חובת הזהירות במצוות בין אדם לחברו
- - - לא מוגה! - - -
שיבטי השם לנגדי תמיד. אני צריך לראות מול העיניים שלי את השם לפניי תמיד.
לכן אומרים ברוך אתה.
למי אומרים? מי שנמצא לפנינו, לנוכח.
אז כל זה השרישו בנו חכמים בשביל שנזכור שהשם זה לא שמה, שמה, שמה,
אלא זה פה, לידינו, לצידנו, צילך, כמו הצל שלך לידך.
ככה השם. אתה צריך לבטוח במאה אחוז לימוד תורה.
כשאדם לומד תורה צריך לזכור שאתה לומד תורת השם, והשם יושב עכשיו מולך, נגדך,
ושונה איתך ביחד.
התורה זה לא חומר לימודי לאוניברסיטה,
זה תורת חיים.
אתה, כשאתה מדבר, אתה מדבר כאילו מפיו של הקדוש ברוך הוא, כי זה מה שהשם הכתיב למשה רבנו.
הקדוש ברוך הוא מקפיד מאוד שהמצוות של בין אדם לחברו יהיו אצלנו מקוימות.
שני לוחות קיבלנו.
לוח אחד
זה המצוות בינינו לבין השם, הלוח הימני.
הלוח השמאלי, לא תרצח, לא תגנוב, לא תנעף, הכל זה שבינינו לבין חברו.
בן אדם לחברו לא מתכפר ביום הכיפורים עד שירצה את חברו.
אם לא פייסת את חברך, לא אחד,
כל אלה שנכשלת ביחסים ביניכם,
לא יכופר לך.
אתה יכול לבכות לשם כמה שאתה רוצה. לא סגרת את התיק עם החברים,
אתה בבעיה.
אם יש לך חובות, עוד יותר גרוע.
כי בסוף אומרים בנעילה, למען נחדל מעושק ידינו.
אז צריך להיות זהירים. יש מי שאומר שמי שלא פתר את הבעיות בין אדם לחברו, גם עבירות בינו לבין המקום אפילו יבקש סליחה, לא נמחל.
וזה הדבר שרוב האנשים לא טורחים בזה,
בגלל הגאווה השרוחה שיש להם.
כשהבנים והבנות של הקדוש ברוך הוא שמחים, גם הוא שמח.
ולשמח את השם
זה זכות גדולה, כי הוא משמח מחזרה.
והקדוש ברוך הוא גם כשצר לנו, בצר לנו גם צר לו.
כי הקדוש ברוך הוא מרגיש את הבנים,
הן בשמחה והן בצרות.
אז אם אנחנו נשמח, ודאי שהוא יהיה שמח.
איזה הורה לא שמח כשבניו ובנותיו שמחים?
ואם הוא ראה אותם עצובים,
כואב לו.
אז נשתדל לשמח את השם, נשמח גם אנחנו.
בקיצור, יהודים יקרים,
אנחנו נתחיל להודות לשם יתברך תמיד,
נשבח אותו, נזכור אותו תמיד, נשתדל להתדבק בו.
ואם נעשה כן, חיינו יהיו מאושרים, לא ייסורים, לא אזכורים מלמעלה, לא הסתרות,
לא מחבואים.
הכל יהיה גלוי, נהיה נושעים בכל הדברים, תפילותינו יתקבלו,
ותמיד נודה לשם.