לא חבל לזרוק עוף רקוב?!
אנשים מתפעלים: 'מי למדן? מי יודע? מי הכל...'
ובמעשים - אנשים חסרים!
מה לכם יותר מזה שדור שלם אוכל נבלות וטריפות! והם מפסוטים יש להם תירוצים... יש להם תירוצים, איי איי איי איי.... הכל עקום, עקום, עקום.
ושמענו את הדרשן שדרש קודם ואמר פה דברים של טעם, שהיה מעשה בזוג, שלזוג הזה היה עוף רקוב,
והאשה אמרה: 'לזרוק אותו!'
והבעל חס על הממון, ואמר לה: 'למה לזרוק אותו? ניתן אותו לשכן!'
אמרה לו: 'איך תתן אותו לשכן? זה רקוב כבר!'
הוא אומר: 'אבל הוא מסכן... אין לו...'
ונתנו לשכן והשכן בישל אותו אכל אותו חלה ממנו, וכמובן שהשכן ששמע שהוא חולה הלך לבקר אותו, ואחרי זה היה לו קלקול כזה שהוא מת! ואז הוא הלך ללוויה, ואח"כ פתחו 'אוהל' והוא הלך גם לנחם, כשחזר מהניחום
האשה אומרת לו: 'לא היה כדאי שתזרוק את העוף במקום להרוג את השכן?'
אמר לה: 'תגידי, את נורמאלית? לזרוק את העוף?! תראי כמה מצוות זכינו בזכות העוף: היה חולה - ביקרנו את החולה, מת - ליווינו את המת, ניחום אבלים, כל זה מעוף רקוב! את יודעת מה אפשר לעשות בעולם הזה כמה אפשר להתפרנס...?'.
ככה נראים השסניקים...
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".