מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ
כמו שאמרו חכמים ז"ל, מבלי משים לנצח יאבדו, אדם שחי בלי שימת לב הוא יאבד לנצח.
איוב היה אומר, מי ידעתי ימצאהו אערכה עמו משפט, הוא היה בטוח שהוא צדיק, צדיק, צדיק, ובאמת ה' העיד עליו שהוא צדיק, הוא ירא שמים. אז הוא אמר מי ידעתי ימצאהו, איפה איפה הקב"ה, אני רוצה לערוך איתו משפט. אתם שומעים? מרוב הצרות שלו טען איוב שבכוחו להתווכח עם משפטי ה' ולהוכיח שהוא צדיק ולא מגיע לו עונש. פששש ראיתם? אז המדרש אומר עליו ככה, משל למה הדבר דומה, לאיכר שהיה שיכור, והיה הולך ומתיר את האסורים מבית האסורים, שיכור פותח בתי סוהר משחרר את האסירים, שובר את הפסלים של המלך, בועט בכבודו של המלך, פסל כמו שהיום שורפים דגל של מדינות כמו זה, מה שיכור, איכר שיכור, עד שבא לבית המלך וראה את המלך יושב על במה ומעניש שר פלוני 25 שנה לכלא, פקיד אלמוני לגיליוטינה, התחיל מתיירא, הוא אומר בבקשה ממך המלך, שיכור הייתי, שיכור הייתי, דיברתי שטויות, דיברתי שטויות, עשיתי שטויות הייתי שיכור הייתי שיכור הייתי שיכור. כך היה איוב עד שראה את המלך יושב על כסא דין, מעניש את משה, את אהרן, את מרים, את אברהם, מעניש את הכי צדיקים בעולם, התחיל לבקש סליחה שיכור הייתי, שיכור הייתי, שיכור הייתי, על זה נאמר הפסוק "מבלי משים לנצח יאבדו", אם לא שמים לב מה אתה עושה ומה אתה חושב, אתה חושב שאתה בסדר, הא? לנצח יאבדו, תסתכל איזה גדולים ה' שפט אותם שאתה לא יכול להגיע לאפס קצה של אפס של הבנה של מי הם היו בכלל וה' לא ויתר להם על כלום, לך הוא יוותר? אתה יכול לערוך משפט עם ה', אתה רוצה להתווכח איתו? יבבי, שיכור הייתי, הוא אומר שיכור, יאלק איזה מסטול, איך אני אמרתי מילים כאלה.
איוב האדם הגדול היה עלול בכל עת, היה עלול לכל בעת צערו. ודאי לא היה חסר לו בהתבוננות היראה, כי כתוב שהוא היה ירא, ירא אלקים, לא כמו אצל אברהם "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", ה' מעיד ירא אלקים, גדול הנאמר באיוב יותר מהנאמר באברהם, ואע"פ כן לא הועיל לו כל זה. מה הועיל לו? כשהוא ראה בפועל את העונשים משמים על משה, על אהרן, מרים, על קטנות, קטנות, באיזה טענות, יען מאנתם להקדישני, עכרתם, איזה מילים, לא תבואו אל הארץ, יחביבי, מרים מצטערת על דיבור קל לעיני כל ישראל, איזה בושות, שבוע ימים. ענשי שמים לכאלה צדיקים, כשהוא ראה עונשים בפועל אמר חביבי, שיכור הייתי, סליחה, סליחה, התחיל לפחד, ועל זה אמרו, מבלי משים לנצח יאבדו, אם אדם לא יתבונן לכן המלצתי כמה פעמים, כמו שהמליצו לפני גדולים וחשובים ללכת לבית חולים לפני ראש השנה לראות באיזה מצבים אנשים ש וכבים ומה הם מוכנים לשלם בשביל לצאת משמה בחיים. יש כאלה שנכנסים ולא יוצאים יותר, ולראות את המשפחות מסביבם איך הם, ומה הם אומרים איזה עצה מה לעשות, אחרתם את המועד. לא התייחסתם למה שמדברים פה, אחרתם את המועד, מבלי משים לנצח יאבדו, זה לא רק מתים, זה גם לנצח. זה לגיהיני גיהינום לנצח. זה לא רק פה, פה זה לא נורא, כולם יוצאים, אבל חלק לגן עדן וחלק לגיהינום, אבל מי שחי בלי משים, לא שם על ליבו את הדברים, לא לקח בחשבון את הדברים, יום אחד זה יבוא, ברגע אחד בלי הכנה.