קרה?
איך יכול להיות שאנחנו בגיהינום?
הרי השכן שלנו היה החפץ חיים, איך יכול להיות?
הרי אם לא היינו בסדר, מדי שהיה מוכיח אותנו, לא?
אמר,
אנחנו שכנים טובים בעולם הזה,
ואני רוצה שגם נהיה שכנים בעולם הבא,
ולא נריב שם מי השם שאתם הולכים לגיהינום.
לכן אני מודיע לכם, יש גיהינום!
ומי שלא שומר את המצוות, הולך לגיהינום.
ומי שמקיים את המצוות, מקבל שכר,
מתחיל לתת להם דרשה.
אמר להם, זהו, אתם לא תאשימו אותי כבר יותר,
כי אני אמרתי לכם,
כל מה שאתם צריכים לדעת.
חובתו של הרב להגיד מה שהדוקטור לפעמים משתדל לא להגיד.
הדוקטור אומר,
מהמחלה הזאת יש כמה שנותרו בחיים.
הרב צריך להגיד הפוך,
תדע לך שמעבירות כאלה אפשר לאבד את העולם הבא.
זאת אומרת,
הדוקטור מנסה להשאיר אותך בחיים עם תקווה.
הרב רוצה להשאיר אותך לחיי העולם הבא קיים.
פה אם יהיה לך תקווה עוד כמה שנים בסוף תגמור, אבל מה יהיה עם שם?
הוא צריך להיות אחראי שאתה תגיע לשם לגן עדן.
אם הוא יצבור קולות על חשבון זה שיש לו כמה אוהדים בעולם הזה,
אלה יהיו לו לרועץ בעולם הבא.
כל אלה שקיבלו ממנו את ההיתרים,
את הסומך נופלים,
כל אלה, כשהתברר שזו הייתה טעות, יאשימו אותו.
הוא אמר לנו.