מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מוזיקה

כל העולם היום מפחד מהקורונה.

זה מתפשט, זו מגפה בכל העולם,

אבל יש בזה מסר.

הקדוש ברוך הוא אומר על ידי הנביא, אמרתי,

אך תראי אותי,

תקחי מוסר. כשהקדוש ברוך הוא מכה את אומות העולם על המעשים שלהם שמגיעים להם,

הוא נותן לנו מוסר להתבונן,

שזה מכוון גם אלינו.

רק הוא נותן להם קודם,

והוא אומר, תתבוננו,

ואז תשימו לב ותתעוררו.

יש פחד גדול מהקורונה, כי לא יודעים בדיוק איך לטפל בזה,

אבל זה לוקח זמן,

אז זה נותן לנו זמן לחזור בתשובה.

זה נותן לנו זמן להתבונן על מה ולמה.

יש אומרים שזה התחיל בגלל המאכלות שהם אוכלים שם בעלי חיים,

חיים.

לגויים אסור לאכול אבר מן החי, והם אוכלים.

קורונה זה גימטרייה,

אכל אבר מן החי, בדיוק.

מה זה רומז לנו?

לצערנו הרב, יש אצלנו גם אנשים שאוכלים נבלות וטרפות,

חושבים שאוכלים כשר ולא אוכלים כשר,

אז זה גם איסור.

להם אסור לאכול אבר מן החי, לנו אסור מאכלות אסורות,

אנחנו שמצווים על זה גם צריכים להתעורר מה אצלנו לא בסדר במטבח היהודי.

כל יהודי שנמצא בגלות,

בין אם זה בגלות פה בצרפת,

בין אם זה בגלות רוחנית בארץ או בעולם.

אם הוא עובד את השם במסירות נפש,

אפילו שכרגע הוא לא רואה מה הוא מקבל בתמורה,

הקדוש ברוך הוא אוסף לו אוצרות שהוא עתיד לתת לו על כל מאמץ,

על כל פסיעה,

על כל מצווה,

על כל מסירות נפש.

הכול תלוי בנו,

במעשים שלנו.

כל ההנהגה של העולם תלויה בישראל ובמעשים שלהם.

למה שהאויבים יהיו שמחים בישראל לא?

בגלל שעם ישראל לא היו שמחים במצוות,

לא היו שמחים בעבודת השם.

השם העביר את השמחה לגויים.

אה, אתם לא שמחים במה שאני נותן לכם?

אז אני אתן את השמחה לגויים ואתם תהיו בצהל.

זאת אומרת, תמיד הקדוש ברוך הוא תדעו איך שאנחנו מתנהגים,

אנחנו מזמינים התנהגות כזאת עלינו.

תשמח במצוות.

האומות יהיו עצובים, אתה תהיה שמח.

תשמור על המצוות, הם יסבלו ואתה תראה מהצד.

כמו שהיה במצרים.

הם קיבלו את המכות וישראל לא קיבלו.

כשעושים את רצון השם,

הקדוש ברוך הוא מטפל בכל העולם ואת ישראל שומר.

אבל אם אתם לא, אז אתם דומים להם.

יש עכשיו קורונה,

כל העולם קורונה.

אבל לנו יש פתרון לקורונה. אתם יודעים מה הפתרון?

לעשות תשובה.

אם עושים תשובה, אז הקדוש ברוך הוא לא ייתן למשחית לנגוף.

הייתה גזרה.

להשמיד להרוג את כל היהודים. בשמיים כבר חתומה.

אבל כשעושים תשובה,

הגזרה מתבטלת.

השם רוצה לעורר אותנו, אנחנו לקראת הסוף.

וקורונה זה דבר כזה.

יש גזרות שעוד עתידות להיות מלחמת גוג ומגוג כשכל אומות העולם ילחמו בישראל?

חייבים לעשות תשובה. זה כתוב, אין ישראל נגלים,

אלא בתשובה.

הובא לציון גואל ולשווה פשע ויעקב.

מתי שיהיו שווה פשע ויעקב,

אז הוא בא לציון גואל?

אז זה תלוי אם אנחנו עושים או לא עושים.

חרדים יזהרו,

דתיים יזהרו,

חילונים יזהרו, עובדים עליכם בעיניים.

אין שום בדיקות לחיסונים,

אין שום מדע שמוכיח שהם 100%. ויותר ויותר הורים מבינים את הסכנות של החיסונים,

וזאת הסיבה שאנו רואים כזה לחץ לכפות בחוק חיסונים,

בגלל שיותר מידע מתגלה,

ומחסנים כבר את הילדים שלכם.

אנשים שהתחסנו, חזר להם פעם שנייה.

אז מה מועיל החיסון?

היה להם חיסון טבעי, שזה יותר טוב חיסון של ביל גייט שרוצה לדלל את האוכלוסייה פנדמית,

גפה, שלא הייתה ולא נבראה.

לא יכול להיות שאנשים שומעים אפילו חשש לחיים, חיי ילדיהם, ולא מזדעקים,

לא יוצאים לרחובות, לא צועקים, לא פועלים, לא מצלצלים לחברי כנסת, משגעים לנציגי ציבור.

לא יכול להיות. איך זה יכול להיות?

כי יש לו כוס קולה עם קרח והוא שותה אותה, ויש לו טעם החיים. מה אכפת לו מה קורה בחוץ? הוא כבר עם הטעם של החיים.

אז שימו לב, יהודים יקרים, עובדים עלינו בגדול, חוטפים לנו את השעה,

מאיצים ודוחקים בנו,

מכריחים ואונסים אותנו, ימנעו מאיתנו טיסות, ימנעו מאיתנו להיכנס למקומות,

סגרו את המדינה, בזבז את הכסף, ביבי, הרס לנו את המדינה,

עכשיו הוא יגבה מאיתנו את הכסף בהעלאה של המעל ל-20% מיסים וכל מיני דברים, ייקחו לכם מהפנסיה כסף,

אל תשאלו מה מחכה לכם בגלל ההתלהבות של ביבי הילד.

ביבי?

ביבי, יא חביבי, אתה כבר לא חביבי.

אם תלכו עימי בקרי, אני אלך עמכם בחמת קרי. אם תגידו כל דבר מקרה ולא תתלו את זה בעצמכם להבין למה זה בא עליכם כי אין רעות באות מן השמיים, הכל זה אתם מזמינים לעצמכם.

הרעות באות לעושי הרעה, הטובות באות לעושי הטובה.

הכל תלוי בכם.

אם אתם עושים רעות, בא עליכם רעות. זה לא הקדוש ברוך הוא בא עליכם, אתם מביאים על עצמכם.

לכן לא לתלות שום דבר במקרה.

הכל בגללנו, בגללנו.

אנחנו צריכים להבין שהאמונה אצלנו היא רק בדיבורים.

כאילו אנחנו, במהות אנחנו לא מאמינים.

מי שעובר עבירה הוא מאמין.

אם הוא מאמין שיש גיהינום ויש שכר ויש עונש ויש בורא לעולם שמסתכל עליו, כמו שאתם פוחדים עכשיו מ-G5 ומשבבים ומהכול,

שזה בא לעורר אותנו שאנחנו במעקב תמידי על ידי הבורא.

מזה לא פחדנו?

מדהים לנו את זה עכשיו על הבשר,

כמו שאומרים,

מעל הראש,

עם גלי מיקרוגל, לבשל אותנו גם,

שנתבונן.

שיש את היכולת הזאת, אם לאדם שרוח,

יש את האפשרות הזאת לעשות לנו,

אז מי שנתן את המוח לשרוחים האלה,

אז ודאי שיש לו את הכוח.

אז איך אתה שוכח אותו כשהוא מסתכל עליך?

איך אתה שוכח שהוא מסתכל עליך?

ואיך אתה עובר עבירה? כי אתה לא מאמין.

אם היית מאמין,

אז היית יודע שאי אפשר לעשות עבירה.

כי אם עושים עבירה אתה מצולם, מתועד, ואתה תקבל לאייפון הודעה, חטאתה.

רק בתורה, דמיה בן חורין,

לא רצית את החירות שנתן לך הבורא על ידי התורה?

אמרת, נלמד קצת, בסדר, אבל תן לחיות.

העיקר זה החיים.

תורה גם צריך שיהיה קצת משהו לשמה.

לא!

צריך שהתורה תהיה אך ורק התורה,

וכל השאר לשבור את הטלוויזיות,

לסנק את המחשבים,

לא להשאיר שום דבר מההשפעה שלהם.

מי שרוצה להינצל משלטון האומות והגויים,

זה רק שלא יהיה מחובר בהם. עכשיו תחברו את כל הדרשות שאמרתי במשך כל השנים, מי ששמע ועקב,

אפילו על חלקם, יודע על מה דיברתי,

והנה הגיע המבחן הסופי.

עכשיו זה תלוי בכם.

הקדוש ברוך הוא שולח לנו איתותים,

לא מבינים.

מעורר אותנו לתשובה, מביא לנו מעשים לראות, שמועות, ידיעות.

לא עוזר, לא חוזרים.

מגיע בעשרת ימי תשובה, דרשו השם בהימצאו, דופק בדלת, כל דודי דופק, פיתחי לי אחותי רעייתי.

יונתי תמתי, כמה הוא מבקש, פיתחי לי.

פותח יד לקבל שווים, יורד עד לפה,

דופק בדלת, פיתחי לי.

אחותי, רעייתי, יונתי, כנסת ישראל, תפתחו.

מה עונים לו? אין לי כוח לעשות תשובה.

איזה בושה, איזה בושה.

אם השם ממציא את עצמו ובעד עיניך ורוצה לתת לך תשובה ואתה לא,

מושיט לו את היד ומסכים לעשות תשובה,

איזה חסד מגיע לך.

על מה יסלח לך אם אתה מזלזל בדבר?

מה עם כל ההטבות?

אתה רואה בעיניים, שומע באוזניים,

הולך ברגליים, מניע את האיברים.

איפה אתה מחזיר לקדוש ברוך הוא? בשביל מה באת לעולם?

אתה בעל חי, או אתה נשמה שצריכה לעזוב פה ולחזור ולספר לקדוש ברוך הוא מה עשית כאן.

בשביל מה באת?

מאחר שהבעל דבר בעצמו לא חושש ולא עושה שום פעולה להציל את נפשו, זאת אומרת, אדם לא חוזר בתשובה, לא עושה שום דבר.

לא רק שהוא מעכב את הכפרה,

אלא הוא מכביד את מידת הרחמים על עצמו.

ואז השם לא עוזר לו.

השם מוכן לעזור לך, בא לתאר, מסייעים לו.

בתנאי שאתה בא לתאר, אתה עושה את הפעולה הראשונית,

אבל אם אתה לא עושה כלום,

הקדוש ברוך הוא לא יעזור לך.

כי בדרך שאדם רוצה ללך,

בא המוליכין אותו.

ולכן נאמר, שובה ישראל עד אדוני אלוהיך.

אתה צריך להתחיל, שובה.

בעולם העליון, כשתהיה לך בושה,

מה אתה הפסדת, מה היה לך ביד והפסדת,

הפדיחה.

הפדיחה זה העונש הכי גדול, זה לא צריך אפילו אש, עוד בלי אש, רק מהבושות.

אבל מה לעשות, בעולם האמת זה אמת, אין חרטור, אתה יכול לספר סיפורים,

ולהגיד, כן, אבל אין תוכנית, ועשיתי, והתכוונתי, וזה, וזה לא יצא, וזה התעכב, וזה, ופה ושם.

כל הסיפורים לא יעזרו לך, לא יהיה לך פתחון פה אפילו למילה אחת.

מילה אחת.

למה הקדוש ברוך הוא הוא הדיין, הוא העד, הוא ידין אותך, והכל, ואין לך פתחון פה לכלום.

זה שמה משפט, דין, אין שמה רחמים בכלל, אין מושג רחמים.

שמה זה דין, מה היה בדיוק,

ועוברים על כל דבר ודבר שאדם עשה.

אז אם אדם מסכן,

הוא מחובר בעולם הזה יותר מדי לחומר,

האדם הזה אבוד, אבוד לעולם הבא.

אם הוא לא ישקיע את ימיו בחייו לעבודת הבורא,

ניסיון קשה. הניסיון הוא קשה, לכולם הניסיון קשה. כל העולם הזה זה ניסיונות,

אבל השאלה מה הניסיון,

שנשארים אחרי זה עם רוחניות.

לא משנה מה הניסיון,

אבל אם נשאר לך משהו מזה, רוחניות, כי עם זה אתה הולך לעולם הבא. הכסף, אף אחד, אפילו אם יכניסו לך את כל הכסף מטילי זהב, יכניסו לך לקבר, וירפדו אותו,

אתה לא תיקח איתך אגורה.

כלום.

למה אתה הולך?

רק עם הרוחניות, וכמה יש לך, שם ינערו אותך.

הלוואי ותמצא גרביים, הלוואי.

לא פשוט, וגם בגרביים יריחו אותם.

כי בודקים גם את המצוות,

אם הם היו באמת כמו שצריך, יש כאלה עושים חפים בדלים,

זה בכלל לא מצווה נחשב.

