האחדות עושה נחת רוח לקב"ה
מובא באגדת חכמים זכרונם לברכה...
תקשיבו טוב! זה לא הרבה יודעים.
"שאמר הקב"ה לישראל: "בניי אהוביי! כלום חיסרתי דבר שאבקש מכם?! ומה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה לזה, ותהיו מכבדין זה את זה, ותהיו יראין זה מזה, ולא ימצא בכם עבירה וגזל ודבר מכוער"
לכך נאמר: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח)
מוכח מזה: שעל ידי האחדות שנעשית בישראל - באה נחת רוח לקב"ה.
או כמו שמצינו אצל חנוכת המשכן שהיה לו לקב"ה נחת רוח מהנשיאים כמו שנבאר.
והנה אסביר העניין קצת: למה הדבר דומה?
אחד היה עשיר מאוד ולא נמצא כמוהו בכל העולם, והיו לו כמה בנים, כולם סוחרים גדולים ומחוכמים לחשוב מחשבות ואופנים איך לעשות בעשירות ובמסחר, אבל לכל האחים היה קנאה רבה איש על חברו. וכל אחד בכל כוחו חפץ לעלות על חברו בכמה מעלות.
אמר להם חכם אחד: "למה לכם להתייגע כל אחד בפני עצמו? הרי אין סוף לעמלכם! זה מתקנא בזה וזה מתקנא בזה, כל הזמן תחרות, לא תהיה לכם מנוחה, מי יודע מה יהיה הסוף מזה? טוב יותר שתהיו אוהבים לזה לזה ממש כאיש אחד האוהב את כל איבריו, ולא שייך שנאה וקנאה, כי יד שמאל לא מקנא ביד ימין וימין בשמאל, ואז תהיו כולכם אצל אביכם חביבים כאילו נולד לו בן יחיד לעת זקנתו, וממילא כל העשירות שלו - תהיה לכם, וזה יספיק לבניכם ולבני בניכם עד סוף הדורות!".
ככה בעניינינו: הקב"ה הוא אבינו, לו: "הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת... כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (דברי הימים-א כט, יא) ושמו "שדי" - שדי באלוקותו לכל בריה.
והנה, בעשיית המשכן היה לכולם לב אחד לאבינו שבשמים לעשות רצונו, ובעת גמר המשכן, בזמן חינוך המשכן חנוכה - היה זמן שכל אחד יתחכם בפני עצמו, איך לעשות את רצון הקב"ה.
והיה שם...
מי שיודע מה שאני הולך להגיד - אלף (1,000( שקל!!
והיה שם... והיה שם... והיה שם... 1000 שקל ואף אחד לא לוקח...
'והיה שם נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נשיא יששכר...
נו, נו, נו אמרתי לכם שלא הרבה יודעים, נו,
'ויעץ להם: "שיהיו כל נדבתם של זה כזה - ולא יעדיף אחד על חברו. כדי שלא תיפול קנאה ביניהם, ושלא יהיה כמו אצל קין והבל!'
והיה לו לקב"ה נחת רוח מזה!
עד שאמר להם: "אתה עשיתם אופן כזה כדי שתהיו כולכם אהובים לזה ולא תיפול קנאה ושנאה ביניכם "קחו אותי גם כן ביניכם"!!! ואתם לכם את השבת שלי!".
כי 'קורבן יחיד' לא מקריבים בשבת, והקב"ה לא הפסיק אותם והם הקריבו את הקורבן בשבת,יותר מזה! שלכל נשיא ונשיא ניתנה פרשה אחת בפני עצמה, וחוזרים על אותה פרשה כל פעם מחדש.
ולא נאמר בתורה באופן כללי מאמר ראשון והנשארים כנ"ל, שאם כן היה גרעון לכבודם. כי היו אומרים את הנשיא הראשון שהקריב ואז לא חוזרים להגיד מה כל אחד הקריב, זה היה גרעון בכבוד.
אבל כיוון שאתם שמרתם את הכבוד של זה בזה - אז אני גם אשמור על הכבוד שלכם ואני יגיד פרשה פרשה פרשה כל פעם מחדש, וכל שנה מספרים את הנדבה שלהם שהיתה בשלמות: "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ..." (במדבר ז, יב) "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר" (במדבר ז, יח) אותו דבר אותו דבר אותו דבר".
ומזה נידון לכל ישראל; אם היינו באמת אוהבים זה את זה כהוגן - אז היתה מיתוספת השפעה לכל אחד ואחד כי לא קצרה יד השם מהושיע, ואין נפקא מינה לקב"ה אם יש בעולם 7 מיליארד, 8 מיליארד, 100 מיליארד, טריליון לכולם הוא זן ומפרנס, וכשמו כן הוא שדי באלוקותו לכל ברייה.