אין אבידה כאבידת הזמן!
- - - לא מוגה! - - -
מי שמאמין הוא בוטח בשם
אשריו אשרי חלקו. לנצל כל יום, רבותיי, יש לנו ימים, ימים, ימים, ימים, ימים.
אם הייתם רואים מול הפנים שלכם שעון חול,
לא של סאונה 15 דקות,
שעון חול של החיים, ורואים איך כל רגע יורד לכם החיים,
הייתם נכנסים ללחץ,
ורצים לבתי כנסת, בתי מדרש, לאסוף כמה שיותר מצוות, כי עוד מעט זה נגמר.
אם הייתם רואים את זה בעיניים, איך נגמר החול, החיים,
הייתם מתנהגים אחרת. אתם לא רואים את זה, אתם חושבים שתחיו לאלפי דורות,
יש לכם עוד תוכניות, יש לכם זה.
היה לי חבר
גרמני
מגרמניה.
הוא היה כופר.
אבא שלו,
סיבה שיקברו אותו בבית קברות של גויים,
ניצול שואה.
ככה הוא גדל.
והתחיל לחזור, שהכיר אותי, התחיל לחזור בתשובה, והתחיל לקבל על עצמו מצוות וכולי וכולי.
ורצה לעשות כל מיני עסקים, ופה ושם, ותוכניות יפות כאלה ואחרות.
הכרתי אותו שלא היה לו סוכרת.
היה אוכל בלי עין הרע,
היה אדם עמיד, היו לו שלושה-ארבעה בתי מלון.
נו,
פעם עשיתי לו בדיקה,
ברוך השם, 95 מצוין.
אחרי כמה חודשים הוא מצלצל אליי, אומר, שמע, בואנה, אני לא יודע מה קרה.
הרגשתי חולשה,
לקחו אותי לבית חולים,
בדקו אותי, 600. לא היה לי אף פעם, אתה יודע שלא היה לי אף פעם, 600. נתרו לו זריקות, ופה ושם, ושחררו אותו.
לא עלו על מה זה.
אבל אחרי החודש, עוד פעם הוא בא לבית חולים, והתגלה
שיש לו סרטן בלבלב.
בגלל זה,
היה לו את הכמות הזאת.
חצי שנה הבן אדם נפטר.
הוא היה מחובר לשקצה.
נפטר והיא קיבלה את כל ארבעת בתי המלון.
לא הצליח ולא הספיק אפילו לעשות זכות
במה שהיה לו.
וכמה היה טורח לעשות ככה ולחסוך ככה ולהביא פועלים כאלה וכאלה ולחסוך ולעשות קומבינות.
סיפר לי איך הוא בנה את זה ואיך הוא עשה את זה ואיך הוא התחכם על הרשויות ואיך הוא עשה את זה.
אפילו את המים של המזגנים הוא מחזר.
ואת כל זה הוא חסך לשקצה.
נפטר והיא לקחה ארבע.
אדם לא יודע איתו מתי.
כל יום שזכית למלא אותו בתוכן רוחני,
הרווחת רווח גדול, אתה עשיר שאין כדוגמתך.
כל יום שעבר עליך ולא ניצלת, אתה מת ומתאבד.
כי נתנו לך חיים ואיבדת אותם.
אין אבדה
כאבדת הזמן.
אם אדם מאבד זמן, הוא איבד את החיים.