אם אתה, הכוונה שלך, ובאמת אתה פועל רק לכיוון הרוחניות,

אתה יכול להרוויח הכול, אבל אם לא,

רחמנא ליצלן, אדם יפסיד את עולמו.

אז כדאי שכל אחד יעשה חשבון נפש.

לאן פניו מועדות?

אומר הרמב״ן,

שאם אדם יראה את החונש על לאו אחד שהוא עבר בעולם הזה, הכי קל, לאו.

נגיד, לא תשחית פעת זקניך, אבל הוא השחית,

או קיצץ את הפאות מעל המקום, מעל העצם פה,

או עשה מספר אפס פה, זה לא לאו אחד, זה על כל שערה לאו.

תספור כמה יש לך פה שערות, ופה.

תספור את החיים, תראה מה התחייבת.

לאו אחד,

עדיף לא לקבל 70 שנה ייסורי איוב ולא את העונש שם על לאו אחד.

מה זה ייסורי איוב?

מתו לו עשרה ילדים ביום אחד,

היה עשיר אדיר, נהיה עני בן רגע,

והיה מוכה שחין, שהוא מתגרה את כל הגוף עם חרס.

להרגיע את עצמו מהגירודים, מהפצעים, מהמוגלות, כל הגוף.

שנה זה היה, בסך הכול.

וכתוב שזה הייסורים הכי נוראים שעבר אדם עלי אדמות,

זה נקרא ייסורי איוב, זה היה רק שנה.

אומר הרמב״ן, 70 שנה כאלה.

עדיפים על עונש של לאו אחד דאורייתא.

הגאון מווילנה אמר על דברי הרמב״ן

שהוא מיעט.

זה הרבה יותר גרוע.

ייסורי הגוף הם אפס לעומת ייסורי הנשמה.

הרמב״ן כותב בספר שער הגמול,

גיהנו ומקום דין המשפט לענוש בו את החטאים בנפשותם,

וייסורים בצער,

שאין להם דמיון בעולם הזה.

כפי שהייסורים של העולם הזה הם בגוף השפל, הגס, העם,

ולא מרגישים כל כך.

והעונש, והצער הם בנפש הזכה והדכה.

והיא מרגישה את הייסורים גדולים מאוד בהרבה לאין שיעור מייסורי הגוף,

בגלל שהיא רגישה וזכה מבריאתה.

זאת אומרת, עדיף לאדם לקבל

כל עונש בעולם,

ולא דקה של עונש בעולם העליון.

מה זה מיאמי ביץ? זה חרטה ברטה לעומת גן עדן.

היום היינו באוקיינוס, מסריח,

עפו עלינו מים, על הפנים, מה זה הג'יפה הזה? מיאמי עלק, מלא מים, מיאמי!

מי שמקבל עליו עול תורה,

מעבירים ממנו עול מלכות, שלטונות, מיסים, ארנוניות, קנסות, בלאגנים, בעול דרך ארץ.

הוא לא יצטרך אפילו לעבוד, אם יקבל עליו עול תורה ממש.

אבל כל מי שפורק ממנו עול תורה,

אין לו זמן בשביל הקדוש ברוך הוא. הוא פורק מעליו עול תורה,

נותנים עליו עול מלכות, מסבכים אותו עם השלטונות,

ועול דרך ארץ, הוא יהיה שקוע בעבודות, בייסורים, בצרות, בלאגנים. למה פרקת את העול של הקדוש ברוך הוא?

אתה מעדיף עול של בשר ודם. אין בעיה, אני אפיל עליך עול של בשר ודם.

אם היינו רואים באמת כמה דינים שורים עלינו וכמה מידת הדין רוצה לטרוף אותנו על המעשים שאנחנו לא עושים כהוגן, ולא צריך להיות פושע,

לא צריך להיות עבריין,

לא צריך להיות אפילו כופר ומזיל,

אתה יכול רק לזלזל בכמה מצוות, וכבר מידת הדין רוצה להרוג אותך.

אם לא חסדי השם ברחמיו,

שממיר לנו את הגזרות הקשות בייסורים, בכל מיני צרות, בכל מיני תסבוכות,

בכל מיני עיכובים, בכל מיני הפסדים,

בכל מיני דברים שזה רחמים גדולים,

גדולים בשביל להמיר, להחליף שזה לא יהיה עלינו.

הבן אדם לא מבין את זה, הוא מלא טרוניות, כאילו לא עושים דין צדק ולא כלום. אוי ואבוי לך, אם תטען טענות כאלה, הקטרוג יהיה עליך עוד יותר,

ואז חלילה יכול להיות שכבר מידת הדין

לא תשתוק וגם החסד לא יחול עליך.

מתי שאדם מקבל גזירת השם בשתיקה,

הוא מסיר מעליו יותר מהר את הגזרות שיש עליו.

יותר מהר.

אדם לא יודע מה קורה בשמיים, על מה ולמה.

צריכים לקבל גזרות עליון ולהבין שהכול לטובה ובהנחה,

הנחה גדולה מאוד מאוד מאוד.

אתה עומד לצאת מפה אחרי 70-80 שנה ואתה צריך לצאת. למה באת?

לשם מה באת?

מה עשית פה?

באת לאכול, לשתות, לעבוד, לישון ולחזור עוד פעם? מה באת לעשות?

מה לקחת איתך?

האדם צריך לדעת, יש לו אחריות.

לכן ניתנה תורה במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

ולכן היא מלווה אותנו יום-יום כל ימי חיינו,

ולכן אנחנו מחויבים לשמוע בכל השם שברא אותנו.

גם אלה שלכאורה לא מקיימים תורה ומצוות, מאמינים שיש בורא לעולם. הרי כשהם מסתמכים במחלות ובצרות, בסוף הם פונים בשביל שיקבלו ברכה או עצה או מה לעשות.

אז לא הבנתי.

למה הסרתם אחריות מחייכם לפני והגעתם למחלות?

למה לא לקחתם אחריות לפני?

למה יש רעמים? אתם יודעים למה?

ליישר את העקמימות שבלב.

כשהלב חושב ככה וככה, השם מראה מדי פעם ככה את כוחו, ככה רק רעם אחד.

אתם יודעים כמה מתים מרעמים,

מברקים? כמה מתים?

בערך כל שנה 20,000 איש שברק פוגע בהם ושורף אותם.

שורף אותם חיים.

והכול במידה כנגד מידה.

אם אתה רואה דבר כזה, מה אתה מבין?

שיש מישהו שרואה מלמעלה.

והוא משלם לבן אדם לפי מעשיו.

אז זה נפלא מאוד.

אז אתה יודע שיש אלוקים חיים,

והוא מסתכל עליך כל הזמן,

וכשהוא מעורר אותך, אתה צריך להכיר שהוא גם ראה את שאר הדברים שעשית,

והוא גם רואה מה שאתה עושה.

ואתה תעמוד לדין על הכל. ואם פה הוא רק נותן איתות,

שם זה כבר העונש.

אז לכן צריך לדעת,

כל המתבטל מדברי תורה יש לו בטלים הרבה כנגדו.

אם אתה מרגיש שיש לך הרבה ביטולים,

צריך לסידורים, קפיצות, עניינים, פה, זה, שם, נפל, נשבר, תקן, נעסוק.

כל זה בגלל שאתה מבטל הרבה תורה.

כנגד הביטולים, ביטולים.

הכל מידה כנגד מידה.

ותעשה אדם כדגי הים,

מה הדגים שבים?

כיוון שעולים ליבשה, מיד הם מתים אף אדם.

כיוון שפרש מן התורה ומן המצוות, מיד הוא מת.

לכאורה, המשל הזה לא מובן לפי הפשט.

כי אתה רואה שאנשים לא לומדים תורה והם לא מתים.

מה הרעיון?

כמו שדג, אפילו אחרי שהוא פרש מן המים,

הוא לא מת על המקום,

הוא מפרכס.

כשהוא נמצא במים,

הוא מקושר למקום ששם מקור חייו.

ואם הוא יצא משם, הוא נחשב למת.

זה רק עניין של זמן.

ככה אדם שפורש מן התורה ומן המצוות, מיד הוא מת.

הוא לא מחובר למקור החיים אפילו שיש לו עוד כוח לפרכס כמה עשרות שנים.

אבל אין זה אפילו כטיפה מן הים לעומת חיי נצח.

הרי הוא היה שייך למקור חיים של נצח.

ואנחנו אומרים את זה ולא שמים לב.

מה אנחנו אומרים? כי עמך מקור חיים.

איפה המקור של החיים שלנו? עמך.

אם אני עמך, אני דבוק בך.

יש לי חיים נצחיים בלתי פוסקים. גם מפה, לא רק שם.

ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם.

חיים כולכם היום.

בלי זה, החיים שלכם לא חיים.

זה נקרא פרכוסים.

לכן אתם רואים את האנשים כל הזמן צוהנים, רוקדים. זה פרכוסים.

הם לא יכולים לשבת במצב נייח.

כל הזמן צריך לפרכס.

אין אחד שחי לפי מה שדיברנו.

שהוא יודע שכל העולם סכנה, מידת הדין מתוחה.

זה לא מדובר שאתה נמצא באמריקה או בישראל או בים או באיזשהו מקום.

סתם יצאת החוצה, אתה בסכנה.

גם בבית, אומר הזוהר הקדוש, שורים עליך דינים.

אין מקום שמידת הדין לא מרחפת על ראשנו ומנסה לתפוס.

אם לא שיתוף הרחמים של הקדוש ברוך הוא, שמרחם ושומר על עמו ישראל,

אף אחד לא יכול לסרום.

אין אדם נוקף אצבע מלמטה, אלא אם כן,

מכריזים עליו מלמעלה.

אין מקרה.

לא היית זהיר, נתקעת. לא.

הכל מכוון מן השמיים.

והכל זה נביאים ייסורים שבאים לעורר אותך להבין ולהשכיל על מה ולמה.

אבל מה אתה טוען, שאתה לא זהיר?

או שזה בעל החצים, לא אחראי, כיוון שהם נוטים החוצה והם גרמו לך את הנזק?

ואתה בכלל לא נותן בדעתך שמן השמיים שלחו לך איתות.

אפילו שאנשים שמעו עכשיו את מה שאני אומר, וגם ידעו את זה לפני כן,

אף אחד לא חושב שהוא הטריח בית דין של מעלה שישבו לדון על מעשיו,

לתת לו קוץ,

להחליף לו את הכוס,

שילבש את הגופי ההפוך וכל הדברים האלה.

הכל נעשה בבית דין של מעלה,

והכל בחשבון מדוקדק לעורר אותנו,

לטובתנו,

שנתעורר, שנחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה.

אדם לא צריך שום מחקר, שום מדע, שום השכלה, שום דבר. בשביל להכיר שיש אלוקים?

תסתכל רק על הגוף שלך, איך הוא בנוי,

מי שכלל אותו באופן זה שיש בו את כל המרכיבים שיש בעולם הגדול,

הכל נמצא באדם הקטן,

שהאדם הקטן הזה נקרא עולם קטן, הכל יש.

מי עשה את כל זה?

אתם יודעים איזה מלחמה יש לנו בתוך הגוף בין חיים?

בדקים שליליים לחיוביים, כל הזמן, מלחמה,

והגוף מתקן את עצמו.

איך בן אדם נהיה לו פצע ונפתח,

ואחר כך הוא מגליד,

יורד הגלד,

ואחר כך העור חוזר להיות כמו שהיה לבד.

איך זה? מי עשה את זה?

ומי שילמד קצת רפואה יוכל לראות

כמה חוכמה אלוקית וגוף האדם מבשרי,

איך זה לא. לא צריך לו שום הוכחות,

שום מסברים, כלום.

אני מסתכל על הגוף שלי, איך הוא פועל,

יודע שיש אלוקים בעולם שברא ותכנן והכין מזון לכולם ואוויר לכולם,

ומים ושתייה ופירות,

הכל הכין בעולם לצורך האדם.

איך נהיה עשר? איך נהיה עץ? אתה שם גרעין, נהיה עץ. אתה שם גרעין, יא בטיח.

אתה שם גרעין, יא מנגו. אתה שם עוד גרעין, יא בוקדו.

מה זה?

כל זה, מי עשה לך?

אם אדם לא יקדים לעצמו מה שעשו ישראל,

להקדים,

נעשה לנשמע כמו בעת קבלת התורה.

זאת אומרת, אדם מפקיר את כל הרצונות.

הוא אומר לבורא, מה שאתה מבקש אני עושה.

א',

אין לי ברירה, אני חייב.

ב', לא כדאי להתעסק איתך ולעשות ההפך ממה שאתה רוצה,

כי החיים שלי אסורים ביד שלך.

אז אם אתה רוצה להתמודד ולהצליח,

זה בזמן שאתה מנטרל את הרצונות שלך.

כי אם אתה משאיר את הרצונות שלך נגד רצונו יתברך,

אתה ביד שליצרך הרע, שיוביל אותך ישר לגן.

שלמה המלך אומר גם כן.

סוף דבר הכל נשמע, את האלוהים יירה ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם.

כל האדם בעולם שנבראו,

זה בשביל האיש הזה.

