להתייחס לכל מצוה 'כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב'
אז זה נקרא שבן אדם לצערנו הרב חי עדיין בשקר. אבל אדם אמיתי היה נלחם למילוי כל העקרונות, ולקיים את כל המצוות בהידור ובדקדוק, כמוצא שלל רב. האם יעלה על הדעת שאדם הלך ברחוב ומצא מעות מפוזרים אבל כמות, וכמות של עשיריות שקלים, מצא מעות מפוזרים, הוא צריך להתכופף עכשיו לאסוף אותם, מעבר לפינה עוד הוא ראה 300 מטבעות של עשר שקל על הרצפה, הוא יגיד לא, מה אני כבר טרחתי שמה עד שהתכופפתי אני לא מרים? ואחר כך הוא יעבור עוד פינה וימצא עוד 500 מטבעות, ואחר כך עוד אלף מטבעות, האם הוא יגיד שהוא עייף? "כמוצא שלל רב", אדם צריך שהמצוות יהיו אצלו כמוצא שלל, לא עול, לא עול על כתפיו, יו עוד דבר, יו עוד דבר, יו יו יו לא, אם הוא היה יודע שזה שלל וכל מצוה זה נצח של שכר, ודאי שלא היה מתאונן, היה רץ ומבקש כמה שיותר. אבל זאת הבחינה, עד כמה הוא מאמין.