חכם, נמלט מצרה... פיקח, לא נכנס אליה!
- - - לא מוגה! - - -
הנה המשיל הניסיון של פוטיפרה לדוב, זאת אומרת אשת פוטיפר,
לדוב שנושא על גבו אבנים טובות ומרגליות.
וכל שמקרב עצמו אל הדוב יכול ליטול ולהתעשר.
אך הפיקח רואה גם את השיניים של הדוב
ורואה כי על ידי התקרבות ישיג נשיכה מן הדוב,
ועל כן הפקיר את האבנים הטובות והמרגליות ולא קרב אל הדוב.
כי מה יעשה באוצר אם יהיה נשוך וחייו בסכנה?
הנה יש כאן פיתוי גדול וחשבון גדול,
ושניהם דברים חושיים.
קראו החכמים זיכרונם לברכת המתרחק, פיקח.
מפני שהוא יודע לבטל את הפיתויים,
וכל שיכול לבטל את פיתויי הדמיון נקרא פיקח.
חכם, נמלט מצרה,
פיקח, לא נכנס אליה.