הבן שמח להדר במצוות!
מפה יוצא: כל מי שמיקל מחפש קולות... כל אלה שרוצים להגיד: 'מעיקר הדין – מותר...' ומחפשים כמה שפחות לעשות - אלה עבדים. אלה לא עושים רצונו של מקום, הם לא רוצים להשתהות בבית הכנסת יתר על המידה, הכל בקיצור וקדימה קדימה יאללה בא נעוף מפה... כל אלה שאומרים ברכות ככה - 'בוריך-אתה וזה... וברוך-אתה...' אבל מהר מהר העיקר לשתות לאכול
הם לא עושים רצונו של מקום, אין להם סבלנות בשבילו אין להם זמן הם לא משקיעים הם הכל עושים רק מינימום המחייב. בלי עבירות! אנחנו לא מדברים שהם עושים עבירות,
אבל מי שאוהב את ה' - מחפש רק איזה ציווי - מתפנק עליו, אַהּ! ישתבח ה'! יש לי הזדמנות לברך, לוקח יש לו פתק מלפנים אומר: 'הריני מכוון להשלים מאה (100) ברכות, הריני מכוון לברך כמצוות חכמים' ומתחיל: 'ברוך' עם כל הכוונות איזה לאט-לאט איזה יופי...! אך הוא שמח שהקב"ה נתן לו הזדמנות לברך לפניו, זה בן.
- 'יא בני תביאי לי בקשה כוס תה' הבן יודע שהאבא אוהב כוס תה עם עוגיות, אז אפילו שהוא לא אמר לו עוגיות - יביא לו כוס תה עם עוגיות.
עבד אומרים לו: 'תביא כוס תה' - הוא מביא כוס תה זה הכל. מה שאמרו הוא עושה.
זה ההבדל!
אבל מי זה 'הבן אוהב'? - מי שרוצה לעשות את רצון הבורא: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" הוא רוצה לעשות, הוא רוצה להראות לקב"ה: שהוא אוהב אותו! שהוא מתכבד בבגד של מצווה וכתוב: 'שאם יש מידת הדין מתוחה - אז כל מי שקיים את כל המצוות כולם ולא עבר עבירות, אבל אם יש מצוות שהוא יכל לעשות ולא עשה - הוא נענש ע"י מידת הדין!'.
זאת אומרת אם יהיה לו דבר כזה שציצית הוא לא עשה, למרות שהוא לא חייב! אמרנו, אבל היה יכול לעשות ולא עשה - הוא יֵענש ע"ז.
חוץ מזה שבעולם העליון גם מענישים על הדבר ויש בזה ביזיונות גדולים למעלה. זה נקרא שהוא לא רצה 'עִטּוּפָא דְּמִצְוָה'.
אמרנו, שעשיית רצונו של מקום זה לא רק לקיים את המצוות על כל הפרטים והדקדוקים, עשיית רצונו של מקום - זה לעשות את המצוות עם כמיהה... ערגה... לעשות 'נחת רוח' לבורא בכל מצווה ומצווה, לחפש ולחקור: מה עוד אפשר לעשות...?
אפשר לקנות תפילין פשוט 'סתם' להיכנס: 'כמה זה עולה? יש לך משהו יותר פשוט...? זה יקר מאוד! למה אתם מוכרים כל כך יקר?...' ולהוריד כמה שאפשר ולקנות איזה משהו תיק כזה כמו סמרטוט ומכניסים את זה בפנים וזהו והולכים לבית הכנסת
ויש אחד אומר: 'אני רוצה בהמה גסה, אני רוצה מהודר, אני רוצה פרודות, אני רוצה כל הזה... אני רוצה כמו רבי חיים גריינמן זצ"ל, עם ההידורים, אני רוצה בתים מיוחדים, אני רוצה ככה איזה כלי מפואר ככה שיהיה רקום השם ויאהיה... יש כאלה לוקחים מעיזים יש כאלה לוקחים מפרווה יש כאלה עם זה... ומהדר ועושה את זה בגודל יפה וזה ופה ושם... ועוד לוקח איזה תיק ומכניס את זה בתוך תיק והגנה על הגנה, אֶהּ!! למה? רוצה לעשות נחת רוח לבורא! אתה רואה? אני לא חס על הכסף, נתתי לי כסף
אמרת לי: 'בכל ממונך' "ובכל מאודך" הנה אני רק מוציא מצוות, אני רק מהדר: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" אני יודע שאתה רוצה שאני אתנאה במצוות לכן אני עושה הכל הכי משובח! אני מחפש לדעת: מה אתה רוצה? מה יֵהנה אותך...? מה תשמח בי כשאני עושה את המצוות... אוֹ! זה בן!