אם הוא ירא שמיים,

הוא עושה את מצוות ה'. הוא נקרא צדיק יסוד עולם.

אדם כזה, כל העולם נברא בשביל להיות לו צוותא,

צוותא, שלא יהיה לבד,

שיהיה אנשים.

פה נוסעים, הולכים, חוזרים, כי האדם, אם יהיה במדבר,

לבד, ככה יושב, אפילו יש לו כל תענוגות עולם לבד,

לבד, אין לו עם מי לדבר, מי לספר, לא מבקרים אותו, לא עוברים, לא כלום, לא רואה אנשים, לא כלום.

זה עונש.

אדם נברא מדיני, מדיני-חברתי,

אז הבורא ברא כל כך הרבה מיליארדים בשביל בן אדם אחד.

אבל זה לא רק צוותא שיהיו כאילו בסביבה ויטוסו לו מעלרות ויצללו למטה וזה. זה לא רק בשביל זה, שיכינו לו את העולם, שיכינו מטוסים, מכוניות, טלפונים, בתים, חשמל, אינסטלציה, חייטות. כל העולם נברא בשביל להכין לו את הכול, שבקלות יוכל להזיז עניינים.

מה אתם חושבים, שבסוני הם יושבים שם ומכינים את זה? בשביל מי?

בשביל יפנים וסינים? בשבילנו.

הנה, יש לנו מצלמות,

אנחנו מדברים, כל העולם רואים אותנו. הם ישבו לתכנן את זה הרבה שנים. איך נעביר שעות? ככה יכולתי לבוס. מי שיש פה, זהו.

עכשיו,

כולם רואים בכל העולם הרגע,

אחר כך השידור חוזר, וזה יישאר לנצח.

לנצח.

מי דאג לי?

היפנים.

ישבו וחשבו איך אנחנו ניתן לו לזכות בגדול.

היות שבן מזכה אב, כשהוא יגיע למעלה, אם הוא השאיר ילדים שהולכים בדרך הישר, הם יקפיצו אותו למעלה למעלה. לא רק אותו, גם את האימא.

אז זאת אומרת, הבנים מזכים את ההורים. הבנים, הילדים נשארו כאלה שהם לא לומדים ולא עושים מצוות.

אז כתוב שאפילו אם ההורים בגן עדן מוציאים אותם לגיהינום.

לכן אומר הגאון מבינה על הפסוק שאמר שלמה המלך,

יסר בנך והניחק וייתן מעדנים לנפשך.

אם תייסר את הבן שלך פה בעולם הזה, תיתן לו מוסר, תדריך אותו, ואם לא, גם צריך לפעמים רצועת מרדות.

אם תעשה כך, והניחק,

אתה תנוח על משכמך בעולם האמת, הכל בסדר.

וגם ייתן מעדנים לנפשך,

יכניסו אותך לגן העדן,

בזכות הבנים האלה.

אבל אם לא,

הוא לא יניחק ולא תהיה לך מנוחה ולא תהיה בגן העדן.

רק אם תייסר ממך.

מתי תהיה טענה על ההורים? מתי שהם לא עשו כן.

מה אתה רוצה בעצם?

יש ילד נולד ככה ויש ילד נולד ככה, מה אני יכול לעשות?

אני לא בחרתי את הילדים.

זה לא נכון.

קודם כל, שתדעו, אם אתם רוצים ילדים טובים,

זה תלוי במעשים שלכם הקודמים.

אחר כך למשוך נשמות מלמעלה,

זה כל אחת תלוי מה הזכויות שלו וגם הכוונות שלו בשעת המצווה.

אני לא נכנס לזה, אבל יש ספרים על זה.

שאם אדם מכוון בשעת המצווה לדברים שכתוב בספרים,

יכול למשוך נשמה מיוחדת מלמעלה.

אז מי אתה מלפני?

מה אתה עושה בשעת המצווה,

ואחרי זה מה שיורד, יורד.

אבל אם אתה חושב שאחד נולד צדיק ואחד נולד רשע,

אתה טועה.

בי הספרי חינוך,

חנוך לנער על פי דרכו, כדאי ללמוד, כדאי להפנים,

כדאי להתייעץ.

וזה לא רק אתם שכבר גידלתם ילדים, יש לכם נכדים,

יש לכם גם צאצאים.

וכל מי שיכול להועיל בעצה טובה,

אשריו אשר לחלקו.

ראשית חוכמה היא יראת השם. אם אין יראת השם מההתחלה,

סימן שאין התחלה של חוכמה.

אין ראשית אפילו לחוכמה.

אדם רואה גורד שחקים בניו יורק,

וואו, וואו, וואו, נתפס לו הצבא.

תראה מה זה, איזה גובה.

וכשאתה מרים את העיניים ונושא לשמיים, אתה רואה שאין סוף.

ואי שם תקועים לך כל מיני כוכבים,

ויש גלגלים שהם מסתובבים בתוכם באופן קבוע ולא יוצאים מהמסלול.

מי עשה את זה? מי הניע אותם? מי נותן להם את הדלק, את הכוח לנוע כל הזמן באותו מסלול?

מי עשה את זה? פוקס, פיצוץ.

אז ראשית חוכמה היא יראת השם. דבר ראשון, אם יש לך טיפה חוכמה,

יש לך יראה מהשם, כי אם אתה רואה את כל מה שהוא ברא,

אז אתה צריך לקבל יראה מזה.

כל העולם כולו, וגם המלאכים וגם המדענים,

אינם יכולים לברוא אפילו עשב אחד,

אפילו יתוש אחד.

תראו היום שהם מחכים ברובוטים,

בני אדם וכו', כמה הם גושמים,

כמה הם אטיים,

אבל איפה זה ואיפה המציאות?

נראה שהם יעשו עכביש,

שיעשה כורים,

יבנה צורות גיאומטריות,

ושיוציא את הכורים דביקים,

והוא מטפס על החוט, הוא מייצר את החוט ומטפס עליו.

איך זה?

מי עשה לו את זה?

טפוזים על העצים ירוקים בהתחלה.

אחר כך השמש מציבה אותם,

ואז הם בשנים, כשהם צהובים הם בולטים,

ואז אתה יודע לבוא ולכתוב.

ואם לא באת בזמן,

הם ינשרו,

הם יחכו לך למטה.

אבטיח גודל על גבי קרקע.

למה?

אם יעל העץ ומישהו יעבור מתחת ויפול עליו מבטיח, מה יהיה?

הכל עשוי בחוכמה.

הכל מסודר פיקס.

אברהם אבינו,

אחרי שהשיג בשכלו את הבורא ידבריו ומסר נפש, והיה מוכן להסרף על קידוש השם, ולא להפקיר את האמונה שלו, והצליח להקים אומה שלמה,

מה הוא הבין שתפקידו בעולם?

חסד.

להכיר לכל הברואים בעולם את הבורא,

ושכולם יידבקו במעשיו של הבורא לעשות חסד זה עם זה.

עכשיו תארו לכם אם כל היהודים היו חושבים רק לעשות חסד אחד עם השני,

היינו חיים בשלום, באהבה, ברעות, לא קנאה, לא תחרות, לא מריבות, לא סכסוכים, הפוך.

הכל היה בנוי על חסד.

אבל מה לעשות,

עוד היום כל אחד דואג, תן לי, תן לי, תן לי, תן לי. כל הזמן אדם חושב על עצמו, במקום לחשוב על הכלל,

חושב על עצמו.

אברהם אבינו מלמד אותנו,

אתה צריך לחשוב על הזולת,

לא על עצמך.

כמו שהבורא עומד

ומשמש אותנו,

מביא לנו עננים, מוריד גשמים, מפריח לנו עצים, פירות, הכול, זן ומפרנס את כל העולם כולו. כל רגע נותן לנו חמצן, אוויר, נותן לנו לחם,

נותן לנו הכול.

אז אנחנו צריכים ללכת בדרכיו.

את זה לימד אותנו אברהם אבינו.

ומהיום אני מקווה שכמה יצטרפו לדרגו,

ומה שהשם השפיע עליו טובות, ישפיע גם עלינו. אמן ואמן.

נראה את הנצחות היצר, הוא לא שם מעבר לקו,

לא מעבר לגבול, הוא פה אצלך, כאן בפנים.

נראה אותך מנצח אותו.

זו המלחמה.

יוסף נקרא מלך, לא רק בגלל שהמליך אותו פרעה,

בגלל שהוא מלך על כל איבריו.

כשפיתתה אותו אשת פוטיפר,

עם כל ההבטחות ועם כל האיומים,

כל מה שהיא לא עשתה, לא הצליחה. למה?

כי הוא שלט ומלך

בכל איבריו.

זה נקרא מלך.

איזה הוא גיבור?

הכובש את אצלו.

אתה יכול לכבוש את היצר שלך, יש לך יצר בפנים, אתה יכול לכבוש אותו.

זה גיבור,

זה מלך.

אז המלחמה הכי קשה, הכי גדולה,

והיא לא נפסקת.

היא עד יום המוות.

זו המלחמה ביצר הרע.

הוא שוכן בתוכנו.

אתם יודעים כמה הוא מוצלח?

תלכו לכל בתי הקברות, את כולם הוא השכיב שם.

הוא יודע בדיוק איך לפתות כל אדם באדם ואיך לרפות את ידיו.

הוא יכול לתת לאנשים להתייאש ברגע דיכאון, חרדות.

כל השמות החדשים שאתם שומעים בדור האחרון,

הוא יכול לגרום ברגע לבן אדם.

מוציא אותו מקו השוויון,

ופתאום אתה לא מכיר את הבן אדם. מה קרה? איך אתה נראה? מה עובר עליך?

אל תשאל, לא יודע. פתאום קמתי? פתאום נהייתי? פתאום...

מה פתאום?

איך קרה? מה התחיל? ממה?

לא יודע.

עד לא יודע.

התרפאת במצווה ועוד מצווה, בקטנה, לאט, לאט, לאט, לאט. עוד שהוא ראה אותך, חלשלוש, וטאק!

הפיל אותך.

יש אותך.

אז המלחמה הכי קשה, הכי גדולה,

זה המלחמה ביצר הרע.

המטרה להיות שלם,

זה שלם להשלים את רצון הבורא.

כל מה שתפקידנו בעולם,

זה לעשות נחת רוח לבורא ולעשות את רצונו.

לעשות רצונך, חפצתי.

זהו, זה כל הסוד.

כל דבר שאנחנו עושים,

צריכים לשאול, השם רוצה שאני אעשה עכשיו את המעשה שאני עושה,

או שהוא לא רוצה שאני אעשה את המעשה.

ככה היו עושים אבותינו הקדושים במצב כזה,

או לא היו עושים?

פה היו מתרחקים מן הספק, או פה היו מקלים?

מה היו עושים אבותינו הקדושים?

רבותיי, מה שהעולם פה חושבים,

שבעינינו אדם פלוני הוא כזה, ואדם פלוני הוא כזה, וככה נראה לנו על פי המעשים, החיצוניות, הדיבורים, השמועות,

המכתבים, ההמלצות.

נראה לנו שזהו, זה סוף העולם, הכל מכוסה, הכל בסדר.

איפה ואיפה כל גדולי העולם עומדים למבחן אצל הקדוש ברוך הוא, והתורה כותבת עליהם דברים קשים.

על מה?

על עבירות? חס ושלום.

על חטאים? גם חס ושלום.

על מה?

על דקות שבדקות, דיבור לא במקום.

אברהם אמר, במה אדע כי ירשנה?

אבל מה הוא שאל? ארבעה מינים בסך הכל. הוא התחצב?

הוא התריס?

הוא מרד? הוא שאל שאלה?

מה אמר לו השם?

ידוע תדע. אתה שואל במה אדע?

אה, אוייך אתה תדע.

ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם?

ארבע מאות שנה.

על כל מילה מאה שנה גלות.

יא חביבי, אם על מילים ככה תופסים בן אדם,

מה יהיה עם כל המרצים החדשים שמדברים שכונה,

ומדברים מה שעולה להם בראש הקודח,

ומדברים שטויות, ומדברים נגד התורה?

מה יהיה דינה?

עוד בלי עבירות.

רק בדיבורים שלהם.

הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם איך שהוא רוצה, יש לו חשבונות על כל אחד וכל אחת.

הכול מסודר לפי חשבון, לפי מעשים,

לפי התנהגויות.

בדרך כלל זה מידה כנגד מידה.

מה אני אעשה? זה הטבע שלי. מה אני אעשה? זה האופי שלי. מה אני אעשה? אני לא יכול להשתנות.

ניסיתי כמה פעמים, אני לא יכול.

אין דבר כזה. חובה להשתנות.

חובה להשתנות לטובה. חובה.

להשתפר כל הזמן.

הרב דסלר, זכר צדיק לברכה, בספרו מכתב מאליהו אומר שהעולם הזה הוא מלון יקר.

מה זה מלון יקר? בואו ניכנס למלון הכי יקר שיש ונבקש שם עוגת גבינה.

למה יכול לעלות?

אלף דולר.

תלך לדובאי, אתה הולך שם,

המגדל הגדול, ואתה נכנס, עוגת גבינה.

