לא להתבייש לומר "אני בן תורה!"
- - - לא מוגה! - - -
התחלת שולחן ארוך,
ולא יבוש מן המלעיגים.
זה א', ב', לא תוכל להתחיל את השולחן הארוך.
אם תגיד על ההלכה הזו אני מתבייש, זה אני מתבייש, זה לא נעים לי.
אין דבר כזה.
לא יבוש מן המלעיגים זה הלכה.
בלי מוכנות להתבייש, להתבזות לכבוד השם, לא זוכים לשום מדרגה.
אז במקום של מצווה צריך להתגבר על הבושה ולא להתפעל מהמלעיגים עליך ולעשות את רצון השם המוטל.
אדרבה, במקום של מצווה מידת הבושה היא גרועה, רעה ופסולה.
כתוב אז, דיברת בחזון לחסידיך, תהילים פט.
חזון זה נבואה.
זאת אומרת, מישהו חסיד
זוכה לנבואה.
אבל במדרש כתוב שזה מלשון לבן, מלשון המלבין פני חברו.
אין אדם זוכה לנבואה עד שנעשה פניו לבן מבושה.
כי מי שמבייש עצמו לעשות רצון הקדוש ברוך הוא זוכה לנבואה.
אבל אם אתה לא מוכן להתבייש לכבוד השם יתברך,
אתה לא תזכה לשום דבר.
אתם יודעים, יש תקופות שמבזים את אלה שהם בישיבות.
צריכים להיזהר לא להתבייש מלומר, אני בן תורה.
כן, אני בן תורה, כן. יש לך טענות?
ואדרבא צריכים להכריז בפה מלא ובעזות של קדושה.
כן, אני בן תורה,
אני הבן של הקדוש ברוך הוא. יש לך בעיה?
חפש מי שיפתור לך אותה. ביי.