אויי שכחתי... למה אתה שוכח דברים?!

לא תהיה שום התנצלות לשום אדם: 

'למה לא עשית תשובה?' שום התנצלות לא תתקבל! פה היה לך? היה! לב היה לך? היה! כלי מעשה היו לך? אפילו הרהור תשובה מועיל! זאת אומרת אם אדם הרהר בתשובה ומת דקה אחרי זה, מועיל לו להגיע לגן עדן. 

אז מי יכול להגיד: 'אני לא יכולתי לעשות?' 

אפילו אם אתה שוכב במיטה גוסס, יש לך רק דקה אחת להרהר ועשית זאת, זכית! מי יכול להתנצל ולומר: 'אני לא יכול?' 

יבוא אדם, חושב הוא ויגיד כל מיני סיבות ותירוצים והכל, ובסוף יגיד לו: 'בסוף עברת על מה שאמרתי?' זה הכל! מה זה שוגג? 

'אוי טעיתי'. 

מה זה טעיתי? אם היית נותן דעתך, לא היית טועה! 

'אוי שכחתי'. 

למה שכחת? כי זה לא היה חשוב לך! אתה לא אחראי כל כך. אוי שכחתי. אתה יכול להגיד למטוס כשאתה מגיע באיחור: 

'אוי פספסתי...' 

אז מה אתה חושב שיחזירו את המטוס בחזרה בשביל לקחת אותך? בגלל שפספסת... בגלל ששכחת... זה קשקושים! כל הסיפורים וההתנצלויות לא יועילו. ה' נתן לכם לראות בעיניים שווה לאהוב אותו רק בשביל זה? אם הייתם ח"ו עיורים והיו מחזירים לכם את הראיה הייתם אוהבים את הדוקטור, את הפרופסור שעשה לכם את הניתוח או לא? נתן לכם אוזניים שמעתם את מה אמרתי. מגיע לו לאהוב אותו? אדם על ידי התשובה זוכה לדבר הכי גדול שיכול להיות, שה' אוהב אותו, אוהב אותו! מה אתה צריך יותר מזה? אם ה' אוהב אותך מה עוד צריך? שיא השיאים, אין יותר מזה.