חמש אלף דולר?

נגיד.

לא, אומר הנפתר מלין, עוגת גבינה בעולם הזה עולה לך עולם הבא.

בזמן שאתה ישבת ואכלת את העוגת גבינה,

והיית יכול ללמוד תורה שהיית קונה, וזה עולם הבא. שילמת,

שילמת בעולם הבא תמורת העוגה.

זה עולם יקר מאוד.

זה עולה הפסדים איומים ונוראים.

הרי כל מילה שאנחנו אומרים כרגע זה תרייג מצוות. כל מילה זה תרייג מצוות.

אז כל בן אדם שיכול לעשות יותר ויותר ויותר ויותר מילים,

יותר ויותר תרייג מצוות.

ומה זה העולם הזה?

הרי אם ייתנו לנו את כל חללו של עולם,

עם הכל, כל היבשות והנשים והכסף והזהב והכול, ייתנו לנו על מצווה אחת,

שלא שילמו לנו, כי בהיה עלמא ליקא אגרא.

אין בכל העולם כולו לשלם על מצווה אחת הכי קלה,

שלא לשמוע.

אי אפשר, אי אפשר.

זאת אומרת, אדם שרוצה גם זה וגם זה,

אין דבר כזה, הוא מפסיד, אין דבר כזה.

מה קורה כשאדם מת?

מה יוצא?

האדם יוצא. מי זה האדם?

הנשמה, הנשמה יוצאת, היא רוחנית.

זה אתה, כשהיית בגוף,

השתמשת בפה, הנה אתה מדבר,

שמעת דרך האוזניים,

ראית דרך העיניים,

תפסת דרך הידיים,

הלכת ברגליים,

זה לא אדם,

זה חיצוני, זה בכלל לא אדם. תוציא לו את הרוח חיים,

טרח שק של פטטות,

הוא מרגיש, לא, שאין רוח חיים, אין כלום.

אז מה מחזיק את האדם?

רוח,

רוחניות,

כוח רוחני, הצלם אלוקים.

מצווה אחת, אם אדם זכה לעשות בשלמות

מכל ימי חייו,

בין העולם הבא.

יכול להיות שזה שיקולים שבין רגע אתה אומר, אתה יודע מה, כדאי לי, לא כדאי לי, מה יוצא לי מזה?

לא עזב, לא עכשיו.

אין לי כוח בשביל זה.

כל מיני דיבורים כאלה שואפים לך בראש כל רגע,

שאתה משקלל אם כן לעשות, לא לעשות.

ולפעמים האינטרס הקליל, אפילו האינטרס, כדאי שאני אתן לו פעם, פעם, פעם, הוא יחזיר לי את זה, זה ככה, כל מיני שיקולים.

אבל אם מתערבבים שיקולים זרים בתוך המצווה,

היא כבר לא נשמעה.

היא אינטרסנטיות שלך.

רק אם היא תהיה נקייה 100% שלך,

אין שום טובת הנאה ממנה.

לא כבוד, לא חשש,

לא שתקבל בתמורה, לא שמור לי ואשמור לך,

לא שום סיבה, אלא נטו, נטו,

נטו, למען השם יתברך,

זה נקרא מצווה לשמור.

זה מה שהקדוש ברוך הוא בודק, מה הטיב של המעשים.

אז לכן בן אדם צריך להבין, החיצוניות של המעשים לא קובעת,

הפוזה לא קובעת, מה שקובע זה הפנימיות,

ובשמיים מסתכלים על הלב.

איזה לב יש לבן אדם.

זה מה שקובע.

עניין ההשגחה זה לא כמו שאנחנו חושבים.

אנחנו חושבים ששולחים לאדם ישועה מן השמיים כדי שיקבל איזו טובה,

אבל העניין הוא שכל אדם לפי מדרגתו נמצא תחת מערכת השגחה מיוחדת שמתאימה למעלת נפשו ומעשיו הטובים.

אם יש לכם טענות כלפי שמעיה חלילה,

אז עכשיו אנחנו מפנים אתכם שהטענות עליכם

למה? כי ההשגחה מתייחסת אליך, אלייך,

בהתאם למעלת הנפש והמעשים הטובים שלכם,

וככה סודר מטבע הבריאה לפי קרבתו של האדם אל השם ולפי הדקדוק שלו למלא את רצון השם,

כך מדקדקת ההשגחה איתו.

שעון יד, בעיקר נועד לדעת השעה.

בכל זאת, המחוגה מתנועת ומראה גם את השניות.

אתה לא מסתכל בשניות, אבל זה לא משנה,

זה תמיד זז בהתאם.

ככה ההשגחה.

אפילו שאתה מתכוון א', ב', ג',

ולא כל כך בדקויות, היא מחשבת גם את הדקויות.

ואתה מקבל בהתאם, בין לטוב בין למוטב.

ככה הקדוש ברוך הוא צל לך, בדיוק כמו צל.

איך שאתה מתנהג עמו, הוא מתנהג עמך.

אז אין תלונות אם משהו לא מגיע או מגיע מה שאתה לא חושב שמגיע.

זה הכול צל לך.

אתה הפעלת את הצל.

הצל לא פועל לבד.

ומי זה הצל?

השם.

יש מדינות, ארצות,

יפות לאין שיעור יותר מאצלנו.

אין קדושה, אבל

אין כלום.

נסתובב בירושלים, אפילו בחושך, אתה לא רואה כלום.

מרגישים שמה קדושה.

זה עולם אחר.

כשטסים ונכנסים לארץ ישראל,

מי שיש לו טיפה הרגש,

מרגיש איפה הוא נמצא, אפילו אם תעיר אותו, יגיד לך איפה הוא נמצא.

כשאדם אומר אני רוצה, בא לי, לא בא לי,

כשאדם כל הזמן מדבר על עצמו, אני ואני ואני ואני,

הוא רחוק מהשם.

למה אתה אומר אני ואני? תשאל מה השם רוצה. בשביל מה הוא ברא אותך?

סתם הפקר. מה, תסיח?

אתה בן אדם שנברא עם נשמה אלוקית, נתנו לך שכל. בשביל מה?

בשביל שתתחבר אל האלוקים שנתן לך, לא עשה אותך חתול.

ניתן לך אפשרות לבחור בטוב וברע, בנכון ובשקר.

אתה בוחר מה שאתה רוצה.

נתנו לך שכל.

שכל מצד עצמו הוא טהור, שהוא יורד טהור, נקי, זך.

האלוקים עשה את האדם ישר,

אבל הם מה? ביקשו חשבונות רבים.

ברגע שאתה מתחיל לעשות חשבונות שלך, פה אתה נופל. ככה עשה אדם בחווה,

ונפלו.

השם מרא אותם ישר, אמר, זה תאכלו, זה לא תאכלו.

החליטו לאכול משהו, אמר, לא.

הביאו מיטה לכל העולם.

זאת אומרת, אם אתה תשתמש בשכל בלי רצונות שלך,

ואל תגיד לי, העץ נחמד וטוב למראה, אל תעלה,

עזוב.

מה השם רוצה ולא תסטה,

תוכל לקבל הערה אלוקית אמיתית.

אז השחטה של האדם זה כשהוא רוצה, הוא בעצמו ללכת לאן שהוא רוצה,

וככה מידה, בדרך שאדם רוצה ללכת, במוליכין אותו.

כללו של דבר לא להתעקש ללכת לבד,

אלא להניח את הקדוש ברוך הוא להוליך אותך מן השמיים,

ככתוב אחרי אדוני אלוהיכם, תלכו.

זה הענן וזה השכל,

שהוא יכול להורות אותנו את הדרך.

מי שזוכה למידת הביטחון, אין מעלה יותר גדולה מזאת.

אז הוא גם לא קנאי,

והוא גם לא בעל גאווה,

הוא גם לא בעל תאווה,

כי הוא בוטח בשם.

והשם מה נותן לך? מה שמגיע לך, לפי מה שהוא יודע.

אז מה התועלת בכלל בכל הקשקושים שיש לך בראש?

הלוואי שהיה לי זה, והלוואי זה, והלוואי שזה, וכל מיני,

זה הכל בטל ובוטל למי שבוטח.

מי שבוטח לא מודאג מכלום, יושב, לומד,

עושה את מצוות השם,

וזה הכל, מה ששולחים, לא שולחים לו.

בלי לעבוד, אתה יכול להתפרנס?

אתה יודע כמה עולה רנט, אתה יודע כמה עולה זה, אתה יודע כמה עולה זה. מה, השתגעת? אתה יודע כמה עולה פירות, אתה יודע?

צריך לשים את הילדים בתלמוד תורה, 1,000-1,500 דולר, כל ילד צריך... מאיפה? על מה אתה מדבר?

לא הבנתי, אתם מדברים אליי?

אליי?

למי אתם מדברים?

אני, אני אמרתי את זה.

הקדוש ברוך הוא אמר.

אמר שהגזרה לועגת להשתדלות.

כמה שתשתדל, מה שגזור תקבל, יותר פרוטה לא.

אז מה אתה משתגע?

על מה אתה משתגע?

מה שצריך להגיע אליך יגיע, מה שלא צריך להגיע לא יגיע, ואם יגיע בטעות ייקחו לך אותו.

אין אפשרות לקבל גרם, כמו שאתה לא יכול להאריך את הימים,

ואין מי שיכול לקצר לך את הימים אם השם קצב לך קצבה, כמה תחיה.

יש אנשים הולכים ברחוב ומטוס נפל עליהם, ויש אנשים נפלו ממטוס ונשארו בחיים.

אני לא מספר סיפורים, כל זה אני מספר עובדות שהיו.

אז איך זה יכול להיות? לך השם מחליט.

מה שהוא מחליט זה מה שיש.

שום דבר לא יכול לעזור לאדם חוץ מרצון הבורא. שכנעת את הבורא במשהו, הוא השתכנע?

אין שום בעיה.

אתה רוצה שהוא יוסיף לך עוד?

אין בעיה. תשפר את החיים שלך שנה, הנה, לפני ראש השנה, קבל תשובה שלמה,

עשה כל מה שצריך, תתחרט על העבר, תגיד לו, מהיום אני רוצה להיות מאוכלי המד.

אבל אל תגיד רק ותחכה,

אלא תלך ללמוד ואל תחשוש מכלום. זהו!

מאן די אהב חייה, אהב מזונה.

מי שברא לך את החיים ונותן לך חיים,

הוא גם נותן מזון.

נגיד, מיום המוות, מיום היוולדו.

קבעו לאדם משעה שנולד, שיחיה 70 שנה.

אם אש נותן, הוא מרים 70 שנה.

נו, אז אם אתה צריך לחיות 70 שנה,

ואתה לא תעבוד,

לא תעבוד בכלל, לא תעבוד.

הקדוש ברוך הוא צריך להביא לך מזון, כי הוא יודע שבלי מזון אדם לא חי.

ואם הוא רוצה להחזיק אותך חי,

כמו שהוא קבע בשמיים,

שאתה תחיה עד גיל 70,

הוא חייב לספק לך מזון, כי ככה הוא קבע, שאתה תחיה 70 שנה בלי לאכול אי אפשר לחיות.

לכן מוכרח שאתה תחיה. אז מה אתה דואג דאגת מחר?

אז אם הבורא זן יתושים ממך, מהגוף שלך, מהדם שלך,

אם הוא זן נמלים מהשולחן שלך,

אם הוא זן את כל העולם כולו, כל הברואים,

שבעינינו חלק מהם אולי מיותרים, ואפשר להסתדר בלעדיהם, והוא זן את כולם,

אתה שנקרא עם השם,

עם קרובו, בנים אתם להשם, עם סגולה,

אז מה הוא לא יוצא?

יזון אותך?

מה, אותך דווקא הוא לא יזון?

למה?

אם רשעים הוא נותן להם, רוצחים הוא נותן להם לאכול.

כל הפושעים מכל הסוגים הוא נותן להם לאכול. למה שהקדוש ברוך הוא לא ייתן לך יהודי יקר לאכול? למה אתה פוחד אם יהיה לך מזון?

כתוב בפותח בשם, חסד יסובבנו.

מה זה אומר יסובבנו?

מ-360 מעלות יכול הקדוש ברוך הוא להביא לך משהו פסק שיגיע אליך.

ומשהו לא פסק לא יגיע אליך, אפילו תשתדל.

אפילו תקבל את הכסף, ישדדו אותך יד, תאבד אותו.

אלף סיפורים יכולים להיות למה אתה תפסיד כסף ולא יהיה לך כלום.

למה פגעת בעצמך ועשית עבירה?

למה השתמשת בכלים שהקדוש ברוך הוא העניק לך, לטובתך, לזכותך, להשיג מעלות,

ואתה גרמת לעצמך שפלות וירידה?

למה אתה עושה את זה לעצמך?

אז מי שחושב שמתאבד זה רק מי שקופץ בקומה החמישית,

מתאבד זה גם מי שעושה עבירות.

כי הוא מאבד חלקו לעולם הבא.

הוא מאבד חלקו בגן עדן.

וגם אם הוא יגיד להגיע בסוף לגן עדן,

הוא לא יקבל את המדרגות שהוא הפסיד,

שהוא איבד, הרי הוא איבד.

