וְדִבַּרְתָּ בָּם - ולא בדברים בטלים
- - - לא מוגה! - - -
אבל בואו נתבונן ונעשה חשבון כמה גדול הפסד שיחה בטלה בכלל.
והפסד שיחה בטלה בבית הכנסת ובית המדרש בכלל.
ועד היכן מגיעה קדושת ברית הלשון?
וכמה צריך אדם לשמור פיו ושפתיו?
ונגיד כמה דברי חכמים, זיכרונם לברכה,
בפוסקים, בספרי רעים.
ומישהו משכיל
על דבר אמת,
להתעורר לדעת את השם ולהינצל מפי איש אחת.
ודיברת בם
ולא בדברים בטלים.
במסכת יומא דף יט,
תנא רבנן ודיברת בם,
בם
יש לך רשות לדבר ולא בדברים אחרים.
זאת אומרת, אדם מורשה לדבר,
הוא מותר לדבר בדברי תורה ולא בדברים אחרים.
אמר רב אסח, שיחת חולין
עובר בעשה,
שנאמר, דיברת בם,
בם ולא בדברים אחרים.
מה זה שיחת חולין, אומר רשי? שיחת ילדים בקלות ראש.
רבי יעכבר יעקב
אומר עובר בלאו,
שנאמר בקהלת א'-ח'
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר.
פירש רשי לא יוכל איש לדבר, אין לו רשות.
ופסק הרמבי הורי דעה, הילכות תלמוד תורה,
סעיף רמ״ו, סעיף כ״ה,
אסור לדבר בשיחת חולין.
מה אמר רשי? אמרנו, שיחת ילדים בקלות ראש.
המגן אברהם באורח חיים סימן,
קנ״ו, סעיף ב', העתיק את מאמר הש״ס.
הסח שיחת חולין עובר בעשה,
ומפרש ששיחת חולין זה דברי גנאי וקלות ראש.
ומקורו ברשי,
ביום השם,
אלא שרשי כתב שיחת ילדים.
מה מגן אברהם שינה וכתב דברי גנאי.
ואולי פירושו של שיחת ילדים היינו דברי גנאי שהם רגילים לדבר,
שהילדים רגילים לדבר דברי גנאי.