אסור לרחם על רשעים
מזהירה תורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, א) בזמן המלחמה יש עוד מצווה: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" (דברים טו, ז) הוזהרנו: להסיר מנפשנו את מידת האכזריות, יש אפשרות שאדם לא יקפוץ את ידו והוא יחייה את העני אבל לא מדרך רחמנות כעניין שנאמר: "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י) אלא יש לו הנאה שהוא נותן לשני שזקוק לו והכתוב מזהיר: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ" אייי... כמה צריך ללמוד את הנושא הזה: "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" – 'אסור לרחם על רשעים!' כי זה יחזור אליך בומרנג והוא יתאכזר אליך.
הוזהרנו להסיר מקרבנו מידת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים הם הרחמים והחסדים הנאמנים!
אז לכן אומר: 'חובה עלינו מהתורה בעת הזאת של המלחמה להצטער בצרת הפרט והכלל איך אפשר להתהלך בנחת ושמחה?! ואולי אפילו לזמר בעת כזו?!
אולם אי אפשר לקנות את המידה הזו שלא להיות אכזר ולדעת להצטער עם אחרים אלא רק בעמל ויגיעה! בציורים בהתבוננות!! אז חייב לצייר לעצמו מה שנעשה שם ואילו היה במצב הזה מה היו ההרגשים והנהגות שלו ואי אפשר להמשיך להתהלך באופן טבעי.
כי אם הקדוש ברוך הוא מעורר ואתה לא מתעורר - הכעס גודל! זה שהשם מעורר אותך זה לטובתך. גם בעת מלחמה חובה עלינו להתקרב לשם יתברך כשרבים מאחינו בית ישראל נתונים במצב קשה ובפחד מוות!! הם ומשפחותיהם חובה עלינו לישא עמם בעול משאם ובעת הזו שהביא עלינו השם יתברך צריכים לנצל את זה להבין: לעלות ולהתעלות!
ומי שמתרפה בעת הזו - אוי לו ונשמתו! ואדם נמצא בסכנה אם הוא לא מתחזק לעמול לחיות כראוי. ולזכור: תראו מה הקדוש ברוך הוא יכול להביא על העם ברגע אחד! ברגע אחד!! הופך קערה על פיה.
בקיצור, אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו ולהתבונן: למה המצב הזה בא עלינו? מה עלינו לעשות? לא להתאכזר! לחפש עצות איך להועיל לציבור? לכלל! איך לחזק אחד את השני?
ואם נצליח בזה יתקצרו חבלי משיח! הצירים התגברו אולי אבל צ'יק צ'ק נגמור עם זה ונזכה לראות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן
קהל: אמן