נגיד, אדם עשה עבירות וחזר בתשובה.

כל הכבוד.

אבל איזה מדרגה תהיה לך?

תחסר לך הרבה עבודה, עבודה לא עשית.

עכשיו אתה חזרת בך מהעבירות.

כל הכבוד.

אדם ששולח חליפה לניקוי יבש,

הורידו לך את הכתמים והחליפה חוזרת נקייה.

אבל אם היו הכפתורים תלושים,

אתה מקבל את החליפה ללא כפתורים.

אף אחד לא יתפור לך כפתורים.

המכבסה רק מכבסת.

הגיהינום מכבס,

אבל לא תופר לך את המצוות שהחסרת.

אז איבדת,

התאבדת,

הפסדת על עצמך.

לא, חבל.

במקום להיות שלם, תהיה חסר לנצח.

למה אתה לא שואף לשלמות?

אם אדם זוכה לשלמות,

מוסרים לו מפתחות שמיים ופותחים לפניו אוצרות שמיים וסודות שמיים, והכול נפתח לו.

הוא יכול לחיות מתים.

אם היו יודעים הצעירים

לאיזה מדרגות רמות יכולים להגיע במקום להסתובב במקומות שיורים בהם אחר כך,

היו קצת יותר חכמים.

אבל מה לעשות, יצר הרע תופס אותם

ומושך אותם בציצית ראשם או בקרחת מחליק להם.

והנה, אומר לנו הספר, אין אדם חוטא אלא מתוך אכילה ושתייה.

עוד פעם, אין אדם חוטא אלא מתוך אכילה ושתייה.

וכך פירשו על הפסוק, כי שמרו לכם פן יפצה לבבכם,

כיוון שתהיו אוכלים בשבעים,

ישמרו לכם שלא תבעטו,

כי אין אדם מורד אלא מתוך שביעה.

לא יאומן כי יסופר,

אדם מגיע למרד בקדוש ברוך הוא בגלל שהוא שבע. מהקדוש ברוך הוא הוא אוכל,

ממנו הוא מקבל,

והוא מורד בו בגלל זה.

יש כל מיני אנשים שמנסים להתיר לעצמם,

לקחת כל מיני סמים שהם מותרים כאילו היום, קנאביס וכל מיני דברים כאלה. מגדלים להם בבית כל מיני ענפים,

לצריכה אישית זה נקרא.

אבל זו תאווה,

זו תאווה שאסורה.

והתאווה הזאת יכולה להביא אותו לכל המכשולות שבתורה.

כל דבר תאווה, זה לא משנה מה.

כל דבר שאתה תאהב לו,

אתה לא יכול כבר בלעדיו,

אתה נשלט על ידו ואתה מסור ביד אצלך.

התורה כבר לא תעצור אותך, היא לא יכולה.

אתה מסור ביד אצלך, גמרנו.

אז אל תחפש היתרים, כי גם מדבר המותר, אם עוברים. יין זה מותר.

אם עוברים, הם יכולים להיכשל לגמרי.

אין אדם חוטא, אלא מתוך אכילה ושתייה, אמרנו. מה אתה אוכל? אוכל רגיל.

ואם אתה אוכל, ורם לבבך ושכחת את השם.

אבל צריך לזכור דבר אחד יסודי,

שבדרך שאדם רוצה ללך בה מוליכין אותו,

צריך לזכור עוד דבר, שהבל יטמא פותחין לו,

וצריך לזכור שעבירה גוררת עבירה.

מרגע שאתה עשית ראשונה,

אז זה כבר כמו טבעת, כשזה נמשך,

אתה כבר לא שולט במצב,

אתה כבר נשלט.

השם לא כועס על עבירה.

רק אם הוא לא יעבקס סליחה, זה הכול.

אז כל זמן שהוא עובר עבירות כמו לפיד,

כמו גנץ,

כמו כולם, הוא לא כועס על החילונים.

כל אלה בתל אביב שהם גאים, הוא לא כועס.

רק אם בסוף הם לא יעשו תשובה וסליחה,

אז הוא יכעס.

עד אז אין לו שום בעיה. הם כמו הצדיקים, כי עמך כולם צדיקים.

איפה כתוב שהשם לא כועס?

כתוב, ואתה בשמע ישראל אומר,

וחרה אף השם בכם ועצר את השמיים. מה הולך פה?

אנשים לא שומעים את ההתחלה של המשפט לסוף המשפט.

לא יודעים מה הם רוצים לדבר, משהו נפלט, אומרים.

וככה מוכרים תותים לאנשים,

וככה נשארים כולם.

כתוב, יוותרו בני מעב.

כל מי שאומר שהקדוש ברוך הוא ותרן.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא מוותר על שום דבר.

אם רב בא ואומר לכולם את מה שלא צפוי,

כולכם צדיקים, הכול בסדר, השם לא מעניש,

אוהב את כולם, הכול זה, וואו, איזה יופי, מאיפה בזה? תבוא עוד פעם, תבוא עוד פעם.

זה כמו שאני אגיד, ועמך כולם בריאים.

אם רופא ישמע רופא אחר,

שיגיד שכל מי שמגיע לקופת חולים הוא בריא,

לאשפוז, ישר לאשפוז.

רופא שאומר שכולם בריאים, אז מה אתה עושה פה?

רב שאומר שכולם צדיקים, כולם טובים, מי צריך אותך?

במקום לבוא ולהגיד את דבר השם,

מה שלח הקדוש ברוך הוא את הנביאים?

לחלק תותים?

אמר להם, קרא בגרון אל תחסוך בהגד לעמי פשעם!

למה פשעם?

תגיד להם את הטובות שלהם.

תגיד להם דברים טובים. למה אתה הולך להגיד להם פשעים?

למה להזהיר אותם? ממה להזהיר?

עכשיו לא כועס על עבירות.

רק שיבקשו סליחה בסוף, זה הכול.

רואה אדם שעובר עבירה במזיד, חייב לשנותו.

אז מאיפה הוא באו להמלצנים האלה?

כל כך נהיה שיבוש, זה לא יאומן כי יסופר.

כל מי שבא, צומח לו בן רגע, הופך להיות הרב,

ומתחיל לבלבל את המוח, קשקושים.

והדבר היותר גרוע,

הם ישלמו על כל אלה שהם הטעו אותם, השלו אותם.

ככה אומר החפץ חיים.

כשהגיע הרב לעולם האמת,

פתאום יקראו לו ויגידו לו, אתה בגללך היה כך, והיה כך, והיה כך. הוא יגיד, אני, מה לזה, איפה אני, מה, על מה אתם מדברים?

יגידו לו, הנה, פלוני, בוא.

למה לא אמרת לו שהוא עשה את המעשה הזה וזה?

אני ציוויתי הוכח תוכיח, נכון?

אני אמרתי בהלכות שאם מישהו מדבר בבית כנסת זה עוון גדול,

גוערים בו ועוונו גדול מנשוא.

למה לא אמרת?

למה לא הערת? למה לא חסת על כבודי?

למה חסת על כבודך?

ואז ידונו את הרב על כל העבירות של כל אלה שאחראים.

אז אם אתה רב בית כנסת, על כל הבית כנסת.

אם אתה רב עיר, על כל העיר.

אם אתה הרב הראשי, על כל העם.

בקיצור, יהודים יקרים, צריך להבין, אדם צריך לדעת

מה התורה דורשת מאיתו.

לא לאכול תותים, אלא רבני תותים,

שאומרים שכל העולם תותים, הכול דבש, הכול טוב.

עוקרים את כל התורה, זו תורה שלהם,

כי הם רוצים לקרב את האנשים אליהם ולא אל השם.

וזה חמור ביותר.

אמר רבא,

כל המניח תפלין ומתחטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

ואמר רבאי,

מערב אני בו שאין אש של גיהנום שולט בו.

ורב פאפא אמר, מערב אני בו שכל עוונותיו נמחלין.

והבא חומר ממילא אין ענש אפילו בעולם הזה.

ובמנחות אמרו, כל המניח תפלין מאריך ימים והרמב״ם האריך וכתב.

קדושת תפלין, קדושה גדולה היא,

שכל זמן שתפלין על ראשו של אדם ועל זרועו,

הוא עניו

לירא שמיים,

ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה,

ואינו מהרהר במחשבות רעות,

אלא מפנה ליבו לדברי האמת והצדק.

כמה חמור עונש מי שאינו מניח תפילין.

כמו שאמרו בראש השנה,

מי שאינו מניח תפילין הוא מכלל פושעי ישראל בגופן,

והוא קרקפתא דלא מנח תפילה.

הוא יורד לגיהנום ונידון בה 12 חודש,

ולאחר 12 חודש גופו כלל,

נשמתו נשרפת ורוח מפזרתו תחת כפות רקלי הצדיקים.

בגמרא בפסחים מובא,

מי שאינו מניח תפילין בראשו ובזרועו מנודה לשמיים.

אחר כך אנשים כאלה מתפלאים למה הם מתפללים לשם לפעמים, מבקשים ולא נענים.

מנודה לשמיים.

בכל מקום ראינו כאן

מהי מעלת התפילין לאין שיעור.

מפילים אלפי מלאכים מקטרגים, רפואה, ישועה,

חיים, אריכות ימים, מה לא?

יהי רצון שנזכה כולנו לקיים מצוות תפילין,

וזו מצווה שאין כדוגמתה באריכות ימים,

בדברים נפלאים, בכל הזוכה ומזכה,

אשריו אשרי חלקו.

מצוות עשה לקבוע מזוזה בפתח הבית.

השכר על המצווה מפורש בתורה שהזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ונפסק בשולחן ערוך.

ומאוד הפליגו חכמים, זיכרונם רוחו הקדושים,

בסגולת המצווה של המזוזה ששומרת מפני המזיקים והמשחיתים.

כל זה מדובר כמובן במזוזה כשרה שנכתבה על ידי אדם כשר לאוכל נבלות וטרפות.

העונש בעוון מזוזה בניו של אדם מתים,

כמו שנאמר בשבת ונפסק בשולחן ערוך,

וכתבו התוספות שמי שמוציא את המזוזה גורם שיבואו מזיקין לבית,

הוא מזיקין את מי שנמצא שם,

גם אם המזוזה לא כשרה.

בנימוקי יוסף כתב שגורם לסלק את השכינה רחמנא לצלן.

כמה ברכה זוכה אדם גם בעולם הזה על ידי ברכת המזון?

בספר החינוך מביא שכל הזעיר בברכת המזון מצוין לו מזונותיו בכבוד כל ימיו,

וברכת המזון היא סגולה לעשירות.

כמובן שהוא מברך לאט לאט, מבין כל מילה, מה שאומר,

ואומר את זה בחדווה,

בטוב עין.

על ידי הברכה האחרונה, ניצול ממחלות רעות.

ואכלת ושבעת וברכת את אדוני אלוהיך.

מצווה זו לברך את הקדוש ברוך הוא על כל מה שאוכל ושותה ונהנה בעולם הזה.

ואם הוא לא בירך,

נקרא גזלן אצל הקדוש ברוך הוא,

שהוא גוזל אביו ואמו

גם את כנסת ישראל.

הוא מונע להוריד שפע, כי בברכות שאנחנו מברכים,

אנחנו מורידים שפע לעולם.

ואם אתה לא מברך,

אז אתה לא מוריד שפע.

אתה גוזל גם לקדוש ברוך הוא וגם לעם ישראל.

השם יזכנו לעשות את המצוות.

מצוות המזוזה בהידור, מצוות ברכת המזון בהידור,

בשמחה,

כראוי על פי ההלכה.

וראוי ללמוד את הדינים האלה.

זה לא פשוט רק להתקין מזוזה, צריך לדעת את כל הדינים.

לא פשוט לברך ברכת המזון, צריך לדעת את כל הדינים.

ואשרי מי שעושה כן.

אוי, כמה טובות נעבדו ממנו,

האדם הזה שפספס תפילה.

יש שפע של אורות בזמנים של התפילות,

ששורים על ראשיהם של בני ישראל המתפללים, והוא לא בא. זה נקרא חשכים.

הוא הולך חשכים.

אין על ראשות האורות ולא נוגע.

חבל, צריך להקפיד מאוד על התפילות,

צריך לגשת לזה בשמחה, כי כל מה שאתה רוצה לבקש, אתה יכול לבקש.

חוכמה, עשירות,

ילדים, מה שאתה רוצה, ביטול גזירות, ריפוי חולים, פקידת עקרות, מה שאתה רוצה.

אז תתפלל, זכר צדיק כזו שלך,

היו באים ומבקשים ממנו ברכות,

הוא היה אומר, מה אתה רוצה ממני?

תתפלל אתה.

התפילה שלך יותר חשובה משלי.

למה? כי אתה יודע כמה כואב לך מה שחסר לך. אז תתפלל, מי שחולה, הוא יודע באמת.

להגיד ברכה זה לא כמו האדם שמתפלל בעצמו.

אחרי שאתה מתפלל כמו שצריך והכול לקבל ברכת צדיק,

נו, זו תוספת.

אבל עיקר התפילה מוטלת על האדם שמרגיש מה חסר לו, מה הוא צריך,

מה הוא רוצה.

