הדוחק את הקץ - מפסיד את הישועה!
הָדָּבָר יָדוּעַ, שיצה"ע תמיד מִתְגַּבֵּר לִקְרַאת סוֹף הַנִּסָּיוֹן, וּמְנַסֶּה לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם דַּוְקָא בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בַדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי שֶׁהוּא זוֹכֶה לַיְשׁוּעָה,
ומְפַתֶּה אותו לַחֲשֹׁב: 'נוּ, נוּ, נוּ, מַה קּוֹרֶה כָּאן? דַּי! סָבַלְתִּי מַסְפִּיק! אֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר!...'
וּמְנַסֶּה לִדְחֹק אֶת הַשׁעָה, כדי להַפְסִיד אֶת הַיְשׁוּעָה.
לָמָה הָאָדָם בכלל נִדְחַק? בגלל שהוא לא מסופק! אין לו סיפוק. הוא לא מסתכל חיובי על כל מה שיש לו חוץ ממה שהוא רוצה כרגע, כּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן חַיָּיו, הוּא רוֹאֶה: שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים שהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן, אבל הוּא גַּם צריך לראוֹת: אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ! לא להסתכל רק בשחור, להסתכל גם בלבן.
וְכָךְ זה גַם בַּגַּשְׁמִיּוּת - אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, והוּא מִתְבּוֹנֵן וְרוֹאֶה: גַּם אֶת הרַחֲמֵים של ה', גם אֶת הַהַרְחָבוֹת וגם יְשׁוּעוֹת קְּטַנּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּמַּצָּב הַזֶּה, זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְהַמְתִּין וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁמִּשָּׁמַיִם יוֹשִׁיעוּ אוֹתוֹ וְע"י כָךְ הוּא לֹא ידחק אֶת הַשָּׁעָה.
הרבה סיוע יש גם במצבים הקשים ביותר, צריך להתבונן בזה, כי ה' מחייך דרך הדברים האלה, ה' מחייך לנו,
הוא אומר: "אני פה! אני פה, נכון-נכון יש צרה יש בעיה נכון, צריך לפתור את זה, צריך להבין למה זה בא...!'
(תשמעו את ההרצאה של אתמול שנתתי ב'פילדלפיה' על בא ולמה) אבל גם כשבאה הצרה יש חיוכים מהקב"ה. וכל זמן שרואים אפילו חיוך אחד - אז מבינים: שה' נמצא פה ורואה אותנו! הרי הוא לא עוזב אותנו רגע, איפה הוא נמצא? פה פה סביבנו, סביבנו: "ה' צִלְּךָ" (תהלים קכא ה) צִלְּךָ ממש! 'בָּרוּךְ אַתָּה' בָּרוּךְ אַתָּה, אנחנו אומרים לו: 'בָּרוּךְ אַתָּה' איפה אַתָּה? 'אַתָּה' פה, אַתָּה זה מולי, אַתָּה זה נוכח לפני, 'בָּרוּךְ אַתָּה' לא 'בָּרוּךְ הוא' – 'בָּרוּךְ אַתָּה' הוא פה לידי! ודאי שהוא יודע מה מצבי! אז זאת אומרת אני צריך רק להכניס ולהכיל את זה בתוך הראש.
אמרנו כשאדם מתפלל, אם התפילה דוחקת את השעה, הוא יכול להפסיד דברים שהיו ממתינים לו לזמן מסוים. המשנה (אבות) אומרת: 'וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעֲשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים' מה זה "קֶבַע"? שאלה כל הזמן חוזר-חוזר וחוזר ודוחק-ודוחק-ודוחק. צריך שזה יהיה בְתַחֲנוּנִים לבקש רַחֲמִים, ולהמתין, מתי שהקב"ה ירצה - הוא יתן.
"קֶבַע" למי שלא יודע "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב כג) זה וגזל את גוזליהם נפש. זאת אומרת קביעה... אַל תַּעֲשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אל תגזול, מה שמגיע לך – יגיע, אל תגזול את זה לפני הזמן, אל תעשה את זה "קֶבַע". התרגום של "קָבַע" זה גזלה. אלא אז לא לקחת דברים בחזקה, אֶלָּא ברַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.
אֲז אם אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, אבל בְּצוּרָה שֶׁל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם ה' יִתֵּן - יִתֵּן, וְאִם לֹא יִתֵּן - לֹא יִתֵּן. אתה לֹא דוחק את הַשָּׁעָה, ה' לא מֻכְרָח לְמַלְּאוֹת אֶת משאלות לבך לטובה, אתה צריך לבקש ברַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. אחרת אתה יכוֹל לקבל תוֹצָאוֹת שְׁלִילִיּוֹת.