אל תדון לפי מצבך!
- - - לא מוגה! - - -
ועכשיו נבין עוד דבר שאמרו חכמים זיכרונו לברכה זה דבר מדהים, דבר מדהים.
דבר מדהים, מדהים. רק בשביל זה היה כדאי להישאר עד עכשיו.
כתוב יום הכב, אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו.
בעיינו פרנס זה מי שעוסק עם אחרים,
עם הרבים,
והאחרים תלויים בו.
אם לא תהיה לו קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו,
אז הוא יקפיד הקפדה יתרה על כל מי שלא עושה כרצונו.
אה,
לא שמע.
אני אמרתי לו ככה הוא לא עשה.
לא, לא, לא, לא.
בא.
ולכן, כדי שלא תזוח דעתו,
ושיידע שגם הוא לא מושלם,
אז צריך שיהיה לו קופה של שרצים מאחוריו.
ואז ממני, מה אתה מקפיד?
למה אתה מושלם?
למה אתה מאה אחוז?
בואנה, בואנה, יש לך קופה, אתה קופה.
מה אתה בא בטענות ואתה זה, ואתה מתעמר על הציבור ואומר להם ככה וככה וככה.
אז לכן צריך אחד כזה,
שיזכור מאיפה הוא בא,
כן, כמו רון קובי בטבריה,
עם קופה.
רק מה?
הוא בטח יהיה לו קפדה גדולה מאוד,
הוא קורע מודעות והוא עושה בלאגנים וזה.
אבל לאט לאט הוא מתמתן, הוא כבר מבקש מחילה מהאדמו״רים וזה.
נהיה פוליטיקאי מהר, צ'יק צ'אק.
אבל מכל מקום
למדנו מפה שהכל תלוי בהרגשה לפי מצבנו.
ופה הטעות.
אם אתה דן הכול סביבך בגלל ההרגשה שלך
במצב שבו אתה נמצא,
זו המכשלה שיכולה להיות גדולה.
מה הציל את ראובן שהוא לא טעה?
בגלל שהוא חטא.
ובגלל שהוא בלבל.
והוא הבין שהוא עשה טעות גדולה.
אז הוא הרגיש לפי מצבו
שיש מקום ירידה שלו ביחס למי?
ליוסף.
יש מקום ירידה.
לכן
הוא ראה שכשהוא אומר שיש 11 כוכבים,
אז קודם כל כוכבים זה קיימים לעולם בעת.
ואני מביניהם.
הוא הכליל אותי למרות החטא הזה.
אז הוא רואה לפי זה, הוא לא רודף.
הוא לא רודף.
אם הוא רודף אז הוא רוצה למעט בכולם. הנה,
היה לו סיבה למעט אותי יותר מכולם,
והוא לא מיעט.
ולא רק זה ראה אותנו ככוכבים, אז זה מצוין.
אז הוא רואה טוב.
למה? כי הרגשה היא לפי המצב.
ואחי מה?
הם לא רואים במים ירודים, יוסף. מה אנחנו פחות ממנו.
אז למה הוא מעלינו?
אז איך הם דנו אותו?
לפי המצב שלהם.
זאת אומרת, ההרגשה באה לפי המצב.
אז רואים שאפילו גדולים,
בגלל
שינויים במצב,
זאת אומרת רק הכיסא יגדל ממך.
היו הולכים לקחת להם את הכיסא,
אז הם מתהפכים לגמרי.
יא ביי ביי.
אז זה, רואים הכל עקום.
למה?
כי הוא רואה מהמצב שלו.
אתה בא, כאילו, על חשבוני אתה בא. אתה בא לקחת ממני.
אה, לא אתן לך.
אתם רואים שהכל כתוב.
רק אם לא חשבתם שזה ייתכן,
אז הנה מראים לנו שאפילו בשבטים
ההרגשה היא על פי המצב.
וזה אדם צריך לזכור.
אל תדון את האנשים.
לפי מצבך.
אתה מחפש כבוד, רוצה שיתייחסו אליך, וכו' וכו'. ואתה דן, כולם כאילו, הם אשמים. כולם אשמים.
לא הרגישו בנוכחות שלך.
לא.
אתה תדון
באופן
שהוא נקי.
כאילו אתה דן
שקרה מקרה למישהו אחר,
והוא אומר לך, מה אתה אומר על זה שהוא לא עשה ככה ולא אמר ככה ולא ככה?
אז אתה יכול לדון ולהגיד לו, תשמע, יכול להיות שיש לו בעיות,
יכול להיות שהוא כרגע
עסוק בשרעפיו,
יכול להיות הרבה דברים.
למדת דן ישר שזה ככה, והוא התכוון ככה? מי אמר שזה ככה וככה וככה?
רבי חנניהו ברגשי אומר.