כל המרחם, מרחמים עליו
היה בן אדם אחד שאביו נפטר והאשכנזים נוהגים (אף אני נהגתי כך) לאחר מות ההורים להיות שליח ציבור במשך שנה! והבן היה מתפלל, אבל היה אומר רק את ה'זמירות' ו'שמונה עשרה' ואחרי זה יושב ומישהו ממשיך.
ומישהו ראה כל הזמן שזה ככה והתפלא: 'מה, הוא לא מכבד את האבא שלו, כל כך קשה לו להמשיך 'אשרי יושבי ביתך' ועוד...?!' כל הזמן היה בדעתו עליו: 'שהוא עצלן! או לא מכבד את אביו לגמרי או...' ולא ראה אותו בעין טובה.
יום אחד אחרי כמה חודשים החליט לשאול אותו, הציק לו! למה הוא לא מכבד את אבא שלו עד הסוף כמו שצריך?!
אז הוא שאל אותו,
מה השיב לו?
אמר לו: 'שהוא סובל מה"מחלה" והוא בקושי יכול להתפלל! ועושה מאמצים גדולים לעמוד בזה, אבל אחרי שמונה עשרה כבר תש כוחו הוא לא יכול, אז לכן הוא יושב...'
נו, מי יכול לעלות על הדעת סיפור כזה. שבן אדם עם כל החולי שלו, סובל כאבים ומכבד את אביו ביותר מדי, ועומד להתפלל - למרות שהוא לכאורה פטור, אז עד איפה שהוא מסוגל לסבול הוא סובל, ואחרי זה הוא כבר לא יכול. וההוא, איך דן אותו? - לכף חובה! 'לא מכבד, עצלן!' מה זה, איזה דברים, לך תדע...
טוב, אמרנו כבר אתמול, שכל בן אדם שרואה לכף חובה דברים אצל חברו אפילו במקרה יחיד או בודד וכבר מסיק מסקנות - ככה ידונו אותך בשמים כמו שדנת, איך דנת לחובה - ככה ידונו אותך, אפילו במקומות שיהיה לדון אותך לכף זכות ידונו אותך לכף חובה, ואתה כזה צדיק שהכל בסדר אצלך, אף פעם לא נכשלת?! מאה אחוז (100%) אתה מה, והיית מאד רוצה שכולם יגלו את מצפוני ליבך ויגידו אותם ברבים בטח! לא?! אתה לא רוצה! נכון,
אז כבר אמר הלל לגוי אפילו: 'מה דסאני עליך - לחברך לא תעביד!' אז למה אתה עושה ככה?! וכל המרחם מרחמים עליו - כל המלמד זכות מלמדים זכות עליו.
יהי רצון בעזרת השי"ת: שחג הפסח הזה - יביא לנו חרות בנפש בגוף לנו ולכלל ובעזרת ה' נזכה לשוב בתשובה לפני אבינו שבשמים, ונלמד זכות על אחינו בית ישראל בכל דבר שרק אפשר על פי האמת, על פי ההלכה ועל פי הדין - אמן ואמן.