תפשי התורה לא ידעוני
- - - לא מוגה! - - -
הזו של התשובה בכוחה לשרש ולכלות חטא,
מה שאין כך בשאר המידות והמעלות.
אפילו מעלת התורה עצמה שמקומה הורם ונישא,
אין בכוחה להזיז חטא ממקומו.
והדברים נוראים.
ואנחנו רואים בתורה שהיא תובעת מדור המדבר
כי עם קשה עורף אתא.
מה הייתה התביעה?
אמרו הראשונים,
ספורנו מביזות,
שלא עקרו לגמרי מקרבם לפי רום מדרגתם העליונה
מה שנכנס בלבם במצרים.
הראיה,
שחטאו פעם אחת ושתיים
והוסיפו לחטוא בשלישית וברביעית.
הרי שהתורה לא תבעה אותם על עצם קבלת התורה שלהם,
משמע שקבלת התורה הייתה בשלמות
כפי שצריך להיות,
אלא התביעה הייתה עליהם במידת התשובה שלהם,
שהיה בתשובה גירעון וחיסרון
כי הם לא שבו לגמרי מגילולי מצרים.
רואים מזה נוראות
ונפלאות העניינים
וזה היסוד של הדברים
שאפשר שאדם יהיה בתורה בכל השלמות
ביחד עם החטא.
שהרי אחרי כל התורה שלהם
עדיין נשאר אצלם שמץ ומשהו של חטא לפי ערכם
ולא הזיזו זאת ממקומו.
יוצא מזה דבר מבהיל מאוד
שאפשר לתורה לצמוח ולגדול ביחד עם החטא
והחטא לא יזוז ממקומו.
היה פה שבוע שעבר יהודי שבכה קצת
וצחק קצת
והצחיק קצת
ואמר שיש אלף צדיקים באורחות תוירה פה
אז כמה מאלף צדיקים השליכו ביצים
על הרכב שהכריז שיש את ההרצאה הערב?
זה מאלף שגודלים עם הביצים ועם התורה ביחד.
ומה שבמידת התשובה אי אפשר להיות כזה בשום אופן
האלף, לא האלף,
האלף של מידת התשובה עוקרת ומשרשת
מוחה ומכלה את החטא.
אי אפשר תשובה עם חטא.
תורה אפשר.
תשובה אי אפשר.
כי במידה הזו אי אפשר להיות בשום אופן חטא ועוון כלל.
זה גודל וסוד מעלתה העליונה של מידת התשובה.
הנביא תובע,
אותי עזבו מקור מים חיים
ודרשו חכמים זיכרונם לברכה.
הלוואי אותי עזבו בתורתי שמרו
שהמאור שבא מחזירה למוטב.
שמעתם דבר כזה?
אותי עזבו מקור מים חיים. הלוואי.
אותי עזבו בתורתי שמרו. זאת אומרת אפשר לשמור תורה ולעזוב את השם.
הלוואי אותי עזבו בתורתי שמרו.
שמאור שבא מחזירן למוטב.
וכן מצינו פסוק,
ותופסי התורה לא ידעוני.
יש כאלה שמכונים תופסי התורה, הם רק תופסים את התורה,
אבל הם לא ידעוני.
תשאל אותו בתורה דברים, הוא יודע,
אבל הוא לא ידעוני.
רואים דבר נורא ומבהיל
שגם בדרגות הכי עליונות וגבוהות,
אחרי שכתוב בתורתי שמרו,
אפשר עוד להיות אותי עזבו ואפשר להיות לא ידעוני.
וזה מבהיל. אנשים שתופסים תורה לא מכירים את השם בכלל.
לא יאומן כי יסופר.