היוצר קובע והיצר מטעה
- - - לא מוגה! - - -
אמרו חכמים זיכרונם רכה,
נוח לו לאדם שלא נברא,
ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו.
מצב האדם בעולם כיום
זה שהוא קרוב להפסד
ורחוק מן השכר, אם הוא הולך
אחרי רעות עיניו.
אם הוא הולך על פי התורה,
אז הוא קרוב לשכר ולא להפסד.
אבל אם הוא לא הולך בכל אושיותיו על פי התורה,
הולך אחר מראה עיניו,
השפעת הסביבה והחברים,
אז ודאי שהוא קרוב להפסד ורחוק מן השכר.
לכן מוכרח לאזור מותניו,
כגיבור,
להגביר את השכל
על רגשת הנפש,
להגביר נגד סערת הרוח,
אבל על ידי מוסר.
בלי מוסר, כמו שאנחנו לומדים בוקר וערב,
אדם לא יכול לעמוד נגד הרוחות
של הכפירה,
של השטות,
של ההבן,
שהעולם מלא מהן.
אם אדם מתעלם ולא מקפיד לשים לב על דרכיו,
במרוצת הזמן יכול להגיע למצב כזה שיאמר על עגל של זהב כמו צופיה,
אלה אלוהיך הישראל.
זה הטוירן.
הליצנים האלה שנמצאים שם, זה הטוירן.
ומנגד כאשר יחשב דרכיו,
יבחין שהמיטה שרואים למעלה של משה רמנו זה רק דמיון ואחיזת עיניי.
הכל זה דמיונס.
הכל זה דמיונות.
לא יאומן כי יסופר, אבל כמה יש אנשים, אנשי אמת, שרוצים ומבקשים באמת להוות את השם בהכנעה גמורה,
לעשות רצונך, חפצתי, כמה רוצים.
רוצים לשלם
גם את רצון השם וגם את רצוננו.
ופה הבעיה, כשיש לך רצון שלך עצמי, זה לא שלך, זה של יצרך שרוצה להדיחך מארץ חיים, לשאול תחתית.
ואל תתפתה, כי עיירה מהלך חרסיה חנה.
אל תתפתה.
יש יוצר ויש יצר.
זה דומה קצת, לא? זה בכלל לא.
היוצר הוא הקובע והיצר הוא המטעה.
אז איך אתה יכול לשמוע אותו אפילו? אפילו לשמוע אותו ככה, הוא זורק לך איזה רעיון, איזה מחשבה.
איך אתה יכול לשמוע אותו בכלל?
אתה צריך לשאול אותו, אתה, מה אתה מציע לי? מה, מה? לעשות מה?
תראה לי שכתוב, תראה לי שכתוב.
תראה לי שזה מה שהשם רוצה, אין בעיה. אם זה מה שהשם רוצה, תראה לי כתוב.
אם השם רוצה ככה, אני מוכן לעשות.
אבל אם אין לך כתוב, רק אתה אומר לי סברות וזה וזה וזה וזה,
לא, לא מעוניין.
אני הולך רק לפי הכתוב, תראה לי.
תראה לי איפה כתוב,
מה כתוב, תראה לי שזה בדיוק הציור למצב שבו אני נמצא.
אם תשכנע אותי שזה הכל ככה וככה, אין בעיה.
ואם אתה מסתפק, אולי הוא צודק,
ככה, יש תלמידים החכמים, שואלים אותם, ומבררים.
אבל מאז החגל הדמיונות פורחים באוויר,
ורואים
מה שרוצים לראות,
וככה נופלים.
ומתוק האור לעיניים.
אה, כל היתושים, תראו אותם איך הם אוהבים אור,
כל הזמן מסתובבים סביב האור, סביב האור, מרוב אור הם מתים בסוף על האור.
תפתחו,
תורידו, תראו כמה יש שם יתושים.
הם נמשכו לאור, ומתוק האור לעיניים.
אבל צריך לדעת,
יש אור של תורה,
ויש אורות של מועדונים, וזרקורים,
זיקוקי דינור, ויש כל מיני אורות.
בפריז יש מלא אורות.
יש אורות, עולם מלא אורות.
אפילו בברסלב, כל הזמן אורות.
כל אורות.
איזה אור, אבל השאלה.