ואם זה מה שבאמת רצוי עבורו,

הקדוש ברוך הוא בשמחה איתנו, נחכה רק, השמיעיני את קולך,

כי קולך ערב, אני רוצה לשמוע.

אבל אם אתה לא פונה לקדוש ברוך הוא, רק מתי שיש לך צרות ויש לך בעיות,

ורק אז אתה יודע להתפלל באמת, ובוכה והולך לכותל המערבי ועושה את כל התצדקה.

אז בגלל זה,

למה הגעת למצב הזה? כי לא התפללת לפני הצרות.

אם הייתם מתפללים לפני הצרות,

אז תפילה עושה חצי,

וכבר היה מוריד לכם את כל הבעיות וכל הייסורים וכל הדברים.

ומי שבאמת מתפלל כמו שצריך והוא דבוק בשם,

שורה עליו שכינת עוזו.

יש לו מטה עוז, אמר החזון, יש בידו. מטה עוז, נשק יש בידו. הוא יכול להתמודד עם כל בעיה.

יהי רצון שכמה אחוזים ממה שאמרתי יתקבלו על ליבכם.

תשכילו ותבינו ותפעלו בעתיהם.

אמן ואמן.

גמילות חסדים, הקדוש ברוך הוא גומל חסדים.

היא מהמצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה,

והקרן קיימת לו לעולם הבא, כמו ששנינו בפאה,

והקדוש ברוך הוא נותן לו שכר על כל פסיעה שעשה בגמילות חסדים.

זאת אומרת, אם הוא לקח סל קניות למשפחה,

ופסע אלף פסיעות, על כל פסיעה מקבל שכר של עשיית גמילות חסד.

לא רק על עצם נתינת הסל.

ועל ידי החסד מתכפרים העוונות,

כמו שמובא באבות דרבי נתן.

במדרש בראשית רבתי,

אימתי באה לאדם טובה שלמה?

בזמן שהוא עושה צדקה וגמילות חסדים.

אותם המפרנסים את הנצרכים, כמה גדול שכרם.

ובמסכת דרך ארץ אמרו, הרחמנים ומאכילי רעבים ומשקי צמאים ומלבישי ערומים ומחלקי צדקות,

גדול שכרם מאוד.

עליהם הכתוב אומר,

אמרו צדיק כי טוב,

כי פרי מעליהם יאכלו.

ולא עוד אלא שבזכות זה זוכים לחיים הם ובניהם אחריהם.

המכניס אורחים,

השכר שלו בנים,

כמו שאמרו בתנחומה,

ולומדים את זה מאברהם ושרה,

שהכניסו אורחים את המלאכים וזכו לבן.

במסכת שבת אמר רבי יוחנן, גדולה הכנסת אורחים

כהשכמת בית המדרש.

ורב יהודה אמר, רב,

גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה.

במדרש נאמר, לעולם יהי שולחנך פרוס לכל מי שיבוא,

ותהא ראוי שתשרה שכינה עליך.

כמה גדולה מצווה ציצית ושכרה עצום ונורא לעתיד לבוא ובעולם הבא.

כמו שאמרו במנחות, כל הזריז במצוות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה,

ושקולה מצוות ציצית כנגד כל המצוות כולן.

במסכת שבת, כל הזעיר במצוות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים.

במשנה ברורה כתב,

ומצווה זו מציל האדם מן החטא,

ככתוב ולא תתורו,

למען תזכרו ויהייתם קדושים.

על ידי מצווה זו זוכה אדם לשפע טובה,

בין בעולם הזה ובין בעולם הבא.

מסגולת הציצית לכלות את אויבי ישראל.

הנזהר במצוות ציצית זוכה לאישה ובנים.

יש בציצית סגולה שלא יבוא לידי סמיות עיניים.

כתוב במשנה ברורה בשם הקדמונים,

כל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשת ציצית

יהיה מובטח שלא יבוא לידי סמיות עיניים.

בעיקר יש חובה ללבוש ציצית בזמן קריאת שמע,

כמו שהביא המגן אברהם בשם הזוהר הקדוש הקורא קריאת שמע ואינו לבוש ציצית

כמעיד עדות שקר בעצמו חלילה.

מה העונש?

אמרו בגמרא שאף על פי שאין חובה ללבוש בגד של ארבע כנפות,

דהיינו ציצית קטן,

בכל זאת בשעת הכעס,

כשיש דין מן השמיים,

מענישים את מי שאינו לובש ציצית.

ובאר רבנו יונה בשערי תשובה,

משום שלא חמד

את יופי המצווה ושכרה.

בפסחים אמרו מי שאינו מטיל ציצית בבגדו הרי הוא מנודה לשמיים.

בברכות מובא דעת בן עזאי שמי שאין לו ציצית בבגדו הרי הוא עם הארץ.

והעונש בעולם הזה שבניו מתים.

וואי וואי וואי.

ובעולם הבא אוי לנפשו.

אותו בן אדם שלא זכה בעולם הזה בלבושים של מצווה,

כשנכנס לאותו עולם מלבישים אותו בלבוש אחד שבו הוא ניכר אצל כל בעלי הגיהנום,

באותו לבוש וואי למי שמתלבש בו.

שהרי כמה בעלי דינים מזומנים לאחוז בו

ומכניסים אותו לגיהנום.

השם יזקן ולקיים את המצוות כראוי באהבה, בשמחה, ביראה,

בזריזות ובכוונה ראויה. אמן. אמרתי לך, אתה יודע מה?

בוא אני אתן לך ניסיון

תוך שלושה-ארבעה ימים, תראה אם אני צודק. אם לא,

תמשיך לעבוד.

מה לעשות? אמרתי לו, תלך לכולל חדש,

תיכנס,

תשב, תלמד לבד.

אבל מרגע שאתה נכנס, אתה תופס ספר ולא מפסיק.

אנשים קמים, לשתות תה, אתה לא קם.

אוכלים הפסקת צהריים, אתה לא אוכל.

בערב, שותים עוד פעם, אתה לא אוכל, לא שותה, לא כלום.

הם הולכים, אתה נשאר.

אומרים, מה איתך?

אממ, אממ, אממ, אממ.

אתה נשאר, לא מדבר, שום דבר.

הם הולכים, משאירים אותך בכולל, באים למחרת,

אתה על אותו ספר יושב, לומד.

עובר עוד חצי יום.

אכלת משהו? אממ.

אתה רוצה משהו? אממ.

טוב,

מתחילים להביא לך דברים, אתה עדיין, אל תיגע, אל תמהר, אל תמהר.

תצום עוד קצת.

אחרי יומיים,

ככה קצת, תיקח חצי עוגייה וככה רבע תה,

שלום.

אתה רוצה להישאר או אתה הולך? אממ, נשאר פה.

בואנ'ה, כולם ידברו, בואנ'ה, איזה צדיק זה, מאיפה נפל לנו כזה דבר?

בן אדם יושב בלי הפסקה, רק לומד, רק לומד, בקושי שותה וזה.

מיד, ידאגו לך לכל דבר. מה אתה צריך? אתה תמשיך.

אתה תראה אם אתה לא תתפרנס בסוף וישקיעו בך ויבואו גבירים ויגידו, רק לזה אני רוצה לתרום,

וואי, אתה לא יודע אפילו מה יהיה איתך.

תוכנית טובה, לא?

תעשו מה שאני אומר, תראו שזה ככה יהיה.

לא תעשו, תמשיכו לעבוד.

למה לא?

מי שרוצה לעבוד, עבד.

למה לא?

יש קללה, וזיהת אפיך תוכן לחם.

אתם מקיימים את הקללה פיקס פוקס.

אז הנה, נתתי לכם עכשיו את המתנה של החיים שלכם.

לא לעבוד יותר כל החיים.

ראיתם?

יש אנשים מבקשים ברכה,

שאין להם פרנסה בשפע.

נתתי לכם יותר מזה.

נתתי לכם בלי ברכה.

את מה שהשם אומר, את העצה שלו.

אשלך על אדוני יהבך,

והוא יכלכלך.

כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. אני עד.

אני ממליץ בימים האלה, שוב,

כדי שאדם יצבור הרבה זכויות,

שגברים יקבלו על עצמם

דבר שהם לא האמינו שהם מסוגלים לעשות וניתן לעשות.

ללמוד שבעה דפים של גמרא ביום בגרסה,

זה לוקח שעה.

מה זה בגרסה?

זה לקרוא מה שכתוב.

בלי להתעמק עכשיו, בלי כלום. נגלה ראשונה, שנה ראשונה,

זה רק לקרוא מה המעלה של זה. קודם כל, על כל מילה שאתה מוציא מהפה אתה מקבל תרי״ג מצוות.

דבר שני, זה מאריך את ימיך.

דבר שלישי, התורה מגינה ומצילה בזמן שאתה עוסק ולא עוסק בה.

ואין זכויות יותר מתלמוד תורה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולן.

זה אחת. כשתיפטר אחרי 120 שנה מן העולם ילמדו אותך את כל התורה.

אבל אם לא למדת את התלמוד בבלי, את השס, שזו תורה שבכתב תורה שבעל פה,

ולמדת נגיד רק מסכת אחת,

לנצח תישאר רק עם מסכת אחת.

אם למדת רק פרק אחד באבות,

אז אתה תדע רק פרק אחד.

ושמה יפתחו לך את כל התורה על כל סודותיה אם אתה למדת את הכול.

וזו משימה שהיא נראית קשה אבל היא מאוד קלה.

זה רק לקרוא.

שבעה דפים ביום-שעה והזכויות נענות שיעור. נענות שיעור.

זה 2,700 וכמה דפים בלבד.

נשים

ילמדו את התנ״ך,

לומדות רבע שעה כל יום, מתי שרוצות, רבע שעה,

מבראשית עד סוף התנ״ך. 24 ספרים יש. זה לוקח מספר חודשים בלבד.

כל יום-רבע שעה, ולומדות את כל התנ״ך.

ויש להם זכות על כל מילה ומילה שמוציאות מפיהן,

והשכר הוא גדול מאוד. והאושר הוא אדיר, כיוון שמזהים ולומדים על דמויות

ואישים בהיסטוריה היהודית ועל מצוות ועל מעשים כאלה ואחרים שמהם אפשר ללמוד לכל החיים.

זה שכר גדול מאוד. זה תורה וגמילות חסדים.

זה עיר שכולה פשע מאורגן.

מה זה, אנשים כמו בעלי חיים הולכים.

בעלי חיים, אני חושב, לבושים יותר.

רבותיי, אני מרחם פה על הגברים שנמצאים באילת.

באמת אני מרחם.

אני לא יודע מי יזכה לחיי העולם הבא פה.

אחרי מה שהוא רואה פה,

ספק גדול אם תהיה לו מחלקה טובה בגיהנום.

ספק גדול.

אפילו בגיהנום אין כאלה דברים.

אנחנו בני ישראל, בני יעקב אבינו.

איך זה הגענו לשפל המדרגה כזאת? מה זה?

מה יהיה כשהקדוש ברוך הוא יגיד לתושבי אילת,

אני השם?

יא ווי ווי, יא ווי ווי.

אני חושב שאין קונכיות ומערות מספיק במדבר יהודה להחווה בהן,

מהפדיחות.

יא ווי ווי ווי,

אילתוש,

מה יהיה עם האילתים?

יא ווי ווי ווי.

איך הגעת לסדום?

הרי זה מקום של עריות, רק עריות.

איך הגעת לעיר כזאת?

הקדוש ברוך הוא שלח אותנו.

לא לסדום.

מתי היה לך טלפון האחרון ממנו?

אני נראה לי לא הייתה למון.

אני לא יודע איפה הייתי, שמו אותי באיזה בית מלון, הייתי צריך לרד לחנייה. לא צריך בית מלון, תעלה למעלה,

לעיר, שמה זה שכונה, זה פשוט. מתוק, אני שואל שאלה, אני באתי יום אחד,

נפגעתי, עכשיו אני שואל שאלה,

מה אתם עושים פה?

הרי אתם לא יכולים לספר לי שאדם יכול לחיות פה בלי להיכשל מאה פעם ביום,

אלא אם כן הוא לא זז.

תגידו לי עכשיו, נגיד אתה עכשיו אחרי 120 שנה,

עולה למעלה, שואל אותך הקדוש ברוך הוא,

מה עשית באילת?

ואם כולנו נלך מפה, למי נשאיר את אילת? לגויים? אה, זה הדאגה שלך, נהיית עכשיו חלוקת הארץ, יהושע בן נון, אתה עכשיו מחלק את הארץ.

מה תסביר לקדוש ברוך הוא שאמר,

לא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.

אני אעשה עיקוף.

עיקוף, או, מאיפה לאיפה?

מאילת לאילת?

אתה חוזר לאותו מקום. אני לא, אני לא... אז לאן תלך? ממדבר למדבר? לאן תלך?

אני בכל אופן חוזבת את אילת מחר בטיסה הראשונה,

וחוזר בחזרה לבני ברג.

בגלל שיש נשים שהן לא הולכות בצניעות,

והן מחטיאות את הגברים.

