דיסק שמע מס' 344: "30% זה כלום"

- - - לא מוגה! - - - 

אין ביטחון, ואין שלום, ואין כלכלה, ואין כלום.

אין כלום, אין כלום.

אה, יש משהו.

30% מהסטודנטים לוקחים סמים.

שרון החליט שזה ממש מסוכן כבר.

מה זה סטודנטים?

אתם יודעים, זה שופטים שיהיו אחר כך,

אלה שיהיו במשטרה, אלה שיהיו בזה.

זה כלום, זה כלום, זה כלום. זה ככה, רק...

עמדת,

רבת,

דנת,

מסרת.

מי זה?

הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, מסירות נפש מקפלת בתוכה את כל הניצחון בגשמיות.

אם הולכים בדרך ה' עושים את מה שצריך,

הקדוש ברוך הוא מנהל את הכול.

תלט את מספר 344. 30% זה כלום.

ערב טוב, בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

הגזרה אמת

והחריצות שקר.

כתוב בתורה הקדושה,

ספר בראשית,

וימצאהו איש ואינה טועה בשדה,

וישאלהו האיש לאמור מה תבקש,

ויאמר

את החי אני מבקש.

הפסוק הזה מדבר על יוסף הצדיק,

שיצא לחפש את אחיו בסיפור ידוע שמזה נתגלגל,

שהם תפסו אותו על חלומותיו ומכרו אותו לאורחת ישמעאלים,

והוא ירד למצרים,

סיפור עם פוטיפר,

נמסר לכלא עשר שנים ועוד שנתיים,

ואחר כך יצא למלוך על כל מצרים והעולם כולו.

כתב הרמב״ן,

יעריך הכתוב

בזה להגיד כי סיבות רבות

באו אליו

שהיה ראוי לחזור לו.

כל מה שהתגלגל, שהוא טועה ולא מוצא את האחים במקום שהם רגילים להיות,

היו סיבות די טובות בשביל שהוא יחזור הביתה ויגיד לאבא, אני לא מוצא.

להודיענו,

כי הגזרה אמת

והחריצות שקר.

כשהקדוש ברוך הוא גוזר גזירה,

אז גזירתו אמת

ותצא לפועל,

והחריצות וההשתדלות של בשר ודם,

שקר לא תעמוד ולא תצליח.

לא יאכיל לאדם

כל חריצות שיעשה בעולם כדי להשיג את המטרה שהוא מתאווה לה,

וגזירת השם אמת.

ועצת השם היא תקום.

זימן לו הקדוש ברוך הוא מורה דרך שלא מדעתו,

שלח לו אדם לכאורה,

חכמים אומרים שזה היה המלאך גבריאל,

וכל זה נעשה כדי שהוא יוכל להגיע ולהיות מכוון לאחיו,

כדי שתתחיל לשרשרת

עד שהוא יגיע לאן שסיפרנו.

הם אומרים,

לכו ונהרגהו.

ורוח הקודש אומרת,

ונראה מה יהיו חלומותיו.

נראה דבר מי יקום.

שלכם או שלי.

האחים מכרו את יוסף למצרים.

המטרה שלהם הייתה להרחיק את האפשרות שהוא ימלוך עליהם.

הוא חלם שהוא ימלוך עליהם.

והוא אמר להם זאת.

והם אמרו לו, המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו.

אח קטן רוצה למלוך על אחיו?

והוא סיפר להם שזהו חלם.

כדי להרחיק אותו מהאפשרות מכרו אותו לעבד.

כי מי שנמכר עבד למצרים,

יש חוק.

עבד לא יכול למלוך.

ואף על פי כן זה לא עזר.

וכל החריצות וההשתדלות שלהם להרחיק אותו

מקיום החלום גרמה לקיום החלום.

כי גזירת השם אמת

בחריצות האדם שקר.

מפה לומדים

שלא צריך להרבות בהשתדלות וחריצות בענייני הגשמיות,

כיוון שמה שגוזר הקדוש ברוך הוא בעצם זה מה שיהיה בסופו של דבר.

אבל בענייני מצוות

צריך שאדם ישתדל מאוד מאוד

ויהיה חרוץ.

לדוגמה, לא יאמר אדם,

למה לי להשתדל להשיג אתרוג מהודר

אם נגזר עליי שיהיה לי אתרוג מהודר, אז הוא יגיע אליי.

יכול להיות שיגיע אתרוג פסול.

בשביל להשיג מצוות צריך חריצות.

גשמיות לא צריך.

מזונותיו של האדם קצובים לו.

אם יהיה חרוץ או לא, מה שנגזר מן השמיים יגיע אליו.

אבל במצוות אדם צריך להיות רץ אחריהן.

אם הוא רץ למצווה קלה,

קו החמורה,

הוא בורח מן העבירה.

כתב הרמב״ם

וכן אירע בבית שני,

כשגברה מלכות יוון הרשעה,

וגזרו שמדות גדולות ומשונות

על ישראל

לאבד הדת,

וגזרו עליהן חילול השבת,

ולהפר ברית מילה שיכתוב כל אחד מישראל בלבושו שאין לו חלק באלוקי ישראל.

ועמדו בגזרה הזו כחמישים ושתיים שנים.

אתם מתארים לכם איזה חמישים ושתיים שנה?

אי אפשר לעשות ברית מילה?

אי אפשר לשמור שבת?

שמד.

וצריך ללכת עם בגדים

שיהיה כתוב עליהם, אין לנו חלק באלוקי ישראל.

וכתבו על קרן השור,

קרן של שור, שזה היה בקבוק,

שיש לתינוק, מאיזשהו תינוק שיראה כבר

שכתוב שאין חלק.

כשהולכים אחרי השור עם המחרשה וחורשים,

יראו כל הזמן את הסטיקר,

אין חלק באלוקי ישראל.

52 שנה.

הבאח כותב, הבית החדש, בהתחלת הלקות חנוכה,

מה הייתה הסיבה לגזרות האלה?

ולמה ארך הזמן עד שהקדוש ברוך הוא הושיע את ישראל מידם?

הוא אומר כך,

בחנוכה עיקר הגזירה הייתה על שהתרשלו בעבודה.

התרשלו בעבודה בבית המקדש,

עשו את העבודה.

הכוהנים שרתו בקודש,

אבל הייתה התרשלות בעבודה.

על כן, הייתה גזירה לבטל מהם את העבודה.

ופה אנחנו מלמדים לחיי היום-יום שלנו.

דברים שאנחנו מתרשלים בהם בעבודת השם,

עלולים לקחת מאיתנו את כל מה שקשור לזה

ואת הסיעתא דשמיא שמגיע על זה.

וכל מצווה ומצווה יש לה את ההארה שלה ואת הקדושה שלה ואת הסיעתא דשמיא שנובעת ממנה.

ואם אדם לא עושה את מה שצריך,

פשוט יסלקו לו את זה ויחסר לו.

אז הוא מסביר שזו הייתה התרשלות בעבודה.

כי דתניא בה ברא איתה,

כך מובא במשנה החיצונית,

שגזר עליהן לבטל התמיד,

את קורבן התמיד.

ועוד אמר להם,

מצווה אחת יש בידן.

אם אתם מבטלים אותן מידם, כבר הם אבודין.

ואיזה זה?

הדלקת המנורה,

שכתוב בה, להעלות נר תמיד.

כל זמן שמדליקים אותן תמיד,

הם עומדים.

עמדו וטימאו כל השמנים.

זאת אומרת,

הקיסר ידע שאם יבטלו את ישראל מעבודת התמיד בבית המקדש,

גם קורבן התמיד שהיה קרב פעמיים ביום לכפר על עוונות ישראל,

וגם את מנורת התמיד שהייתה דלוקה תמיד,

אם יבטלו אותן מן התמיד, לא יוכלו לעמוד.

ולכן, טימאו את השמנים

שלא יוכלו לעבוד.

כידוע שיותר קל לאדם להיות חזק ולקיים מצוות שבאות

מפעם לפעם.

אבל במצוות שהן רגילות ותדירות,

אדם מתרשל.

לדוגמה,

הנחת התפילין שלנו לקראת הבר-מצווה הייתה בהתרגשות גדולה מאוד ובהכנה ובציפייה.

היום יש לנו את זה?

לא.

כשאנחנו מגיעים לראש השנה או לכיפור או לפסח,

עברה שנה,

אנחנו מתכוננים לזה אחרת.

אבל כל שבת זה לא כמו פסח או ראש השנה,

כי יש כבר קצת של התרשלות.

כל מצווה שהיא תדירית

היא גורמת לפעמים לאדם,

אם הוא לא מתבונן בעבודת השם,

לשקוע ולדעוך

עד שסר הטעם, ואפילו לאט-לאט מתחיל לזלזל,

לקצר,

ולפעמים אף לסטות.

ולכן,

מהי התיקון?

איך הם נפטרו מהגזירה?

מסביר הבא,

וכשחזרו בתשובה

למסור נפשם על העבודה,

כשחזרו בתשובה,

למסור נפשם על העבודה,

באותה שעה שהם הבינו כי עליהם להשתדל השתדלות עצומה עד מסירות נפש

כדי לתקן את ההתרשלות,

אז הושיעם השם

על ידי כהנים עובדי העבודה בבית השם.

אלה החשמונאים

שהצילו את כל עם ישראל מכל השמד הזה.

מה קרה?

מתתיהו ובניו

פשוט החליטו,

מוסרים את נפשם למיטה אפילו,

אבל לא ייתכן שהמצב יימשך כך.

כשלוש שנים

לא הייתה עבודה בבית-המקדש מאז שטימאו את השמנים,

וכשבאו אליהם למודיעין

ואמרו להם שצריכים לאכול חזיר,

פה הם כבר לא יכלו.

ומתתיהו הזקן,

נותן הוראה לבניו,

אנחנו יוצאים למלחמה נגד

כל יוון.

אימפריה ששולטת בכל העולם,

מתתיהו ובניו,

עשרה אנשים

יוצאים למלחמה נגד כל יוון. אתם מתארים לכם משפחה ממגדל העמק יוצאת למלחמה נגד אמריקה.

מדהים.

מה הסיכוי?

מה הסיכוי?

בכל אופן,

זה היה הדבר.

וכנגד ההתרשלות

הייתה מסירות נפש.

לכן נעשה גם הנס בנרות.

בדרך כלל ניסים

יש בשביל להושיע את עם ישראל במלחמות, בגזרות, בכל מיני דברים.

פה מה היה נס?

שהם שמו נר שהיה מספיק ליום אחד

והוא דלק שמונה ימים.

אז הנס נעשה בנרות,

כי הנרות היו כנגד המנורה,

והמנורה הייתה מנורת התמיד,

וכיוון שהתרשלו בעבודת התמיד ומסרו את נפשם אחרי שחזרו בתשובה על העניין,

אז הם זכו לנס בנרות דווקא.

לפיכך לא קבעו

על הנס אלא להודות ולהלל.

וככה תיקנו לנו חכמים.

ההודאה והלל זה בלב,

זה רוחני.

בפורים,

כשניצלנו מגזרת אחשוורוש והמן,

אז קבעו לנו חכמים סעודת פורים.

כנגד הנס אנחנו עושים סעודת פורים,

אבל בחנוכה, אף על פי שניצחו את האימפריה,

לא נקבע הנס על הניצחון,

אלא הנס נקבע

על הנרות.

במצווה לפרסם, ולכן מוציאים את הנרות לפתח הבית,

לפרסם את הנס בכל אתר ואתר בעולם

במשך אלפי שנים.

מיליארדים של טונות של שמן נשפכים לפרסם את הנס בפתח כל בית יהודי.

על מה זה היה?

חזרו בתשובה,

הבינו את הטעות, התרשלנו בעבודת המקדש,

מסרו את נפשם,

זכו לישועה.

בנוסח התפילה על הניסים שאנחנו אומרים בתפילה,

תיארו חכמים, זיכרונם לברכה,

את המאורעות ואת ישועת השם.

כתוב, בימי מתתיהו בן יוחנן,

חכמים הזכירו גם את השם של האבא שלו,

מתתיהו בן יוחנן.

אבל כשאנחנו אומרים בפורים,

אנחנו לא אומרים בימי מרדכי,

לא אומרים את השם של אבא שלו,

אנחנו אומרים בימי מרדכי ואסתר.

למה פה אנחנו אומרים

מתתיהו בן יוחנן,

ושם לא אומרים?

קומץ של לוחמים,

חלשים קמו נגד צבא אדיר

של אימפריה גדולה כדי לקדש שם שמיים

ולהעמיד את העבודה שוב על טילה.

אך למרות זאת,

על אף מסירות הנפש הגדולה של מתתיהו ובניו,

תלו חכמים זיכרונם לברכה את הניצחון ואת הישועה בשם.

אם היה עכשיו מבצע

לפגוע באיזה מחבל,

מבצע מסובך,

לא כמו ח'אלד

שנכשל למוסד,

או טילים שלא פוגעים,

מבצע שהצליח דווקא.

למי היו הכותרות?

למי היה הכבוד?

למודיעין,

לפיקוד ולמבצעים.

אף אחד לא יגיד, ברוך השם, תודה לשם,

חסד השם, ישועת השם, נס.

אין דבר כזה, חלילה, מה פתאום?

אנחנו,

אנחנו.

משפחה אחת ניצחה את כל האימפריה,

חכמים זיכרונם לברכה, במי תולים את הניצחון?

לא במשפחה של מתיתיהו ובנם,

שהם באמת היו אלה

שיצאו למלחמה במסירות נפש, ומזה התגלגל הניצחון.

אלא מה כתוב בעל הניסים?

כתוב, עמדת להם בעת צרתם,

רבת את ריבם,

דנת את דינם,

מסרת גיבורים ביד חלשים,

ולעמך עשית תשועה גדולה.

עוד פעם,

עמדת,

רבת,

דנת,

מסרת.

מי זה?

הקדוש ברוך הוא.

הוא עשה הכול,

ולעמך עשית תשועה גדולה.

אבל רק כאשר מדובר על השבת העבודה לבית המקדש,

אז מיוחס הדבר לחשמונאים.

כתוב,

פינו את היכלך וטיהרו את מקדשך,

והדליקו נרות

בחצרות קודשך.

פה לא כתוב, פינית,

טיהרת והדלקת.

זה עשו החשמונאים,

כי הם חזרו בתשובה,

מסרו את נפשם כדי להשיב את העבודה על כנה.

ממילא,

בזכות זה שהם מסרו את נפשם על הדבר הזה,

הקדוש ברוך הוא נתן את הישועה לעם ישראל,

ורב את ריבם ומסר גיבורים ביד חלשים וכו'.

זאת אומרת, מסירות נפש על רוחניות

מקפלת בתוכה את כל הניצחון בגשמיות.

אם הולכים בדרך ה' ועושים את מה שצריך,

הקדוש ברוך הוא מנהל את הכול,

אין שום בעיה.

גם בזמן המן באחשוורוש הייתה גזירה,

אז מה אתם חושבים? מי ניצח את הגזירה?

מי ניצח את הגזירה הזאת של המן באחשוורוש?

לא היה צבא, לא היה שום דבר,

לא היה קוברות, כלום לא היה.

מה עשו? עוד פעם, תשובה.

עשו תשובה,

התפללו לשם,

הטענו שלושה ימים, שלושה לילות,

צמו,

בכו לפני ה', למדו תורה במיוחד, כל התינוקות,

כל העם.

זה מה שגרם, שנתהפכה פשוט הגזירה.

ומי שגזר להרוג את היהודים,

גזר להרוג את האויבים.

אתם מתארים לכם בימינו מצב כזה שערפאת במקום לשלוח את כולם להרוג אותנו, הוא נותן הוראה להרוג את החמאס.

לא נראה, נכון?

אפשרי אבל,

תלוי בנו.

הקדוש ברוך הוא פשוט מאוד מסובב יוז,

וזהו.

עושה סכסוך קטן בין הארגונים,

והמלחמה מתהפכת.

אין לקדוש ברוך הוא בעיה, רק אנחנו צריכים להיות ראויים,

וראויים זה על ידי מעשים רוחניים,

לא גשמיים. הקדוש ברוך הוא לא מתפעל

ממעצמות על.

אתם יודעים שבוש הוא היום שולט בכיפת העולם.

בוש.

אמריקה.

אבל הקדוש ברוך הוא דאג שיגיע אליו ביגלה אחד שנתקע לו בגרון,

והוא כמעט הלך.

מביגלה.

לא מטיל, לא ממטוס.

ביגלה.

היום הוא שותה רק ביגלה רטוב.

רק צריך לאפשר לקדוש ברוך הוא את האפשרות הזאת.

אם כן, מה אנחנו רואים?

אנחנו רואים כאן יהודים יקרים שהכול תלוי בעצם במה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו עובדים את הקדוש ברוך הוא.

אסור לנו לסמוך בעצם על כוחנו.

אם אנחנו סומכים על כוחנו וחושבים שהכול בידינו,

אז הקדוש ברוך הוא אומר, אוקיי, תסתדרו לבד.

הנה, אנחנו שלוש שנים באינתיפאדה יותר,

ואנחנו לא מסתדרים.

ואנחנו הצבא, אחד מהגדולים בעולם.

אתם יודעים, לגרמניה ולבריטניה

אין כמות מטוסים כמו שיש לישראל. כמה אנחנו קטנטנים?

בגרמניה,

בבריטניה, אין להם סך מטוסים כמו שיש לנו.

אנחנו צבא גדול, גדול, חזק,

אבל פלסטינים עם רוגתקות בינתיים מחזיקים אותנו ככה

שלוש שנים פלוס,

שלא לדבר על התוצאות.

זאת אומרת, אין כוח ואין גבורה ואין חוכמה

ואין ביטחון ואין שלום ואין כלכלה ואין כלום.

אין כלום.

אה, יש משהו.

30% מהסטודנטים לוקחים סמים.

שרון החליט שזה ממש מסוכן כבר.

מה זה סטודנטים?

אתם יודעים, זה שופטים שיהיו אחר כך,

אלה שיהיו במשטרה, אלה שיהיו בזה.

זה כלום. זה ככה, רק

להריח, לטעום.

לא.

אז מה עושים?

הנה, אנחנו לומדים.

הגזירה אמת

בחריצות שקר.

גם בחיי היום-יום שלנו נדע אותו דבר.

אם השם גוזר עלינו טובה,

שום בן אדם בעולם לא יוכל להזיקנו.

אם הוא גוזר חלילה רעה,

שום בן אדם בעולם לא יצילנו.

אבל דבר אחד כן,

אם רוצים לבטל גזרות,

צריך לעשות את רצון השם יתברך.

זהו. והקדוש ברוך הוא יש לו את המהלך.

המהלך כתוב בתורה,

ומי שהולך בדרך התורה,

הקדוש ברוך הוא מראה לו שהכול אכן מתקיים כפי

שהתורה מבטיחה.

היום זה יום

פטירתו של רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, הנקרא רבי.

מי שזיכה אותנו וכינס את כל המשניות,

את כל מה שנאמר למשה מסיני, תורה שבעל פה,

כל זה רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

כתב עת לעשות לה' הפרו תורתך.

ואת התורה שבעל פה, שאסור היה לכתוב, ולמדו אותה עד אז רק

בעל פה,

למעט

נביאים וחכמים שכתבו

מגילות סתר, מה שנקרא,

מה ששמעו מריבותיהם, כדי שלא יישכח,

כתבו, אבל לא לימדו מתוך הכתב,

הכול נאסף ונערם ונכתב

משום שעם ישראל נרדפו בתקופות האלה

אחרי חורבן בית שני,

וגזרות פקדו אותם, ושמדות,

ואי-אפשר היה לשבת בנחת וללמוד,

וכולם היו במצב שצריכים להסתתר.

והוא ישב וכתב את כל המשניות,

כל תורה שבעל פה בכתב.

וזה השישה סדרי משנה שיש לנו היום.

אז כל תורה שבעל פה נמצאת היום בידינו בזכות רבי יהודה הנשיא.

והקדוש ברוך הוא, כבר מזמן שנולדו יעקב ועשיו,

כבר בבטן, אמר לי רבקה,

שיש לה תומים בבטנה

ושני גויים,

החכמים אומרים גאים,

ולאום לאום יאמץ. מי זה הגויים הגאים,

שני העמים האלה?

דרשו חכמים, זה רבי ואנטונינוס.

רבי זה רבנו הקדוש,

ואנטונינוס זה היה הקיסר שהיה באותה תקופה של רבי,

שהיה אוהב מאוד את רבי

ולמד תורה מרבי והיה שואל שאלות מרבי והייתה מערה שדרכה היו נפגשים כדי שלא ידעו הגויים שאנטונינוס לומד תורה.

ובזכות הידידות והאהבה שהייתה ביניהם,

בזכות אותה ידידות,

התאפשר לכתוב את כל המשניות האלה, כי זה היה פסק זמן מספיק,

שרבי כינס את כל החכמים כולם,

ואספו את הכול וערכו את המשנה.

ובזכות זה שהקדוש ברוך הוא גזר כך כבר מראשית,

אז אנחנו זכינו שהמשנה נמצאת בידינו וניתן ללמוד אותה

ולהכיר את התורה מקרוב,

ולא כמו בדורות ההם, שהיו צריכים הכול בהיחבא.

אני הוזמנתי לפה הערב על ידי כולל שקיים למעשה בביתר,

אבל הם חיפשו לעשות את הערב הזה קרוב מאוד,

כמה שיותר קרוב לציון

של רבי יהודה הנשיא,

ולכן עשו את זה פה במגדל העמק, שזה היה המקום

שהיה

הכי קרוב ומתאפשר לערב זה.

ויש חבורה של 30 אברכים

שלומדים את המשנה,

שזו התורה שבעל פה שלנו,

כל חודש הם מסיימים את המשנה.

כל חודש.

זאת אומרת, הם לומדים כל אחד פרקים מסוימים,

וכולם ביחד גומרים את המשנה כל חודש,

וכל חודש הבא מחליפים את הפרקים,

וכך תוך כמה חודשים הם גומרים, כל אחד מהם, את כל המשנה כולה.

גודל הזכות היא גדולה ועצומה מאוד,

ואני אומר לכם כמה מן הדברים שנאמרו על עניין המשנה.

המהרן מפראג

נתעסק בישיבה

והרביץ תורה ברבים,

במידה הגדולה לגמרא כמפורסם,

עד שנתחברו חבורות-חבורות וכיתות-כיתות

של חכמים שהתעסקו יום-יום בפרק מפרקי המשניות וחוזרים חלילה-חלילה.

והוא מוסיף שלא רק בפראג נתארגנה חברת משניות,

לפי הוראתו של המהר״ל מפראג,

אלא חוק ולא יעבור.

גם בשאר הקהילות הקדושות, קרובות ורחוקות,

קיימו וקיבלו עליהם ללומדן בישראל.

בעל החבות יאיר מציין לגבי הלימוד עם התלמידים כך

לימוד המשניות הוא מובחר.

שירגיל אדם את בנו מעת שזכה לקרוא הלכה

ברובע ש״ס,

שילמד עמו ריבו פרק אחד משניות בכל יום,

ובפרקים החמורים והארוכים חצי פרק,

וישגיח תמיד שיחזור עליהם בלי התרשלות ובלי לאות,

ונקל יוכל לקבל זה,

והוא תועלת בתכלית גדול לכל לימודיו אחר כך.

ומה גם עתה שזכינו לפירוש רבנו עובדיה,

זיכרונו לברכה,

שזו תמצית הש״ס ממש.

וכתוב לנו במשנה באבות, בין עשר למשנה.

יש אנשים בני 50, שעוד לא התחילו משנה אחת.

בין עשר למשנה.

ומתוך הדברים

מסיק רבי משה חגיז

שלא יתחיל בן משכיל ללמוד

חלקות התלמוד עד שיגמור תחילה לימוד כל הש״ס משנה.

ואמרו חכמים, כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ,

איננו מן היישוב,

וכל המחזיק בשלושתן,

עליו הכתוב אומר, והחוט המשולש לא במהרה יינתק.

לימוד המשניות,

לדברי רבי משה חגיז,

אמרו על לימוד המשנה, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. כשאדם עולה לשמים,

כשמקבלים אותו, אומרים,

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

ומאחר שהוא אותיות משנה נשמה,

אין ספק כי המביאה אותו לחיי העולם הבא.

בעל לימוד המשניות אמר אליהו זכור לטוב,

תנא דבאליהו,

כל השונה הלכות בכל יום,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

טוב מי ששונה הלכות ורגיל בהן

ממי ששונה הלכות ומידות ותלמוד ואינו רגיל בהן.

והוא מדבר,

על המשניות.

זאת אומרת, לימוד המשנה הוא דבר חיוני ונצרך.

זה כל התורה שבעל פה.

וכתוב שזה המסתורים של עם ישראל.

לא נתן הקדוש ברוך הוא את המשנה

לכל העולם.

כי ידע הקדוש ברוך הוא שעתידים לפרש את התנ״ך

ולתרגם אותו בשפות.

בשעה שמתרגמים,

התרגום לא סובל כמה פירושים

כמו הלשון העברית,

לשון הקודש,

אלא אם מתרגמים זה הביאור.

וכיוון שהתורה היא עמוקה ורחבה מניים,

אם הקדוש ברוך הוא היה מתיר לעם ישראל

לכתוב גם את המשנה, היו מתרגמים אותה, והיא הייתה נשארת כמו שהיא. תרגום אחד, פירוש אחד.

ולכן זה נקרא מסתורין של עם ישראל.

וזה לא היה ניתן לכתב, אבל בגלל הגזרה שהיה קשה לעם ישראל ללמוד עם כל הגזרות שהיו,

אז הייתה עת לשם,

ואז כתבו את זה,

והיום, ברוך השם, זה נמצא בידנו.

וחכמים, זיכרונם לברכה, במסכת סנהדרין אומרים על הפסוק, כי דבר השם בזה,

רבי נתן אומר, כל מי שאינו משגיח על המשנה,

זה נקרא דבר השם בזה.

רבי נהוראי אומר, כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.

ובבבא מציעא, דף ל״ג, עמוד א', אמרו,

הביא רץ למשנה,

ואשרי מי שיאכל ללמדה בעל פה עד שתהיה שגורה בידו עם פירושיה.

ודאי מובטח לו שהוא בן העולם הבא,

וכאילו קיבל את התורה מהר סיני.

והערב אני רוצה לזכות אתכם.

אתם יודעים, מי שנמצא בסיום, כשמסיימים מסכת,

אז זה כאילו למד את כל המסכת.

מי שנמצא בשעה שמסיימים את הש״ס,

את כל הש״ס, את כל התלמוד בבלי,

זה כאילו סיים את כל הש״ס,

מקבל שכר.

מי שנמצא בסיום המשנה,

כמי שלמד את כל המשנה.

בערב אחד מהאברכים

רוצה לעשות את הסיום של המשנה,

ויחשב לכולנו, בעזרת השם,

שסיימנו את כל המשנה כולה.

אז אני מתכבד להזמין לכאן

את הרב דוד דיסלר

לסיים את המשנה.

סיימנו את כל הש״ס,

כמו סיימנו את כל הש״ס.

אני נציג של כל ה... יש לנו כולל שלם שלומדים משנאות, ובעזרת השם מסיימים כל חודש, ש״ס משנאות.

כל אברך לוקח קצת, מסיימים ביחד.

אני אגיד עשר מילים לפני שיגיד את המשנאות, אולי קצת יותר.

אני בעל תשובה כבר בערך עשר שנים, אולי אחת עשר שנים

לפני החליפה.

וחז״ל אומרים, הקב'-הוא אומר על עם ישראל,

הלוואי שאותי יעזבו ואת תורתי ישמרו,

את התורה ישמרו, אותי יעזבו, את התורה ישמרו.

מה הפירוש?

שהמאור שבא מחזירם למוטב.

האור שיש בתוך התורה מחזיר כל יהודי למוטב. אין חוכמות, למרות שהוא חושב שלא יודע מה עשה, מה יהיה,

מי יקבל אותו בתשובה.

ככה, ככה ז״ל אומרים, ואנחנו מאמינים בני מאמינים.

אז אני אומר, תדעו שהמאור שבמשניות אותי החזיר למוטב.

וברוך השם שאנחנו זוכים עכשיו כל חודש לסיים את המשניות.

כל אדם יש לו חלק בתורה, כל אדם יש לו חלק בתורה.

ואם אדם, בעזרת השם, מתחזק והוא מתקרב לשם,

אז שימצא את החלק שלו בתורה, אולי משנה, אולי משהו אחר.

אבל למצוא את החלק בתורה ולהגיד, אחזתי ולא ארפנו.

לא לעזוב את התורה.

כן, תלמד מעט, תלמד הרבה, לא חשוב.

אבל לא לעזוב את זה.

טוב, אני מסיים את כל השס-משניות בסוף המשנה האחרונה, בסכר תוקצים.

אמר רבי יהושע בן לוי,

עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק

310 עולמות.

כל צדיק מקבל 310 עולמות. שנאמר,

להנחיל אוהבה יש באוצרותיהם המלא.

אומר הברטנורה,

יש בגימטריה 310. מה הפירוש?

מה הפירוש 310 עולמות?

כלומר, שהנאה וקורת רוח

שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא

הוא 310 פעמים כנגד כל העולם הזה.

שאין העולם הזה כולו,

אלא חלק מ-310 ממה שיש לכל צדיק וצדיק,

נחלה לעולם הבא.

אמר רבי שמעון בחלפתא,

לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל,

אלא השלום.

שנאמר, השם עוז לעמו ייתן,

השם מברך את עמו בשלום.

אז רבי, כשהוא סיים את כל השסדרי המשנה, סיים לכתוב אותם,

אז הוא החליט לסיים בעניין של שלום.

ששלום זה דבר שבלעדיו,

אם תהיה ברכה, היא לא תישמר.

צריך כלי לברכה.

הכלי של הברכה זה השלום.

טוב, יתגדל ויתקדש שמי רבה.

באלמא דברך ירותי ואמליך מלכותי, ועצמך פוקנא ויקרב משיחי. אמן. וכי איכוין וביומי כוין וכי דכל בית ישראל בעגלה ובזמן קריב, ואמרו אמן. אמן, זה שמי רבה. ויהיה שמי רבה מבורך לעולם ולעולמי העולמיה.

יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל. שמי דקודשה בריחו. אמן. לאלם מן כל ברכתיו ושירתיו ותשבחתיו ונחמתיו ודמירן בעלמיו, ואמרו אמן. אמן.

על ישראל ועל רבנן ועל תלמידון ועל כל תלמידי תלמידון

ועל כל מאן דעסקין באורייתא די ואתרקא די שעדין

ודי בכל אתר ואתר.

יהיה להון ולכון שלמה רבב וחינא וחזדא ברחמים וחיינא ריחי ומזיני רוויחי

ופורנקנם ינקדם ובון דבשמאיה וערב ואמרו אמן. אמן. יהיה שלמה רבה משמעיה וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. אמן. אמן. עושה שלום במרומיו ויעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. אמן.

חזק וברוך.

רבותיי, זה יהודים שהם ספרי תורה מהלכים.

זה התורה בתוך המעיים שלהם.

להנחיל אוהבה יש ואוצרותיהם המלא.

כתוב לכל צדיק וצדיק שי עולמות.

שואלים למה לכל צדיק וצדיק שי עולמות?

אם לכל צדיק וצדיק שי עולמות,

אז זה 620. צדיק וצדיק,

כל צדיק שי,

צדיק וצדיק נאמר,

620. 620 זה תרי״ג מצוות

ושבע מצוות רבנן.

זה ביחד 620. 613 מצוות של התורה ועוד שבע עד רבנן.

ביחד 620. תחלוק לשתיים.

זה 310. וכל צדיק וצדיק, מי זה הבעל ואשתו?

כשהאישה מאפשרת לבעל שלה ללמוד תורה,

שותפה בתורה כמותו.

אז גם הנשים שלהן

מסיימות את המשניות כל חודש.

אתם מבינים?

אישה חכמה, אשת חיל, מי ימצא?

ברחוק מפנינים מכרע.

פנינים, תכשיטים,

לא צריך.

בטח בא לבעלה,

ושאלה לא יחסר. תראו איזה שלה לא מביא הביתה.

גמלה תו טוב ולא רע.

כל ימי חיה דרשה צמר ופשתי

לעשות איזה משהו מלאכה.

בטס מחפץ כפיה.

הייתה כאוניות סוחר, ממרחק תביא לחמה, לא עצלנית.

עושה הכול.

בתקום בעוד לילה,

לא בתשע בבוקר.

בתקום בעוד לילה, ותיתן טרף לביתה,

וחוק לנערותיה דרך ארץ, מוסר, מידות.

וזממה שדה, ותיקחהו.

מפריך אפיה נטעה כרם,