2 סיבות שהשם מחזיק את כל האנשים בעולם!
- - - לא מוגה! - - -
יש שתי סיבות שהשם מחזיק את כל האנשים בעולם.
תשובה ראשונה, האחת,
להיותם משמשים לאחד ההוא.
מיליארדים נבראו רק בשביל האחד ההוא.
למה?
שאילו יהיו כל בני האדם מבקשים חוכמה ופילוסופיה,
כולם יתעסקו רק בחוכמה.
יישחט תיקון העולם
ויאבד מן בעלי חיים מן העולם בימים מועטים,
מפני שהאדם חסר מאוד
ומצטרך לדברים רבים.
ולכן, היה נצטרך ללמוד החרישה והקצירה ולדוש ולטחון ולאפות
ולתקן כלים לכל המלאכות האלה
כדי להשלים בהן את תיקון מזונו.
לכן, יהיה צריך ללמוד תביעה ואריגה כדי להרוג מה שילבש.
ויצטרך האדם ללמוד, האדם היחיד, אנחנו מדברים,
ללמוד בניין
כדי לבנות מקום להסתתר שם.
ויצטרך לעשות כלים לכל אלה המלאכות.
ואין בחיי מתושלח
מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות.
שאדם יצטרך במחייתו לכולן צורך מוכרח.
אז מתי יהיה מוצא פנאי ללמוד
ולקנות חוכמה?
על כן נמצאו שאר בני אדם לתקן
אלו המעשים הצריכים עליהם במדינה,
כדי שימצא החכם צורכו, ימצא החכם צורכו מזומן לפניו ותתיישב הארץ
ותהיה חוכמה מצויה.
ומה טוב אמר האומר,
לולא המשתגעים נשאר העולם חרב.
שמעתם?
כל אלה שעובדים ברוכים יהיו משוגעים.
ולולא המשתגעים נשאר העולם חרב. למה?
לא כדאי לו, לקדוש ברוך הוא, להשיג את העולם בשביל אלה שעובדים ואוכלים, אוכלים ועובדים ועובדים ואוכלים ואוכלים ועובדים.
מה זה בעלי חיים? בעלי חיים.
גם הם טורפים ואוכלים וככה וזה ופה ושם, וחוזר חלילה. מה זה?
כל משברת הקדוש ברוך הוא את העולם זה בשביל האדם השלם, האדם החכם,
ואפילו הוא רק אחד בכמה דורות.
בכל שאר העולם משמשים לו ומכינים עבורו הכל.
לכן המציאו את כל המלאכות ואת כל המכשירים ואת כל הכלים והכול להקל עליו,
שיוכל להשיג הכל
מוכן ומזומן.
זו סיבה אחת למה ברא את האנשים
שהם לא שלמים.
והוא מסביר עכשיו לנו שנבין
למה הם נקראים משתגעים?
שאין בעולם שיגעון דומה לשיגעון האדם
שהוא חלוש הנפש
ודל ההרכבה.
האדם הוא הכי פגיע, בעלי חיים לא פגיעים בכלל.
קור וחום לא צריכים בלבוש, לא צריכים מסתור כל כך תמיד.
הם לא פגיעים כמונו.
לא תראה הרבה עם שפעת.
אבצ'י, אבצ'י, לא תראה.
זאת אומרת, הם
חיים כמה זמן שנקצב להם,
עובדים, עוברים את כל מה שיש בעולם בלי שום בעיה.
אבל אדם, מה זה?
דל ההרכבה.
דל ההרכבה.
והוא נוסע, המשוגע הזה, כן?
הוא נוסע מתחילת הגליל השני משבעה גלילות היישוב עד סוף השישי,
דהיינו, הוא נוסע, הוא טס מפה, מישראל לארצות הברית, בשביל לעשות פרנסה,
בשביל לא כסף.
הוא נוסע,
והוא עובר ימים בזמן החורף, שיש סערות וסכנות והכול, והוא מוכן להסתכן.
והוא הולך בארץ תלאובות בזמן החורף והקיץ,
הוא מסתכן בנפשו לחיות השדה בלרמסים,
למה? כדי שירוויח דינרים.
וכשיקבוץ כלום מן הזהובים שמכר בהם נפשותיו השלוש,
נפש רוח ונשמה,
נהיה לו מהם חלק,
יתחיל
לחלק את הכסף, יחלק אותם, את הדינרים, על אומנים,
לבנות לו יסוד,
בניין, יעני, ונדירה,
על טבור הארץ,
בסית באבנים,
כדי להקים עליו קיר שיעמוד שנים רבות.
והוא יודע שלא נשאר לו משנות חייו מה שיוכל בהם לבלות בניין עשוי מן הגומה.
אם הוא היה עושה בניין שעשוי מגומה, מקנה סוף, הוא יחזיק מעמד יותר מחייו.
הוא לא יספיק לגמור את המשכנתה, והוא כבר יהיה בעולם האמת.
היש שטות ושיגעון גדול מזה, אומר הרמב״ם.
וכן כל תענוגי העולם הם הוללות וסכלות גמור,
אבל הם סיבה ליישב את העולם.
ככה העולם מיושב, הם הסיבה.
סיבה ליישב את העולם.
ועל כן קראו חכמים, עליהם השלום, מי שאין לו חוכמה,
עם הארץ.
כלומר,
לא נמצאו כי אם ליישוב הארץ.
זה עם שהתפקיד שלו ליישב את הארץ.
לפיכך מייחסים את שמם לארץ.