זה עוון שאין כדוגמתו,

כי אישה אחת יוצאת פעם אחת לא צנועה,

משכה את עיניהם של האנשים,

ראו אותה אלף,

היא החטיאה אלף

עד המכולת.

אתם מבינים?

אנשים לא מבינים מה הם עושים.

תלכי בצניעות,

תלכי כמו מלכה,

שבת מלך,

תלכי כמו שהקדוש ברוך רוצה,

ובעזרת השם יתברך תקבלי שכר לאין שיעור שאין כדוגמתו.

כמה הקדוש ברוך מתבזה בזה שהולכים הבנים והבנות שלו ככה.

אתם מבינים איזה בושות?

איזה בושות יש לקדוש ברוך הוא?

אז קצת רחמנות, רחמנות על הקדוש ברוך הוא, קצת רחמנות על אבא שנותן לנו לחיות, נותן לנו עיניים לראות,

הוא נותן לנו אוזניים לשמוע, הוא נותן הכול.

הוא מבקש שתשתמשו בכלים המפוארים שנתתי לכם, למטרות שהבאתי לכם.

לוקחים את הכלים שלו,

גונבים אותם לדברים שהוא לא רוצה,

והוא עדיין מחזיק אותם.

איך זה?

לא מגיע לקדוש ברוך הוא קצת נחת מאיתנו אחרי כל כך הרבה שנים?

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו והקימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

אשרייך שבאילת את שמה כיסוי ראש, זה קידוש השם גדול.

זה לא יעזור לך, מתוק, אם אתה נחמד בעיני הבריות ואוהבים אותך.

זה לא מספיק אם אתה עוזר לאנשים.

זה טוב, זה נפלא, זה חסד.

אבל אם אתה לא מקיים תורה ומצוות כמו שכתוב בשולחן ערוך,

אז אתה תהיה לך בעיה, כי אתה לא תעמוד בפני החבר'ה וישפטו אותך,

וגם לא תקבל תעודת מצטיין,

אתה תבוא לפני בית דין של מעלה, ויעברו איתך דבר-דבר יום-יום מה עשית מרגע שהתחייבת במצוות.

יום-יום.

מתי קמת?

איך התפללת? איך אמרת את הברכות? שמע ישראל.

איך אכלת?

אמרת דברי תורה על השולחן?

איך אמרת ברכת המזון?

כל דבר ודבר יעברו איתך יום-יום.

לא פשוט.

ואנחנו באים בראש השנה ומקשים מהקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם,

זוכרנו לחיים.

אל מלך חפץ בחיים.

בטח הוא חפץ בחיים, הוא רוצה שנחיה, אבל איזה חיים?

חיי בהמה או חיי יהודי?

יהודי זה בן של מלך,

בנו של מלכו של עולם.

אתה באמת חושב שאתה הולך ברחוב ואתה ייצוגי כבנו של מלך?

אתה בכלל זוכר שאתה הבן של מלך?

אתה לא חושב שאתה עושה פדיחות לאבא שבשמיים?

אז לכן אדם צריך לזכור מה התכלית שלו בעולם.

וכמה שייחדים לזכור, ובפרט בימים אלה שיש את ההתעוררות הגדולה של חודש הרחמים והסליחות,

שאדם יכול לעשות חשבון נפש על חייו בכלל,

על השנה האחרונה,

ומה הוא הולך לתקן לשנה הבאה באמת,

נו, אז הוא יכול לצאת בדין

טוב מאוד,

ולא רק שיכתבו אותו לחיים, גם יתנו לו כלים להצליח במשימות שהוא קיבל על עצמו.

מכל מקום,

הרי אם בן אדם מתבונן,

כמה שאתה מחשיב את העולם הזה, כמה שאתה תאב לו, כמה שאתה רץ אחריו,

כמה שאתה משתקע יותר בענייני החומר,

וכמה שאתה תגיד לי תורות שלמות למה חשוב לעבוד ולעשות ולקנות, וכמה שתסביר,

הרי ברגע שתגיע ללוויה של חבר או קרוב בבית הקברות,

אתה תדע שכל הדרשות שלך זה חרטא.

הרי פה אתה רואה את האפסיות, איך קוברים את כל התיאוריה שלו,

את כל הדמיון שלו,

איך לוקחים ממנו את כל רכושו בלי לשאול אותו בכלל.

כל מה שהוא יגע ועבד וטרח והקים ובנה,

מי שואל אותו עכשיו?

לוקחים את זה בלי לשאול אותו בכלל.

אז מה עשית?

מה פעלת?

מה היה פה?

חלום.

חלום. כל העולם הזה זה כמו חלום.

חלום עם סיוטים, חלום יפה, חלום ורוד, חלום כזה, חלום, חלום, חלום.

נשאר לך משהו מזה.

לא מהטובות ולא מהמוראות.

שום דבר לא נשאר.

קמת ואין כלום.

הכל היה חלום.

יום אחד אתה תיקץ מן החלום,

כשיגיע הקץ.

נו, ומה נשאר לך מהחלום?

שום דבר.

אבל אם אדם אחד,

לעת ההקיץ,

לעת ההקיצה.

בעקיצותה היא, התורה תשיחך.

זה האדם החכם שמבין שמסלול החיים זה רק מעבר.

אין לך על מה להשתקע.

חבל על הזמן שאתה מבזבז אפילו בהתבוננות

על דברים כאלה ואחרים, בשעה שאתה יכול לקטוף פירות כל רגע.

כל רגע אתה יכול לקטוף פירות.

לדוגמה, אם בן אדם, יפרסו לו ככה על הרצפה

שטרות של 200 אדומים מלא,

ואומרים לו, אתה יכול לאסוף.

אבל פתאום בצדדים יקרינו לו סרט מטאר.

סרט מדהים.

עכשיו,

יש לו אפשרות או להסתכל על זה כי זה משהו,

או לאסוף עכשיו את השטרות.

מה הוא יעשה?

העולם הזה זה סרט.

כל מה שעובר לנו בצדדים זה סרט. הרי מה שעבר לנו אתמול כבר איננו.

לשלשום, ודאי, ולפני, אין.

יש לנו את זה פה קצת חלק, ככה, קצת, קצת, אנחנו זוכרים משהו.

מה זה מועיל לנו להיום?

כלום.

אבל בשעה שהיה סרט, אם היינו אוספים את הפירות, את השטרות, את המצוות,

זה נשאר לך לנצח.

כל יום יש לך 24 שעות למלא, למלא כמה שאתה רוצה מצוות.

בלי סוף.

אין הגבלה.

מה אתה עושה?

מתבונן בסרט.

סרט, סרט החיים.

חלום.

הקדוש ברוך הוא דאג שיהיה לנו חודש אלול, חודש התשובה, חודש הסליחות, חודש הרחמים, שאדם יעשה חשבון נפש.

חודש ימים לפני שיגיע ראש השנה, יום הדין,

שיכין את עצמו לפני, שיעשה חשבון נפש.

זה לא אם תישאר עוד שנה או פחות שנה, זה איך תצא מפה בסופו של דבר.

שתתעורר מן החלום,

זה יכול להיות חלום בלהות, לא כמו זה שראית בחיים.

בחיים ראית חיים טובים,

אבל כשתתעורר זה יהיה בלהות.

סיפרתי לפני כמה שנים על זוג,

שהחליטו שהם סוגרים את הטמבלוויזיה.

סוגרים,

לוקחים את הכיסאות נוח, יוצאים לדשא,

ומסתכלים על הירח.

עשרות שנים הם לא ראו את הירח.

רק את התלנובלות,

את כל השטויות והאבלים

של אלה שעושים כסף על חשבון החיים שלכם.

גנבו לכם את השכל,

גנבו לכם את הדעת,

גנבו לכם את החיים.

אין לכם חיים פרטיים אישיים שאתם החלטתם עליהם

בלי התערבות זרה.

דוחפים לכם הכול, פרסומות,

קשקושים, חדשות,

מה שרוצים,

ואתה זורם עם זה.

יש לי שאלה,

ואני חושב שאני שואל את זה לעוד כמה אנשים מתחזקים,

שאנשים שנופלים הרבה בעבוד מגן הברית,

רציתי לדעת איך אני מרים אנשים כאלה, כי זה מאוד קשה להרים אותם, והם חושבים שאני מדבר גם בשם עצמי.

איך אני מרים אנשים כאלה, כי... אני אגיד לך,

הנושא הזה הוא תלוי באם אדם מחובר לתורה או לא מחובר. אם אדם פנוי,

אז כתוב, כשהראש פנוי מהחוכמה, אז שורה עליו רוח שטות,

וממילא הוא מחפש לו כל מיני דברים לא טובים.

לכן, כמה שאדם עסוק בתורה ונמצא בחברה טובה,

אז הוא לא ייכשל.

דבר נוסף,

יש ספר קיצור שולחן ערוך.

של הרב גנצריד, שיש שם פרק שלם רק בנושא זה,

שבו הוא נותן חצות מעשיות ותיקונים למי שנכשלו בעוון חמור זה.

ולכן צריך להיזהר מאוד מאוד, מי שרוצה להינצל, ניצל.

מי שמפקיר את עצמו, לא ניצל.

הוא פשוט אומר, קשה לי, ומרחם על עצמו, וכו' וכו', וזהו.

אבל אם אדם רציני ומבין שהעוון הזה הוא פלילי מאוד,

והוא מוליד שדים,

שאחר כך הוא יצטרך להסתדר איתו.

יותר נכון, הם יסתדרו איתו.

אז כדאי, אתה מבין, לא לאמץ כאלה.

עוד שאלה קטנה.

כן. רבי שמעון בר יוחאי אומר שהפוגם בברית אין לו חלק באלוקי ישראל, אלא אם כן עשה תשובה.

עכשיו, השאלה שלי, הרבה שואלים את זה, מה זה בעצם תשובה?

איך עושים את זה?

תשובה שלמה זה שאדם מתחרט על כל מה שעשה בימי חייו,

מקבל לעתיד לא לעבור עבירות שאסורות ולקיים מצוות,

ולהתוודות ולומר, הנה ה' חטאתי עוויתי, ולפרוט את החטא מה שעשה.

אם הוא לא זוכר את כל העוונות,

הוא עומד לפי סדר א'-ב', כמו שכתוב לנו.

אבל בעוון פגם הברית,

תשובה רגילה לא מספקת,

אלא הוא צריך ככה,

או ללמוד תורה בעמל וביגיעה מאוד מאוד, כמו שאומר החזון איש,

או שהוא צריך לשמור שבת במיוחד, קלקטה,

משהו מיוחד ביותר,

כי לצאת מהעוון הזה לא כל כך פשוט.

אז תשובה והידור במצוות מסוימות,

כדי שיוכל לצאת מהפגם. וזה כתוב שם, בקיצור, שולחן ערוך.

אז לא להיות פזיז ומהיר התמיד להתפתות לשטויות.

אדם ישמור על עצמו ויתחבר לחברה טובה וילמד תורה. כמה שילמד יותר תורה, יטהר את עצמו.

תודה רבה.

תהיה בריא.

תענית 40 יום רצופים.

40 יום רצופים שלא אוכלים מעמוד השחר

ועד צאת הכוכבים. זה בערך 12 וחצי שעות ביום שלא אוכלים ולא שותים.

רק בלילה,

מיץ את הכוכבים, שזה בערך 10 ל-6 כיום,

אצלנו במרכז,

ועד עמוד השחר זה בערך 5 בבוקר.

עד אז אתה יכול לאכול ולשתות כמה שאתה רוצה,

ומי שמגיע לעמוד השחר,

אל תצאת הכוכבים שוב, לא אוכלים.

חוץ משבת שאוכלים, ראש חודש,

פורים ושושן פורים שאוכלים.

40 יום תענית, ויש כבר 660 איש ואישה שקיבלו על עצמם,

ואנחנו מצפים לאלף,

כדי שיהיו 40,000 תעניות.

עכשיו,

זה דבר עצום וגדול, מה שזה עושה. אם יספיק לנו הזמן, אני אקריא לכם כמה דברים,

מה חשיבותה של התענית

ומה היא יכולה להציל אותנו.

זה אחד.

דבר שני, זה גם טוב, התענית הזאת, לכפר על עוונות של כל אדם ואדם, ובפרט חטאת נעורים,

ענייני עריות.

התענית הזאת מכפרת על הדברים האלה.

ואני רוצה להגיד לכם דבר אחד. כתוב שמי שמבקש בקשה בתום 40 יום של תענית, בקשתו מתקבלת.

אתם רוצים לשמוע מי ביקש בקשה אחרי תענית של 40 יום,

ובקשתו התקבלה לא תמיד.

מי שהתענה 40 תעניות וביקש בקשה מהקדוש ברוך הוא ונענה זה היה שלמה המלך.

הוא התענה בגיל 12 40 תעניות,

והוא ביקש מהקדוש ברוך הוא חוכמה וכל חוכמת שלמה הוא קיבל אחרי התענית של 40 יום.

ואיפה זה רמוז?

משלה שלמה בן דוד.

המ״ם של משלה כתובה באות גדולה.

על ה-40, מ״ם זה 40,

40 יום של תענית.

