צו האופנה - השאיפה לחיקוי
- - - לא מוגה! - - -
איך קוראים ליצר הרעשי מבחוץ בלשוננו?
חיקוי.
אנחנו חקיינים,
מחקים את אלה שאנחנו רואים.
בתאוות החיקוי היא איומה,
ומייד מתעוררת בלבו של אדם השאיפה לחיקוי.
כל אחד שרואה אחד שהולך עם חולצה יפה מיוחדת, עם צווארון עומד,
הוא כבר שואל מאיפה קנית את זה.
אשה רואה את חברתה הולכת עם משהו מיוחד, היא מייד מבררת את זה.
אחד עשה ג'ל בראש והעמיד את הסערות,
אז הרבה אחריו מעמידים את הסערות.
אחד עשה חור באוזן ותקע שם עגיל,
הרבה תקעו אחריו.
אחד עשה כתובת קעקע, רבים באו אחריו.
וכן, על זה הדרך.
אחד אומר שהוא הולך להופעה,
רבים משתרכים אחריו.
וככה זה הולך ומתפרס
ומשתקע ושוקע בתוך האנשים,
ובלשון הידועה קוראים לזה מודה.
מודה.
ואנשים הולכים לפי צו האופנה, קוראים לזה צו האופנה.
יש פרשת צו בתורה,
אף אחד לא מקיים,
אבל צו האופנה כולם צריכים לקיים.
אם לא, הוא לא עומד
בצו האופנה.
מודה, אופנה.
למה נקרא שמה אופנה?
כיוון שזה כמו אופן
שכל שלושה חודשים מתגלגל ומחליפים את המלתחה.
כי אתה לא יכול להישאר עם אותם דברים כל הזמן. יש אופנה.