להיות מהנותנים ולא מהנוטלים
ב'שבילי המועדים' (עמ' רנא') אומר: "תינוק בעריסתו איננו מכיר בכל הטוב והחסד שנגמל עמו מיום היוולדו, כאשר הוא גדל והופך לילד, הוא מוצא את עצמו גדל בחיק משפחתו, כל צרכיו מסופקים לו על ידי ההורים באהבה! ונדמה לו שזו מציאות מובנית מאליה הוא רואה עצמו במרכז הענינים וכל אשר מצוי סביבו נועד לשרתו; אביו - חייב לחנכו, לפרנסו לספק לו בית חם רהיטים בגדים מזון. אמא – חייבת לנהל את משק הבית, והחובה של המחנכים - להקנות לו ידע. הרופא – חייב למצוא מזור למחלותיו. ברור לו שהחנווני צריך לפתוח את המכולת בזמן ולספק עבורו מצרכי מזון. ופועל הניקיון – צריך לדאוג שמסביב לבנין יהיה נקי...
ובעיניו מובן מאליו שעל כל החושים שלו - לפעול היטב, והוא חייב להיות בריא ושלם בגופו ובנפשו, והוא הקטן אפילו לא מבחין בכך מרוב הרגל: כמה טורחים מסביבו! וכמה מסייעים לו, וכמה מכשירים לו הדרך, שום הרגשה. זה כאילו: 'חוב מוטל על החברה להכין לו את כל צרכיו!' והילד הזה גודל באווירה שבה הוא רק נוטל בלי לתת, הוא לא חש שום חובה להודות לאיש, הרי זה חובה של כל הזולת לעבוד עבורו, והילד גדל וההרגל הנפסד גדל עמו; אין הוא מוכן לעזור, מסרב לשתף פעולה, וכועס כל אימת שהחסירו מ'הוד מעלתו 'את המגיע לו, מבין: 'שכלום חייב לו, ומגיע לו!'...
כדי לשרש הרגל גרוע זה, יש להגביל את הנתינה החומרית עד למינימום הסביר, ובד בבד להרגיל אותו לשאת בעול כדי להיות שותף בזכויות. אמי המנוחה זלה"ה כבר מגיל עשר לימדה אותי לבשל, לעשות כביסה לנקות את הבית הכל להיות עצמאי ולתת ולעזור בשליחויות, ולהביא וללכת ולעשות - ככה מרגילים, ואז אתה ממשיך ואתה הופך להיות 'גומל חסדים!' והטבע הזה מושרש בך, והתוצאות באות בעקבות זה.
לא כאן המקום להאריך: כיצד נבצע את הדבר למעשה, כי נחרוג מעט מהנושא, אבל אם תציצו במשפחות ברוכות ילדים, תתרשמו; ילד קטן רק עד גיל מסוים הוא מקבל, מיד אחרי זה הופכים אותו לנותן; בטיפול באחים באחיות הקטנים ממנו, וככה גדולים, שצריך לתת ולתת ולעזור ולשאת בעול וכו' וכו' ככה זה. אבל כשגודלים ילד אחד-שתים אלה 'מלכי העולם' מאן מלכי? תינוקות... ואז צריך כל אחד חדר בנפרד וצריך זה... ומגדלים אותו 'בעל מום!'. מוטל עלינו להחדיר לתודעה של הילד כבר בגיל הרך: כי כל הנעשה עמו - זה חסד!
אם הילד יגדל עם הגישה המעוותת? יקשה עד מאוד לעוקרה ממנו כשיתבגר וימשיך לדרוש בהיקף נרחב יותר! באמת רואים אנשים שהם לא מחונכים שהם רק תובעים, דבר אחד לא מסתדר ברחוב, או המוכר או הנהג אוטובוס או מישהו עשה משהו שלא מוצא חן בעיניהם - אתה רואה איך הם תובעים! את מה שהם תובעים, לא מבקשים לא שואלים, דרישה! מתוקף מה? שהוא גדל בחדר לבד... אז לכן צריכים לשמוע לכל מה שהוא אומר - כך הוא גדל.