"הינך יפה רעיתי, הינך יפה, עינייך יונים"
- - - לא מוגה! - - -
כשבן אדם הולך ברחוב או מגיע לאיזשהו מקום ופתאום הוא פוגש באדם אחר,
מה האיבר הראשון שהוא מתביית עליו?
לאן עיניו נועצות קודם כול?
דבר ראשון שאנחנו בסינק שלנו מסתכלים
על הבן אדם זה בתוך העיניים שלו,
ואז שני מבטים נפגשים.
כשיהודי נפגש
כשיהודי נפגש לראשונה עם הקהילה,
את מי הוא פוגש?
מי העיניים?
כשהוא מגיע לבית הכנסת, את מי הוא רואה קודם כול?
כשמגיע להרצאה, את מי הוא רואה לפני שמורה נועריו מגיע?
עם מי נפגשים בבדיקת תבלינים?
כשמתקשרים לשופר,
ארגון להפצת יהודות, מי עונה שם?
כשמתקשרים לקהילות פז, מי עונה?
כשעושים אירועים, מי הכוח החלוץ של ההשגחה?
מי המשגחים?
מי הראשונים שהאדם מבחוץ נפגש איתו?
זה אנחנו.
מתוך דבריו של רשי
על הפסוק שלנו,
הינך יפה רעיתי, הינך יפה עיניי חיונין.
הוא מפנה אותנו למסכת תענית כד עמוד א',
כלומר,
כלה שעיניה כאורים,
כל גופה צריך בדיקה,
ושעיניה נעים, אין גופה צריך בדיקה,
וממילא כולם רוצים בה.
לפי העיניים בוחרים כלה.
העיניים זה תלמידים, זה אנחנו.
הווי מתלמידיו של אהרון,
אוהב שלום,
רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
לפי מה שלמדנו היום,
אם תהיה מתלמידיו של אהרון,
אז תהיה מקרבן לתורה,
ואז תכניס אותם תחת כנפי השכינה.
בלי לעשות כלום.
עצם ההתנהגות שלך.
עצם ההתנהגות
תשפיע עליהם, והם ירצו להתקרב להשם, להתקרב לרב, להתקרב לאמת, להצטרף לקהילה הקדושה. למה?
למה כל זה?
כי רואים אותנו שזה העיניים.
רואים בפועל.
ואנחנו רואים,
באמת רואים בפועל, שיש אנשים שחזרו בתשובה רק בגלל שראו כמה אנחנו מקפידים.