אם צדקת מה תתן לו
- - - לא מוגה! - - -
זה שאתה שומר על החוק,
זה לא מקנה לך כלום.
אם אתה שומר תרי״ג מצוות,
אם צדקת,
מה תיתן לו?
זה שאתה צדיק, כל הכבוד, אבל מה נתת לו?
הוא נתן לך.
הוא נתן לך את הזכות לעשות כך וכך וכך, הוא נותן.
אתה, מה נתת לו?
אם אתה מקיים רק מה שהוא אומר,
זה חובות שמוטלות עליך.
אומר רבנו בחייא, יש בן אדם אחד שהוא נכנס לעולם הבא,
זה רק מי שמחזיר בתשובה.
למה?
כי הוא נתן לו.
הוא נתן לו נשמה ועוד נשמה ועוד נשמה של אנשים שהיו רחוקים,
שהיו,
זהו, אבודים.
והוא הביא אותם.
זה הוא נתן.
גם אם יש לו תרי״ג מצוות, זה לא פותר אותו.
זה לא מקנה לעולם הבא.
אבל אם הוא הביא,
וואי, וואי, וואי.
יותר מזה,
אם זה שחזיר בתשובה, הוא לא שלם בעצמו והביא,
הוא בן העולם הבא.
למה? כי הוא הביא יותר.
נגיד מתי תקיים את כל התרי״ג מצוות,
הכול, ולא תעשה עבירות.
נגיד שהגעת בעבודת השם 80 אחוז.
כמה אנשים מתפללים כמו שצריך?
כמה אנשים מקיימים את כל המצוות עם כל הדקדוקים
ועם כל הכוונות?
אז בוא נגיד שאתה 80 אחוז.
80 אחוז עוד ישאלו אותך איפה ה-20 אחוז?
אבל אם אתה הבאת בן אדם
והוא היה 50 אחוז.
נוסיף את ה-50 על ה-80 שלך, אתה כבר 130 אחוז.
וזה לא נכון, כי הוא והאחרים וכל,
עד סוף כל הדורות,
הכול שייך לך.
זה בין העולם הבא.
אתם יודעים מי זה האדם השני שזוכה לעולם הבא?
לא תאמינו.
אומר רבנו בחייה,
זה רק נדבה.
נדבה.
אתה יכול להיות צדיק והכול, זה עדיין לא אומר שאתה בין העולם הבא. בין העולם הבא
זה נדבה.
השם מחליט
לתת נדבה,
עולם הבא, לאנשים שעשו את רצונו וכולי וכולי. אבל זה נדבה.
אין הכרח.
כתוב שאין מי שיכול לעמוד בדין אצל הקדוש ברוך הוא. אם האבות הקדושים היו צריכים לעמוד בדין, לא היו עומדים בדין.
נדבה.
אתם שומעים?
אתה צריך לסמוך על זה שאתה תהיה במצב שאתה חושב שאתה בן העולם הבא,
ובסוף מה?
זה רק נדבה.
לא יאומן כי יסופר, נספר לכם מעשה.
הרב שלי, קראו לו הרב שפירא.
רב יהודל שפירא, זכר צדיק לברכה, הוא היה ראש כולל חזון איש בבני ברק.
הוא נפטר בייסורים,
שנתיים האחרונות של חייו היו ייסורים גדולים, שכב במיטה
ייסורים גדולים.
היה חכם גדול מאוד בבני ברק, קראו לו הרב חיים גריינמן,
זכר צדיק לברכה.
בשלושים, אחרי שנפטר הרב שפירא,
הוא התגלה בחלום לרב חיים.
ורב חיים בחלום שואל אותו, מה נעשה בדינך?
אז הוא אמר לו, אלמלא הייסורים שעברתי לא הייתי עומד בדין.
באותה שעה בחלום אמר הרב גריינמן,
אם ככה גם אני רוצה ייסורים.
הוא התעורר בבוקר,
ובאותו יום הוא נפל ושבר את המותניים
והיה על כיסא גלגלים שש שנים עד שנפטר.
אתם שומעים דבר כזה?
הגאון הרב שפירא היה גאון, גאון, גאון.
כמו שרואים מהספרים שיצאו לאחר מותו,
תלמיד חכם עצום,
תלמיד שחזון האיש העיד עליו שהוא הבן שלו לעולם הבא,
כי לחזון איש לא היה ילדים.
והיו שלושה תלמידים שהוא אמר עליהם שאלה הבנים שלו לעולם הבא, ואחד מהם זה רבי יודל שפירא,
שכל שאלה בחזון איש, היו באים אליו כל גדולי הדור לשאול אותו מה התכוון החזון איש.
והחזון איש הוריד אותו מירושלים, הוא היה קרלינר,
הוריד אותו לבני ברק,
והוא היה אחד מהגדולים.
והנה, עם כל מה שהוא עשה, והוא היה הרב שלי,
וכל תנועת התשובה שאנחנו עשינו, 26 שנה היינו ביחד,
כל תנועת התשובה
במאות אלפי משפחות,
עם כל הזכויות האלה,
הוא אמר שאלמלא היה עובר את הייסורים, לא היה עומד בדין.
אתם שומעים דבר כזה?
לא יאומן כי יסופח.
לא קל לעבור שמה.
צריך להכין צידה לדרך, ואם אדם מסתפק במה שיש לו לבד,
קשה מאוד שהוא יעמוד בדין.
לכן, אם אדם רוצה באמת
לדעת מה התפקיד שלו,
אז תדעו לכם, לכל אדם יש את הזכות והחובה
לזכות את הרבים בכישרונות,
ביכולות שלו,
ויש שלל הזדמנויות ואפשרויות.
אם הוא בר-הכל, יעביר שיעורים, שיעביר.
אם לא, הוא יכול לארגן שיעורים.
יכול לדבר ביחידות עם קרובים ושכנים.
יכול לעורר בתשובה, יכול לתת ספרים.
אנחנו, לדוגמה,
חוץ ממה שאנחנו אומרים בדרשות ומפיצים את השיעורים בכל העולם,
אנחנו מחלקים כל הזמן טליתות, כיסויי ראש,
ספרים, דיסק און קי, בלי הפסקה.
הפצנו עד היום עשרות מיליונים של קלטות,
וידאו, דיסקים, דיסק און קי וכולי,
בלי הפסקה.
למה?
זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.
אם אתה אוהב אותו,
תעשה כל מה שאתה יכול.
ואין אדם שלא יכול.
אין אדם שלא יכול.
בואו נגיד שבן אדם היה יודע שיש לו מחלה לסוכרת.
יש לו תרופה.
הוא לא היה מפרסם את זה?
לא היה מודיע לקרובים?
לא היה מודיע לאחרים?
אם היה לו תרופה לסרטן,
היה שומר אותה לעצמו?
או שהיה מפרסם את זה ומזכה את הרבים?
ודאי שהיה עושה כל מה שהוא יכול.
למה זה שאתה יודע שיש לך את תורת האמת,
ואתה יודע בדיוק מה השם רוצה מאיתנו,
למה לא כל אחד עושה את מה שהשם רוצה ומציל יהודים מלרדת לגיהינום,
ולהעביר אותם לגן עדן?
למה לא אכפת לו?
למה ברפואה
הוא מבין שצריך לעזור במה שאפשר?
אבל בענייני רוחניות,
לא.
כי זו העבודה של יצר הרע.