אימת הדין משוטר עם כובע
- - - לא מוגה! - - -
והנה לנו יש כר נרחב לתשובה.
יש לנו אפשרויות גדולות לשוב בתשובה. מי מונע? זה לא דבר מסובך,
זה לא דבר קשה, זה לא דבר רחוק, זה דבר בקל.
מפיחו בלבבך לעשותו.
וגם לעלייה במעשים שאנחנו עושים מצד הטוב אפשר להעלות עוד יותר.
גם אם אתה עושה מעשים,
אפשר להעלות בעשיית המעשים על הצד הטוב ביותר.
אם היינו עושים אותם כהוגן,
בשימת לב ובמחשבה,
לא כפורק עול.
יש אחד סוחב עליו שק
והוא מחכה לרגע שהוא יכול, הופ, להשליך אותו למטה.
כי הוא מרגיש זה עול.
יש אנשים שאפילו ברכה שהכל נהיה מדברו בשבילם זה עול, עול.
אז הם אומרים את זה בריצה או שוכחים מדי פעם. לא, לא שמתי לב, לא שמתי לב. הייתי טרוף, לא שמתי לב.
לא שמתי לב.
כל החיים הוא לא שם לב.
למי הוא לא שם לב? לעצמו הוא לא שם לב. מי ישלם? הוא ישלם.
לא שמתי לב.
תפסו עכשיו עוד אחד שנסע איתי על מהירות.
גם כן.
לא שם לב שהוא יותר מדי.
לא שם לב.
אז הזמינו אותו.
הזמינו אותו לשימוע.
אז הוא אומר לי,
כבוד הרב, קודם כל לא פסלו לי דבר.
דבר שני זה בדיחה.
איך כל חודש אלול, מה שלא עשיתי,
לא הרגשתי קרבה לקדוש ברוך הוא.
רק הגעתי למשפט העלוב הזה,
בלי הרבה להתרגש, מרגישים קרבה, זה לא יאומן.
עמד לפני שוטר,
וזהו, הרגיש אימת הדין.
שמעתם?
שוטר עם כובע.
זה הרגיש אימת הדין.
כל חודש אלול אני מדבר פה 80 הרצאות,
לא משפיע עליו.
שוטר עם כובע, משפיע עליו.
כמה אנחנו רחוקים.
דברי תורה אצלנו זה כאילו בסדר. הם מקיימים מצווה, שומעים דברי תורה, כי זה מצווה ללמוד תורה, וזהו.
הולכים עם זה, יש לנו וורטים להגיד למישהו, וזהו. שלום. כאילו זה לא הוראות לביצוע.
זה רק ידיעות, כאילו ידיעות.