הסתירות שבמעשינו [קליפ]
- - - לא מוגה! - - -
הבעיה החמורה ביותר, ועל פיה ישפטות האדם בעולם האמת, זה על פי הסתירות שבמעשיו.
זאת אומרת, ילמדו מתוך מעשיך לדון אותך על מעשיך.
כל היום אדם יש לו זמן לשבת, לפטפט,
הוא לא מתעייף.
כותב אסמסים,
שולח אימיילים, מצפצף, מצייץ, מגדף ומחרף.
יש לו זמן ויש לו כוח. מגיע לתפילה או ללימוד, נרדם, עייף.
מה קרה?
ידונו אותך מפה לפה,
יגידו לך איך זה יכול להיות,
ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל.
איך אני יודע שלא אותי קראת? אתה לא עובד אותי באמת.
כי כל פעם שאתה מגיע אליי לעבודת השם, אתה יגע עייף.
יגעת בי, דווקא בי, כשאתה מגיע אתה עייף.
אם אתם דואגים למרחוק,
למה דואגים רק לעוד עשר, עשרים, שלושים שנה?
ומה עם נצח שתיתקעו שם ולא תוכלו לחזור?
ולא תוכלו לתקן?
למה אתם לא דואגים? הרי לא באתם להישאר.
באתם על מנת לצאת.
איפה הדאגה באמת?
על כל דבר השקלו לנו בדיוק.
איך חישבנו כל דבר?
כל הוצאה, כל תוכנית, כל עניין,
כל פגישה, כל זמן,
כל דבר יראו לנו מי איתנו.
אנשים קוראים עיתון, אנשים שומעים רדיו, רואים טלוויזיה, מזפזפים. הכול מתעסקים רק עם הקדוש ברוך הוא, אין להם זמן.
כמה זמן אתה משקיע ביום בכל מיני הבלים? חמש שעות, שלוש שעות, שעתיים?
אז לפחות שהקדוש ברוך הוא יקבל לפחות אותו נתח, לפחות.
בשותפות, כאילו, לפחות.
גם זה לא.
יא ביי, מה טענו?
מה טענו?
זה פחד גדול ובושה גדולה.