מעשה בחתול מאולף כמלצר
אמרו הפילוסופים והחכמים אמרו להרמב"ם: שהם יכולים לשנות את הטבע של בעלי חיים,
הוא אמר להם: "שהם לא יכולים לשנות!",
הם אמרו: "אנחנו נוכיח",
והיתה התערבות בפני המלך, חיפשו אותו בקיצור כל פעם להגיד.... שהוא לא הכי חכם,
אז אמר להם: "בקשה!",
אמרו לו: "אנחנו נאלף חתול שיהיה מלצר",
- "בכבוד!",
אילפו אותו פה שם והגיע היום כולם יושבים, כולם מסתכלים, מחכים לראות איך ייפול דבר, ופתאום נכנס לצלילי המוסיקה חתול עם פפיון, הולך על שתי רגליים, מחזיק צלחות, ניגש לשולחן, שם חוזר, מביא מן המטבח, מביא עוד צלחות, מלצר, מוריד צלחת, שם סכו"ם, פששששש. כולם מחיאות כפיים, מחיאות כפיים, מחיאות כפיים.
"נו! הרמב"ם מה אתה אומר?"
אמר להם: "רק רגע!", הוציא מהכיס קופסה קטנה פתח אותה שיחרר עכבר, העכבר רץ, איזה מלצר חזר להיות חתול על השולחנות על הזה... אתה יכול לשנות?! מה אתה משנה? "הדיוט קופץ בראש".
סוף כל סוף אחרי כל הזהירות גם אם אתה לומד לומד - בסוף אתה רואה שאתה מפספס ולא קם בזמן, הגוף אומר לך: "לא רוצה היום לקום, לא עכשיו עוד מעט תן לי עוד קצת", הגוף אומר את המילה שלו, אומר ומשכיב אותך, אתה יכול כמעט שנה שלמה לבוא בנץ, ופתאום הוא אומר לך: "תנוח תרגע!, היום אני עייף", זהו.