אשרי מי שיש לו בהווה את תחושת המחר
אשרי מי שיש לו בהווה תחושת המחר, כמו שמספרים על הגאון מוילנא, בכה לפני פטירתו, ואמר כמה יקר העולם הזה, בעד פרוטות אחדות אפשר לקיים מצות ציצית שזוכים על ידה לקבלת פני שכינה. הגאון היה חכם הרואה את הנולד.
כשאחותו באה לבקרו אחרי חמישים שנה שלא יפגשו, הוא דיבר איתה משפט קצר, שלום לך אחותי, נתראה בעולם הבא. זהו. כי בעולם הזה צריך להספיק להכין לעולם הבא, בעולם הבא יש נצח נקפוץ לבקר, אבל עכשיו - אין זמן. ככה הוא ניצל את הזמן, הוא היה ישן רק שעתיים ביממה, כל שש שעות חצי שעה. והוא הקפיד על זה, בלי חריגות, אין היום לא קמתי, לא התעוררתי הייתי עייף, 22 שעות לימוד ביממה. שעתיים לפרקים שינה, ולפני שהוא נפטר, כשהוא בדרגת מלאך אלקים, שמגידים מן השמים היו יורדים ללמוד איתו, תנאים היו יורדים ללמוד איתו, ללמוד איתו, אליהו הנביא יורד ללמוד איתו, עם כל זה לפני שהוא נפטר מן העולם, על מה הוא בוכה? מחזיק את הציציות ואומר בעולם הזה קונים בפרוטות ציצית שאיתה זוכים להקביל פני שכינה, כי כשיוצאים מן העולם הזה בזכות הציצית כתוב "וראיתם אותו", לא אותם, אותו. נו, עולם כזה שיכול לאפשר כאלה אפשרויות, להקביל פני שכינה, כמה אנשים יודעים לנצל את החיים באופן כזה כשהמצוות ממש מושלכות לרגלינו, רק תאסוף, כמה שאתה רוצה תאסוף. כמו לבוא לבריכה מלאה דגים, רק תכניס את הסל ותרים, תכניס את הסל ותרים, זה הכל, לך הביתה, קח את הכל. ואנשים לא מבינים, למה? כי הוא לא חכם והוא לא נבון. חכם ונבון זה הרואה את הנולד, פירושו של דבר - כמו יוסף הצדיק, הוא ידע כי עכשיו יש הרבה חיים, אז אם יש הרבה חיים מה בוער המוות, מה הכנסת לי את המוות עכשיו, הבן אדם עוד צעיר, עזוב אותו, תן לו לחיות, אדם יש לו הרבה כסף, מה אתה מבלבל לו את המח עכשיו רעב, למה אתה אומר לו דברים כאלה? עכשיו יש שלום, שקט יחסית, מה אתה מפחיד עם מלחמה, עזוב אותך, תן לאנשים לחיות. חכם רואה את הנולד, ואם לא יכינו עכשיו את מה שצריך למחר, כשיבוא המחר לא תהיה מוכן ואפשר שתאבד, ואח"כ כבר לא תוכל לתקן. אין מי שישלים לך את הדברים, כי מעוות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות.