הנגיעה מכסה את השכל - בעל מפעל ליצור תפילין שסירב להצעתו של הרב...
התהפכות שכל בעת ניסיון זה כמו ענן שמכסה את השמש. ככה נגיעה מכסה את השכל. השמש יש בכוחה להאיר עולם ומלאו. אבל אם יש בינן לבין השמש ענן שחוצץ, הוא יסור. אבל בינתיים הוא חוצץ, את הלא רואה את אור השמש. ככה השכל. השכל ברור, בהיר, מבין עניין, אבל אם יש לך נגיעה קלה כל שהיא, אינטרס מה שנקרא בלשוננו, כל שהוא, כבר מכסה לך את השכל. אתה חסר שכל, חסר דעת. גם אם השכל יהיה שכל מנוסה מן העבר, דהיינו, יש לו ניסיון של שש מכות, אבל כיוון שאינו חי עליו אלא חי על רצונות, תמיד הרצונות גוברים על השכל של האדם, אז אינו יכול לעמוד עליו בעת שדוחקת את הנגיעה או שלוחץ עליו הרצון. אז מחשיך השכל והאדם הופך להיות סומא שאינו רואה אור כלל. לא יאומן כי יסופר!
אתן לכם דוגמה: יש בעיות כרגע עם תפילין, ספרי תורה, מזוזות. אדם שאוכל נבלות וטרפות, לא יכול לעבד תפילין לדוגמא, לא יכול לכתוב מזוזות, אסור לקנות ממנו. התפילין שלו פסולים וכו'. ויש בעיה כרגע. המצב של הבשר והעופות, כבר התפרסם, בעיה חמורה. עכשיו, כל אלה שמתעסקים בזה והם אוכלים נבלות וטרפות, ואפילו רק חשש נבלות וטרפות, אי אפשר לקנות. בוודאי שזה לא תפילין ומזוזות וספרי תורה מהדרין. אז פניתי לאחד בעל מפעל שמייצר המון, ואמרתי לו יש לי קהילה גדולה מאוד, אלפי משפחות שלא יכולים לקנות היום לא תפילין, לא מזוזות ולא זה, "בוא, תפסיק לאכול בשר ועופות, ואפ תפסיק לאכול בשר ועופות או שתאכל מתי שתהיה שחיטה שלנו פעם ב, אז אני אגיד לכולם שיקנו ממך". זה רווח גדול מאוד. אפשר להגיע בזה למיליונים. אז הוא אמר שהוא צריך לשקול את זה. נו, בסוף הוא חזר ומה אמר? שהוא לא יכול. למה הוא לא יכול? כי אם יבואו החתנים, ויבואו הכלות וירצו לאכול, אז מה? הוא לא ייתן להם לאכול?! במקום זה תן להם לאכול שטרות. תן להם. במקום. תגיד להם אתם באים לשבת, במקום שתאכלו בשר, אתן לכם אלף שקל. כמה שבתות הם יבואו? כמה הם? נגיד עשרה, תן להם עשר אלף כל שבת, וכבר כדאי לך. אתה תרוויח יותר. אבל הנגיעה של הלחמא, של הבשר, של חתיכת בשר, מכסה על כל הרווח הגדול. חוץ מהזכויות, חוץ מהכשלת הרבים, חוץ וחוץ, וחוץ. רווח ממשי! תרוויח! רואים שיש טיפה נגיעה, לא משנה טיפשית אפילו, טיפשית, מה אתה לא רוצה להכניס את הבהמות שלך בשביל שלא יעלה לך שבוע ימים שיאכלו מאבוס שלך, נו? כמה עולה היום תבן? חבילת תבן? 100 שקל, 200 שקל נגיד, הגזמתי, כמה יאכלו? באלף שקל של היום פעם? אז יותר טוב שכל העדר ילך? הרי אתה יודע שמשה כשאמר משהו הכל התקיים. איפה השכל? אין שכל! ברגע שיש נגיעה, אפילו טיפשית, אין שכל. כמו שענן מכסה את שמש הנגיעה מכסה את השכל. לא יאומן כי יסופר!
ויש קודם הנגיעה לאחר הנגיעה הבדל, כמו שיש קודם לידת הילד לבין אחר לידת הילד. מתהפך הטבע לגמרי. קודם הלידה הוא יכול לחיות בלי אוויר. אחר הלידה הוא צריך אוויר, ובלי אוויר הוא מת. ככה מתהפכת ההכרה של בן אדם אחרי נגיעה. שלא רואה מה שראה קודם ברור. תארו לכם עד כמה משבשת הנגיעה והאינטרס את שכלו של האדם.