מה דינם של הרבנים שאומרים 'יאכלו ענווים וישבעו'?
זה מה שספרנו שהחפץ חיים אמר: שפעם אחת שלחו אדם לסיביר 15 שנה עונש ושאלו אותו מהי בקשתו האחרונה לפני שמשלחים אותו אז ביקש לדבר עם הרב,
והוא אמר לרב: "בגללך אני הולך לסיביר אם היתה מוכיח אותי על המעשים שלי לא הייתי נתפס ולא היו שולחים אותי לסיביר, אבל אתה ראית ושתקת הכל זה אתה".
אמר החפץ חיים: ככה ידונו כל הרבנים בעולם האמת, כל מה שיכלו להעיר לציבור ולהוכיח אותם ולא הוכיחו - כל אלה שבגיהינום יצביעו עליהם: הוא לא אמר ולא כלום לכן אני התנהגתי כמו שהתנהגתי, אני קבלתי אישור ממנו, זה שהוא שתק זו ראייה שזה בסדר מה שעשיתי.
אני חוזר וקורא לכם מה שכתוב: ומי שנמנע ולא מוכיח: ידע בנפשו שבכל הוא מבטא הסכמה עם החוטאים, וגם אם יבואו מחשבות חרטה ותשובה לאחד מהם ביום מן הימים-מיד ישתיק את אותן מחשבות וינחם את עצמו "כי הרבה ראו אותי ולא מחו בי וזה סימן שאני בסדר, ואפילו רב פלוני וצדיק פלוני מכיר אותי ומעולם לא אמר לי מאומה, אם כן אין לי מה לשנות ואין לי מה לחזור בתשובה!
פירוש הדבר למחות אינו חייב להיות דוקא אצל מי שידו תקיפה לא, לא דוקא אחד כזה אלא מבואר בספר "יערות דבש" שכל אדם יש בידו למחות ולומר לחברו "אל בני, לא טוב הדבר, וכדומה.
אומר רבי יהונתן אייבישיץ באותו מאמר, מאמר יא': "הוא אומר כשאדם מוכיח את חברו זה משפיע יותר ממנו פי כמה וכמה", אם אני יוכיח אומר רבי יונתן, אז יגידו –מה! זה אדם קדוש אדם צדיק, מי יכול להגיע למדרגות שלו על מה אתה מדבר, אבל אם יאמר אדם לחברו תשמע יש לי גם לי יש יצר הרע כמו שלך, גם אני, מה אתה חושב? שאני מלאך?! בא שנינו נתקן את דרכנו וכו', ברגע שיגיד לו ככה יתקבלו הדברים הרבה יותר. "אל בני לא טוב הדבר" ואם הוא לא ישמע לו? אז אתה תוכיח ומנוקה מהעוון, וגם מנוקה מן הערבות שיש לך כלפיו וכלפי כל אחד ישראל, אבל אם תישא את פניך בקרקע - אתה תישא גם את עוונו.
כמו כן אין שום אפשרות לתרץ את עצמו ולומר "אני פטור ממצוות תוכחה מאחר ואני בעצמי חוטא בזה", שהרי בודאי לא יתכן שבשביל שיש בידו חטא זה התורה תסכים שיחטא עוד פעם בביטול מצוות תוכחה, כי יש מצוות תוכחה, אז בגלל שאתה חוטא באיזה דבר אז אתה תבטל עוד מצוה שהיא נקראת "מצוות תוכחה"? לכן תמיד יש חיוב להוכיח שרואה את חברו שחטא בידו. "כל ישראל ערבים זה לזה" תדעו לכם אם לא משלם הערב ישלם. מזה רואים גם בעת שאדם חוטא יש עליו תביעה על הסכמתו על מעשיו הרעים של חברו, וענוש ייענש גם עליו, ואולם ודאי ובדאי שמוטל על כל אחד שמצד עצמו לתקן את מעשיו שלו, וללכת בדרך הישר והטוב.
מובא בספרים שכאשר רואה אדם או שומע דבר עברה מאיש יהודי, אאאאאה... ידע שיש בו גם שמץ מאותו החטא ומן השמים מראים לו זאת כדי שיחפש במעשיו ויעשה עליהם תשובה. למה השמיעו לך דבר זה, למה ראית דבר זה? מעוררים אותך מן השמים שתבדוק איזה צד יש לך שייכות מה לעניינים האלה.
אין שום דבר אדם ורואה סתם, מן השמים מזמנים לו.
על זה בכה החפץ חיים שפעם ראה חילול שבת, אז הוא בכה למה מן השמים מראים לו דבר כזה, כנראה שיש בו משהו של קרירות, משהו בענין שבת משהו לא יודע, בכה בכה בכה והלך לישיבה וסיפר להם מה הוא ראה ובוכה בוכה בוכה, אין דבר כזה שמראים לאדם סתם דבר.
והדרך הטובה ביותר לקיים מצוות תוכחה - זה על ידי שיעורים ברבים ומעוריים עוד ועוד על עניינים אלו, אבל נאמר אדם הוא לא רב והוא לא יכול להעביר שיעורים - אז יש אפשרות שליחה או לקחת דיסקים ולהפיץ אותם, אז ממילא הוא מעביר אותם וזוכה לקיים מצוות תוכחה והצלה גדולה בעם ישראל. ואצל רבים מתחדשים דברים שמעולם לא שמעו עליהם ולא ידעו מהם, ואפשר שיכנסו הדברים בלבם ויצייתו לכל אשר שמעו, ויפרשו לכל שגגו בו עד עתה.
הנה אנחנו רואים בעניין הבשר והעופות אנשים ורבבות של אנשים רחוקים מקיום תורה ומצוות, בגלל ששמעו את הדברים האלה-פרשו! ובאים פה לקנות בשר ועופות, הם לא שומרי שבת, ויש כאלה שלא שומרים טהרה, אבל הם שמעו: נבלות וטרפות?! חס ושלום הם לאכול, מה הם אוכלי חזיר ועכברים אוי ואבוי וקיבלו, מי היה מעלה על הדעת? יש כאלה שבאים לפה עם ראסטות אתה לא מאמין איך הגעת לפה מאיפה אתה? אני שמעתי, שמעתי את הדברים וזהו. זאת אומרת כמו שנאמר פה:
יש הרבה דברים שאנשים לא ידעו לא חלמו לא התעוררו לדבר ופתאום הם מתעוררים, כמו שאנחנו התעוררנו ברגע שהתברר לנו שהמציאות היא עגומה, מיד פרסמנו להציל את הרבים, אבל יש כאלה שלא רוצים להכביד על הציבור, אז אומרים להם "יאכלו ענוים וישבעו", אל תדאג "אני אהיה כפרה עליך" אני אכנס לגיהינום ביחד אתך אל תדאג לא תהיה לבד, הוא דואג לציבור הוא יהיה איתם בגיהינום.