דרושים: אריה לגן החיות ללא נסיון קודם [תוכחת עצומה]
בחור חיפש עבודה בעיתון. מדור דרושים, מודעה צדה את עינו: "עבודה זמנית, קלה ומכניסה. לא נדרש ניסיון קודם". לא זה לא מדובר על משגיח כשרות. זה אותו דבר, אותה מודעה, אבל זה היה מקרה אחר. התקשר והוזמן לכתובת בפתח תקווה. נסע ונוכח שאלו משרדי גן החיות. תמה. עלה והתקבל במאור פנים. מנהל גן החיות אומר לו: "תראה, האריה התפגר. אי אפשר לנהל גן חיות בלי מלך החיות. הזמנו צמד אריות מטנזניה, אבל עד שיגיע אנחנו מסתפקים במחליף. פשטנו את עור האריה, ניקנו, אל תדאג! היתקנו רוכסן. תבוא מחר בשבע, שעה לפני הפתיחה". עכשיו הוא הבין למה לא צריך ניסיון קודם. איפה יש אריה שמהלך חופשי? "אז מה עליי לעשות?". הוא שאל. אמרו לו: "מאומה! כמו שכתבנו במודעה, עבודה קלה. האריה עצלן. מפעם לפעם תפער את הלוע ותפהק, וכל חצי שעה תשאג. זה הכל. הגן נסגר בארבע. בחמש מוציאים אותך מגוב האריות ולוקחים אותך הביתה". הסכים, אבל יום, יומים ניסיון. הגיע בשבע, עטה את הפרווה, חש מסורבל כל כך, אבל הבטיחו לו שהוא יתרגל מהר. התעינו אותו על הרכב ודהרו במשעולי גן החיות, בקול נקישה מתכתי נפתח הגוב והוא נדחף פנימה. הפתח נסגר בנקישה והרכב עזב את המקום. התמקם על ארבעותיו, ניער את הפרווה, והנה הלביאה לקראתו צועדת מעדנות. השתתק מאימה. גרר עצמו אחורנית, נחסם במוטות הכלוב, הלביאה עצרה מולו ועמדה אותו בעיניה הצהובות, לא ארוחה משביעה, אבל מנה ראשונה. הכל שלו רעד והתחיל להגיד:" שמע ישראל". ופתאום הוא שומע שהלביאה אומרת לו: "ה' אלוקינו ה' אחד". והיא עונה לו בקול גברי. קול גברי. אומר: הא! עובר על "לא ילבש". אבל התעודד. אמרה לו הלביאה: עוד מעט יבואו המבקרים ועלינו להניח את דעתם". נשא את ראשו והשמיע שאגה מקפיאה דם. האריה ניסה לחקות. לא רע עבור פעם ראשונה. טוב, בחבורתה זה נסבל. בכל פעם השתפרו השאגות, התחרו בינהם בעוצמתם. אולי יקבלו תוספת מאמץ. ברבע לארבע התפרץ אדם למשרדו של מנהל גן החיות, ואחריו שובל של שלושה זאטוטים. פרצוף סמוק: ,לא אעבור על כך לסדר יום! אני אערב את כל העיתונות, את כל המדינה אני אבעיר! אתם מתעתעים בקהל! מציגים מצג שווא!". "תרגע! תרגע! מה העניין? תרגע!". "איך אני ארגע? הילדים רצו לגן חיות, רוצים לראות את האריה, התארגנו, הגענו, שילמתי! הנה הכרטיסים. התחלנו בסיור. אמרתי להם הנה היפופוטם, הנה פיל. והם: 'איפה האריות?'. הראיתי להם קופים, קופיפים, ג'ירף, זברה. 'איפה האריות?'. דובים, נמרים. 'יפה האריות?'. 'טוב, טוב'. הולכים, מגיעים לאריות. והאריות הפנו לנו את הגב. ואז אני שומע את האריה שואל את הלביאה: 'מתי מסיימים? עוד כמה זמן נותר?'. והלביאה עונה לו: 'שואלת, מישהו בא'. אז אני שואל אותך: ככה מרמים? ככה מתעתעים בציבור ששילם כסף מלא?". עוד הוא מדבר והשאגות של האריות חדרו את החדר. וזה נשמע בברור. אומר לו המנהל: "אתה שומע? הנה! האריות! העניים של המבקר מה זה נהיו צהובות, אדומות. "אתה לא מאמין לי, הא! אתה לא מאמין לי שהם דיברו בינהם". האריות. "תשמע...", מנסה המנהל להפיס את דעתו. "תשמע, בוא נעשה עסק. אני מאמין לך. אבל תאמין גם אתה לי. אני יושב פה מהבוקר, כל חצי שעה לערך הם שואגים כזו שאגה.כל היום הם שואגים. אז פעם אחת דיברו, בשביל זה הם לא אריות? אכן כן! משום כך הם אינם אריות! כי אריה אינו מדבר. נקודה! אז אם פעם אחת הוא דיבר, זה לא אריה. אם פעם אחת אתה עושה שטות, אז אתה מלך טיפש. פעם אחת!
הנמשל מובן. עבד ה', עבד ה', אתם מבינים את ההגדרה של "עבד"? עבד ה' לא חוטא לעולם! זה נקרא עבד ה'. אדם חכם אינו עושה מעשה שטות ולא פעם אחת. אבל בפעם אחת מתגלה מהותו. פעם אחת! אז כל אחד אומר: "מה, קרה, קרה מקרה". ופה מגלים לנו: אין דבר כזה! הצלחות כאלה כמו של אחשוורוש, תוך שלוש שנים לכבוש 127 מדינה? כמה החלטות נבונות היו בשביל לנצח. 127 מדינה! הרי שום מדינה לא באה במכה של כסף. אף אחד לא מוכר את החרות שלו. והוא הצליח. ופעם אחת הוא הקדים את הרחוקים במקום הקרובים, ויכולה להיות הפיכה, והא לא לקח את זה בחשבון, אז הוא מלך טיפש! זה המהות שלו טיפש!