חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ
- - - לא מוגה! - - -
חוכמה ומוסר אווילים בזו.
חוכמה הם מוכנים, כן? למה לא להיות חכם, לשמוע דברי חוכמה, שאין לי מה למכור?
מה עם מוסר?
זה הולך ביחד.
אם אתה לא מקבל את המוסר ולא מייסר את עצמך,
אם אתה לא משנה את המידות הרעות שבך,
אתה רק מטפח את המידות הרעות שלך עם החוכמה.
הוי, חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם.
הם חושבים שהם חכמים, מי יגיד להם שהם לא חכמים?
אני יודע, אני יודע.
סמוך, אני יודע הכול.
אני יודע הכול, אני יודע הכול.
חכמים בעיניהם.
אין כסילות יותר מזה.
חכם בעיניו. מה עם שייח׳ל למדנו?
איי, איי, איי, לפני כמה שעורים. חכם בעיניו.
ככה אתם לומדים. אתם מבינים מה קרה?
אני משקיע ואתם שוקעים.
במה? בחלומות, בהזיות.
חכם בעיניו, תקווה להכסיל ממנו.
למה?
כי אם הוא חכם בעיניו, הוא לא בר-תיקון.
הוא כבר חכם בעיניו.
הוא לא מקבל תוכחת.
אבל כסיל, אפילו שהוא חם הארץ, לא למד, לא כלום,
יש לו תקווה.
יכול להיות שהוא יחליט לקבל, ללמוד.
כי הוא לא חושב שהוא חכם.
הוא יודע שהוא כסיל, אבל מתאים לו עם הכסילות.
לא בא לו להיות חכם.
אבל יום אחד יכול להיות שיבוא לו.
יכול להיות שיבוא לו.
אז יש לו תקווה!
אבל חכם בעיניו הוא אבוד!
אומר רבנו יונה, אבוד!