אתה תשכח אבל הוא לא ישכח...
- - - לא מוגה! - - -
וראוי שתתאבל
לידיעת הבורא והשקפתו
על נסתרותיך ונגלותיך.
ושהוא זוכר אותם לך יותר ממה שאתה זוכר,
מפני שאתה תשכח
והוא לא ישכח.
כמו שאמר ירמיה הנביא,
חטאת יהודה כתובה.
זאת אומרת,
ברגע שאדם יודע שכל דבר שהוא עושה, הכול
גלוי אצל הקדוש ברוך הוא, גם הדברים הנסתרים מעיני אדם,
גם הדברים הנעשים בחדרי חדרים,
גם הדברים שהם בתוכך, במצפונך,
ולא יצאו אפילו לפועל,
כל הרהוריך, מחשבותיך,
הכול גלוי לפניו.
והוא זוכר אותם יותר ממה שאתה זוכר. יש זכירות שאצלך עוברות ביעף, ואתה לא תזכור יותר.
אתה תשכח!
אבל הוא לא ישכח.
כמו שכתוב, חטאת יהודה כתובה.
לכן צריך להתאבל על זה,
כשאדם יודע שכל הדברים האלה
עומדים לו לרועץ, לעיני השם יתברך.