עכשיו גרמת שהמשיח יעמוד על רגל אחת...
- - - לא מוגה! - - -
מעשהו בא בחור ערמומי
אין רבי מאיר שפירא מלובלין וביקש לשוחח עמו בדברי תורה.
הבחור שאל את הרב על מהרשע חמור
שקשה להבנה.
באמת קשה היה להבין כיצד יכול היה לומר זאת המהרשע.
הרב מרפרף בזיכרונו על פני כל מהרשע.
שומעים? הוא סוקר את כל המהרשע בראשו.
ואינו מוצא בשום אופן כי יש משהו כזה.
אין מהרשע כזה.
לא יכירי, אומר הרב,
אין בנמצא מהרשע כזה. הוא סרק את כל המהרשע.
כן?
והוא אמר אין דבר כזה.
הבחור מתעקש ועומד על דעתו
שישנו בנמצא מהרשע שכזה.
אומר הרב, נטע ספר ונחזה. תביא ספר ונראה.
מוציאים גמרא מן הארון.
מדפדפים ומדפדפים.
ואין אותו מהרשע נגלה לעין.
הרב מתרעם במקצת על הבחור ועל דרכו עקלקלה והמעוקמת בשיטת הלימוד.
הוא רוצה להטיף לו מוסר בצורה עדינה,
ואומר לו בחיוך מפוכח ואופייני.
עכשיו גרמת שהמהרשע יישאר בפה פעור
והמשיח יעמוד על רגל אחת.
הבחור נפחד ונדהם.
הוא השאיר את המהרשע עכשיו פעור פה והמשיח עומד על רגל אחת?
אז הוא אמר לו כך, הגמרא אומרת
כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר.
ועוד אמרו.
כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
יוצא איפה שכשאמרת המהרשע אומר,
איך שאמרת המהרשע אומר, אז המהרשע פתח את הפה.
כי אמרת שהוא אומר, אז הוא מחכה שתגיד מה הוא אומר,
והוא יגיד גם, כי שפתותיו דובבות בקבר.
אבל אין מהרשע כזה, אז זה נשאר עם הפה פתוח.
אז אתה גרמת על המהרשע אשר עם הפה פעור.
ואילו המשיח,
ששמע כי אתה אומר דבר בשם אומרו,
אז הוא כבר נשא רגל אחת ללכת להביא את הגאולה.
אולם ברגע שהוברר כי המרשע לא אמר מעולם את מה שאמרת בשמו,
אז נשאר המרשע עם הפה פעור, והמשיח נשאר על רגל אחת, כי הוא לא יכול להמשיך לצאת לדרך להביא את הגאולה.
כי אין מהרשע כזה.
אתה רואה מה גרמת עכשיו.
רבי חנין יאמר לך, שיאומר.
עושה הקודש בחור לזכות ישראל, לביקור מודרמות שמאל.
כשנעמוד עלינו אופס למען סבגו ירדיל תורנו ויעדיל.