חשבון כלכלי האדם מבין מיד
- - - לא מוגה! - - -
אומר המדרש,
הירא דבר השם מעבדי פרעה זה איוב.
על איוב נאמר שהיה ירא השם בסרמרה.
באשר לא שם לבו זה פרעה ועמו.
אז היה מי שהיה ירא ושמע
שעומדת לבוא מכת ברד והניס את הבקר,
והיה מי שלא היה ירא ולא שם אל לבו
זה פרעה ועבדיו.
למה צריך להיות ירא שמים כמו איוב ובדרגה של איוב
עד שהקדוש-ברוך-הוא אומר לשטן,
הראית כעבדי כאיוב
בכל הארץ?
אין כמוהו בכל הארץ.
גדול הנאמר לאיוב יותר מאברהם
ירא וסר מרע?
זאת אומרת, דרגה הכי גבוהה שיכולה להיות.
למה צריך להיות בדרגה כזאת של איוב, שמעיד עליו השם שהוא ירא,
בשביל להניס
את הצאן והבקר?
איך הם לא שמו לבם במכה השישית
וראו שמשה, כשהוא אומר משהו מתקיים,
איך הם לא שמו על לבם את הפסד הממון, שהם יפסידו את רכושם,
את בהמתם?
הרי כבר ראו שדברי משה מתקיימים.
למה לא מיהרו להכניס את המקנה שלהם?
אלא פה אנחנו מגלים סוד גדול בכוחות הנפש של אדם.
אם נמצא
שהיה להם חשבון,
חשבון של הפסד ממון,
אתם שומעים?
חשבון של הפסד ממון.
אמרנו,
לא צריך להיות ירא שמים בשביל להניס את הבקר והצאן
מן השדות.
כל בהמה עולה 5,000 שקל.
לאחד יש מאות ואלפים.
זה הפסד אדיר.
אבל היה להם עוד הפסד ממון, עוד חשבון.
אם הם יכניסו את הצאן
ואת הבקר,
אז הם יאכלו מהאבוס שיש להם במכלאות.
ככה, כשהם בחוץ, הם אוכלים מן ההפקר חסד.
לא עולה להם כסף.
אבל אם הם יניסו את הצאן והבקר אליהם הביתה,
הם יאכלו מהאבוס.
אז בשביל החשבון הזה של ממון, שהם עלולים להפסיד
עד שתעבור המכה שאורכת שבוע,
הם ישאירו אותם בחוץ.
נו, איפה עשתיכם?
מישהו יכול להסביר דבר כזה?
צריך להיות ירא שמים בשביל להניס,
או צריך להיות חכם
שעושה רק חשבון כלכלי.
מה צריך פה לעשות?
אבל יש פה סוד גדול מאוד מאוד מאוד.
אם היה אומר החזאי שירוחות,
סערה, סופות, הוריקן,
כולם היו מכניסים את הצאן בלי שאלה.
אבל אם משה רבנו בא בשם ה' ואומר מצווה,
תדעו לכם, כך וכך יהיה,
היצר הרע משתלט על הבן-אדם לעשות נגד.
אה, אתה תפסיד את הבהמות?
לא, יש לי חשבון למה לא נכניס. אם אני אכניס, זה יהיה על חשבוני.
איזה חשבון?
אתם שומעים איזה סוד זה?
כשבאים לאדם מצד מצווה,
מצד ציווי של השם, יש לו כוח התנגדות.
כשבאים אליו מצד חשבון כלכלי, הוא מבין תיכף ומייד.