הקב"ה בוחן כל פרט ופרט במעשינו
עלינו להתעכב להבין נקודת גדולת האדם. יכולים אנחנו להכיר ערכו של כל דבר, ביחוד אם נחלק אותו לחלקים. אם יש ממש בכל חלק וחלק, אז שנשוב ונצרף אותם יחד, נקבל מושג על גודל הדבר בשלמותו.
לדוגמה: אם ניקח פרוטה אחת, מה ערכה? פרוטה. אבל אם נחלק אותה לחלקים? לא יהיה בכל חלק ממשות כלל. אבל אם ניקח סכום של מיליון דולר ונחלק ואתו למיליון חלקים, הרי כל חלק ממנו יהיה חשוב ויהיה חתיכה ראויה להתקבל.
אז מבחינה זו עלינו להשקיף על נפש האדם. אדם הוא מבחר הבריאה, יציר כפיו של הקב"ה. סוד גדולתו של האדם מונח בזה שכל חלק וחלקיו , כל פעולה מפעולותיו, כל הגה קל שיוצא מפיו, כל רחש מרחשי לבו מהווה עולם מלא. מה זה מלא? מלא טובה במקרה שהוא עושה מעשה טוב או חשוב מחשבה טובה. או רע שאין גרוע ממנו במקרה הפוך. אבל כל כח וכל פעולה, אינו מאבד את מהותו גם אם הוא מעורב בכח אחר שמתנגד לו. זאת אומרת, אדם יכול לעשות מעשה שמורכב משתי קצוות, גם ממצווה וגם בעבירה, באותו מעשה, אבל שום חלק לא מאבד את המהות, גם אם הוא מעורב בחלק אחר. אין פה ביטול בשישים. כל דבר נשאר כמות שהוא.
והשגחה עליונה מייחדת לכל חלק ולכל פרט את המקום המיוחד לו ומפתחת את התוצאות המתאימות אשר לטוב טוב ואשר למוטב מוטב. זאת אומרת, שהקב"ה שוקל כל מעשה שלנו, הוא מתבונן על כל פרט וחלק בכל מעשה, ואנחנו נקבל תוצאות בהתאם לכל חלק בנפרד. מה שטוב נקבל עליו טוב, מה שלא, לא.
במעשה של בנות לוט היו מעורבים שני כוחות: כח אחד של מצוה וכח אחד של זנות ושניהם היו ביחד. ולא איבדו את ההשפעה אחת בגלל השני, אלא כל כאחד ייחד לו מקום לעצמו וגם גרם לתוצאות בהתאם. כתוצאה מהמצווה היא זכתה למלכות בית דוד, כתוצאה מהעבירה מעשה שטים שהחטיאו בנות מואב בזנות את העם.
זאת אומרת מעשה הבחירה היה בו מעשה מצוה והיה בו מעשה זנות. על המצוה בתוך מעשה הזנות היא זכתה למלכות בית דוד. באותו מעשה של מצוה היה מעשה זנות, אז השלימו בנותיה והחטיאו את ישראל. מדהים!