עיקר ותכלית הכוונה בנס
את אברהם אבינו הציל הקב"ה בתוך כבשן האש!
למה היה צריך להציל אותו ולעשות לו נס בתוך כבשן האש? יכול לעשות נס: שלא יוכלו להכניס אותו בכלל לכבשן!
- 'איזה יופי! נמרוד רוצה לדחוף אותו - לא נדחף, רוצה להכניס אותו - לא נכנס'.
או כמו הנס שהצליח משה לברוח מפרעה, והצוואר שלו הפך לשיש והוא ברח! למה צריך להכניס אותו לכבשן האש ואז להוציא אותו מכבשן האש? אלא, משום שעיקר ותכלית הכוונה בנס: זה לסגור ולהקיף את האדם מכל הרוחות, לשלול ממנו כל עצה בטבע
ואז הוא צווח: "אבא! אבא – הצילני!"
זה עיקר הכוונה בנס: "הקב"ה מתאווה לתפילתם"
מי חלם פעם שזה הכוונה בניסים?
לפי זה מתבהר לנו, מה שאמרו חז"ל (ברכות י): "חזקיהו המלך
מודיע לו הנביא ישעיה: "כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (מלכים-ב כ א); "מֵת אַתָּה - בעולם הזה, וְלֹא תִחְיֶה - לעולם הבא!" למה? כי הוא לא נשא אשה, הוא ידע: שיצאו ממנו בנים לא הגונים!
מה עשה חזקיה? אמר לו: "כלה נבואתך וצא! כי כך מקובלני מבית אבי אבא: "שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים!"
מיד כתוב: "וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל" " (מלכים-ב כ ב)
אז זאת אומרת איך נבין את הענין הזה? הנביא אומר לו! נביא אומר לו: 'שהוא מת בעולם הזה ולעולם הבא!' נביא אומר לו והוא עומד להתפלל?! מה, זה נביא שקר? איך אתה עומד להתפלל אם הוא כבר אמר לך עכשיו? איזה מקום יש כאן לתפילה?
אלא זה הסוד: שבאמת כל 'החרב חדה...' כל ההסגר מכל הרוחות בלי למצוא מקלט בטבע, כל העיקר הוא: הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ - לא להתיאש מן הרחמים! זה כל המכוון, לא מתיאשים, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, ואם סגרו על מישהו - זה רק בגלל שמבקשים לשמוע אותו בשמים.