כל חוכמת שלמה,

משלה שלמה, כמה משלים הוא כתב של חוכמה,

הכול מתחיל במ״ם של 40 יום שהוא טענה וביקש בקשה מהקדוש ברוך הוא.

זה דבר מדהים.

היה אחד מהחכמים שטענה 40 תעניות וכשסיים החליט עוד 40 וכשסיים החליט עוד 100, סך הכול 180 תעניות שזה חצי שנה.

עד שגזרו עליו מן השמיים ואמרו לו פסוק

לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם.

כל הצאצאים שלו חכמים וגאונים בישראל,

בזכות 180 תעניות.

זאת אומרת, תעניות שאדם מתענן

ובפרט בשביל כלל ישראל,

ו-40 תעניות זה שקול לשלושה ימים, לילה ויום,

שלא אוכלים ולא שותים,

כמו שמרדכי ואסתר עשו.

כדי לבטל את הגזירה של המן הרשע שרצה להשמיד את כל היהודים ביום אחד וקיבל אישור,

הם ביטלו את זה עם צום של שלושה ימים. גם ילדים התענו.

ו-40 יום רצופים שקול לשלושה ימים.

אז מי שרוצה להשתתף במאמץ הזה,

עם תשובה ותענית, חבל על הזמן.

הרב, אפשר עוד שאלה קטנה? בבקשה.

מה יעשה האדם להינצל מחבלו של משיח?

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים,

כך אומרת הגמרא.

אם הוא ילמד תורה

ויעשה חסדים,

השם יציל אותו במלחמת גוג ומגוג.

ייפול מצדך אלף ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

אפילו אתה תהיה בין 11,000 הרוגים, אתה תעמוד באמצע,

לא יקרה לך שום דבר.

זו ההבטחה של הקדוש ברוך הוא.

אז תדעו לכם, זה שכר גדול מאוד בשמיים,

ועוד לא הקראתי לכם מה זה אומר.

אז לפני שאני ממשיך איתכם, רגע, אני רואה את השאלות.

מי רוצה להצטרף לתענית?

יופי, אשריך, הנה עוד אחד. איזה חבר'ה נפלאים.

שישי ושביעי.

הנה, שמיני ותשיעי.

יפה, אשריכם ישראל. הנה, עשירי. לקחת 40 יום?

לוקחת. אשריי, אשריי ואשרייכם.

אתה גם, אשריך.

הנה עוד אחד, אשריך.

הנה עוד יהודי, אשריך. עוד 12, רבותיי. אתה גם?

אשריך. הנה עוד אישה, אשרייך. עוד חמישה.

עוד חמישה. הנה עוד אחד. עוד ארבעה.

עוד ארבעה יהודים ואנחנו ב-700.

הנה, עוד יהודי.

אה, יש.

יש שלושה. יש שלושה.

701.

701. אני מברך את כל הקהל שקיבל עליו

תענית שיצליחו בכל מכל כול וברכת אלוקים תהיה עליכם ותשובה שלמה. אני תכף אסביר לכם הכול.

תענית ביום שישי זה עד אחרי הקידוש.

אחרי הקידוש אוכלים איזה טעים. איזה טעים. זה יום שבת.

ביום שבת לא מתענים, אוכלים פול.

שמחתי להיות איתכם.

אני מאושר שהצטרפתם והייתם 701 יהודים.

שמקבלים עליהם בשביל עם ישראל ערב טוב לכולם.

בעולם העליון כשתהיה לך בושה,

מה אתה הפסדת, מה היה לך ביד והפסדת?

הפדיחה,

הפדיחה זה העונש הכי גדול. זה לא צריך אפילו אש, עוד בלי אש,

רק מהבושות.

אבל מה לעשות, בעולם האמת זה אמת. אין חרטוט. אתה יכול לספר סיפורים ולהגיד, כן, אבל הייתה לי תוכנית ועשיתי והתכוונתי וזה, וזה לא יצא, וזה התעכב וזה, ופה ושם.

כל הסיפורים לא יעזרו לך, לא יהיה לך פתחון פה אפילו למילה אחת.

מילה אחת.

למה הקדוש ברוך הוא הוא הדיין, הוא העד, הוא ידין אותך,

ואין לך פתחון פה לכלום.

אבל מה לעשות,

אנשים חושבים שהממון יציל אותם, כי הם יעשו צדקות.

הם חושבים שהצדקות יכעסו עליהם. טעות.

צדקה תציל ממוות זה בעולם הזה, לא בעולם הבא.

אפשר שאם אדם יש דין מתוח עליו, אם הוא ייתן צדקה, כמו שכתוב, ותשובה ותפילה וצדקה,

מעבירים את רוע הגזירה. כן, זה אפשרי.

אפשרי.

אבל לא מחייב.

אבל לעולם הבא אין דבר כזה.

זה שם משפט, דין. אין שם רחמים בכלל. אין מושג רחמים.

שם זה דין, מה היה בדיוק.

ועוברים על כל דבר ודבר שאדם עשה.

אז אם אדם מסכן ומחובר בעולם הזה יותר מדי לחומר,

האדם הזה אבוד, אבוד לעולם הבא.

אם הוא לא ישקיע את ימיו וחייו

לעבודת הבורא,

לעבודת הבורא,

רבי היה עשיר גדול.

הוא נהנה משני שולחנות.

רבי היה קדוש עליון. אבל לפני שהוא נפטר, הוא הרים עשר אצבעות לשמיים ואמר, ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה.

הוא עשה עם זה צדקות וחסדים ודברים אדירים.

הממון לא שימש אותו לצרכים גשמיים.

הוא היה קדוש, קדוש. רבנו הקדוש קוראים לו.

כמה אנשים יכולים להשתמש בכל הכסף שלהם באמת למטרות כאלה וכאלה?

לא יאומן כי יסופר.

זה ניסיון

גדול מאוד.

גדול מאוד הניסיון של עושר, ואת זה צריך להבין.

ניסיון קשה. הניסיון הוא קשה, לכולם הניסיון קשה. כל העולם הזה זה ניסיונות,

אבל השאלה מה ניסיון,

שנשארים אחרי זה עם רוחניות.

לא משנה מה הניסיון,

אבל אם נשאר לך משהו מזה, רוחניות, כי עם זה אתה הולך לעולם הבא. את הכסף, אף אחד, אפילו אם יכניסו לך את כל הכסף מטילי זהב, יכניסו לך לקבר וירפדו אותו,

אתה לא תיקח איתך אגורה.

אפילו כסם שיניים לא תיקח.

כלום.

עם מה אתה הולך?

רק עם הרוחניות.

וכמה יש לך? שם ינערו אותך.

הלוואי ותמצא גרביים. הלוואי.

לא פשוט, וגם בגרביים יריחו אותם.

כי בודקים גם את המצוות,

אם הם היו באמת כמו שצריך, יש כאלה עושים חפיף דליל.

זה בכלל לא מצווה נחשב.

אז לכן כל בן אדם צריך להכין את עצמו ולדעת. אם אתה הולך אחרי הקנאה, התאווה והכבוד,

שזה עניינים גשמיים, זה יוציא אותך מן העולם, לא יעזור לך.

אתה יכול להגיד דברי תורה, ואתה יכול להגיד פלפולים, ואתה יכול להגיד...

גורנישט מת גורנישט, לא יישאר לך כלום, כלום, כלום.

אפס נקודה אפס.

אבל אם אתה,

לא משנה באיזה סיטואציה אתה נמצא, עני או עשיר,

אם אתה, הכוונה שלך, ובאמת אתה פועל רק לכיוון הרוחניות,

אתה יכול להרוויח הכול, אבל אם לא,

רחמנא לצלן, אדם יפסיד את עולמו.

אז כדאי שכל אחד יעשה חשבון נפש.

לאן פניו מועדות?

עכשיו אנחנו בראש חודש אלול,

ואנחנו מתחילים עכשיו את חודש הרחמים והסליחות.

והקב' ברוך הוא מוכן לקבל אותנו אפילו שאנחנו לא בסדר, ואפילו הכי גרועים שבעולם.

הקב' ברוך הוא מצפה שהבנים יחזרו אליו הביתה.

והוא מוכן גם לרדת, לרדת למטה לעולם הזה,

דרשו השם ממציאו, כי ראוהו בהיותו קרוב.

והוא פושט יד ימין

לרשעים שישובו בתשובה.

ומי שלא חוזר בתשובה ולא מנצל את זה,

עוונו גדול מנשוא ואיסוריו יוכפלו בכפלי כפליים, בעולם הזה ולעולם הבא.

אם אדם מצייר,

אם אדם מצייר את מה שהוא שומע, אם הוא מצייר,

מבין את הציור,

יותר קל.

אבל אם הוא רק קורא דברים ואומר דברים ולא שם לב בכלל למה הוא מדבר,

לא בסידור ולא בפרשה ולא בשום מקום.

אין לו שום ציור, הבן אדם הזה לא יכלכל את מעשיו אף פעם,

הוא יחיה בדמיונות שהוא בסדר.

חייב בן אדם...

להפנים את כל מה שהוא אומר, משפט, משפט,

פסוק, פסוק.

חייב להפנים, להפנים ולצייר ציורים,

שהציורים יחייבו אותו לעשות.

אם לא, זה לא יועיל.

כשאומר רבי לויטס,

מאוד מאוד הביא שפל רוח של תקוות אנוש רימה,

הרי כשאדם הולך בבית קברות לפעמים לצורך מסוים ללוות,

לא נגיד קרוב, חבר,

והוא רואה את האפסיות של העולם, איזה תוכניות היו לו. אתמול דיברתי איתו, אתה יודע מה היו התוכניות?

היינו צריכים זה, זה, זה, זה,

והיום טומנים אותו באדמה, סוגרים אותו שם עם אבנים והולכים.

אז מי זה הבן אדם בכלל?

על מה הוא חולם חלומות?

הוא שוכח.

מה בעצם הוא עושה פה?

שימו לב.

השמיים מספרים כבוד אל.

תסתכלו לשמיים, עכשיו חושך.

תארו לכם עכשיו שבן אדם יוצא מהעולם, הנשמה יוצאת מהגוף,

והיא עולה למעלה והיא נתקעת למעלה לבד בחושך.

זהו.

לא למעלה ולא למטה. לא גיהנום ולא גיהנום. רק ככה באוויר, למעלה בחושך, לבד.

ומדי פעם היא שומעת,

היא לא יודעת מה זה, מידה.

ופתאום היא קולטת שזה שדים, שרוצים להתקרב, לגעת.

ופתאום נוהמים לה באוזן.

זה רק בחושך.

זה עוד לא הגעת לגיהנום.

עכשיו תצייר לך את הגיהנום,

כשאתה מגיע לשם, ויש שמה,

וואי, וואי, וואי. לבה רותחת

בהרי געש זה אפס אפסים.

לעומת, ואם זה רק לבה, רק לבה רותחת, זה הכול.

וזורקים אותך לבפנים.

ומוציאים אותך עוד פעם, מחיים אותך, ועוד פעם.

וכל פעם למה?

כי יש לך הרבה כרתות שאתה עברת, והרבה מיטות, והרבה כל מיני דברים.

הרי זה לא הוגן.

אם אדם עשה עבירה אחת שיש בה כרת,

ואחד עשה אלף כרתות,

אז מה, יקבלו אותו עונש? זה לא הגיוני, זה לא צדק.

והשם הוא אלוקי המשפט.

אז צריך להמית ולהחיות. השם ממית ומחיה.

שמעתם איך הפסוק אומר?

צריך להגיד לפי הסדר, השם מחיה וממית. קודם חיים, אחר כך מתים, לא כתוב.

כתוב ממית ומחיה.

מוריד שאול ויעל.

זאת אומרת, ממיתים את הבן אדם, מחיים אותו עוד פעם, מורידים אותו לשאול עוד פעם,

ומחלים אותו עוד פעם, וכן הלאה.

אתם חושבים שזה טענות?

בקיצור,

מי שלא יצייר ציורים להבין מה תהיה אחריתו,

לא ינצל מייצרו הרע.

הוא ידהיר אותו עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, ללא תכלית.

וכשירצה יום אחד לעצור, לא יוכל.

וגם אם יעצור אי שם, מסיבות כלשהן,

יהיה כבר מאוחר.

כי לשנות הרגלים וטבעים והתנהגויות

ויכולות

קשה מאוד מאוד מאוד.

אז לכן,

כל אחד צריך לעשות חושבים,

מה אני עושה מעצמי?

נתתי לכם כמה דקות של מחשבה,

אולי נכנסתם לתמונה שאני מצייר קצת,

ואם קצת זה יספיק.

אבל צריך לדעת,

תשקיעו כמה שיותר ברוחניות.

תשתדלו

למעט בגשמיות, ואם כן, במה שנצרך.

ואם יותר ממה שנצרך, רק לצורך עליון.

רק לצורך עליון.

ואם אתה עושה לצורך עליון,

אין גבול שהוא יכול לתת לך.

כי כל מה שאדם דורש מהקדוש ברוך הוא מבקש ברוחניות,

הקדוש ברוך הוא נותן.

כל מה שהוא מבקש בגשמיות לא מחויב הקדוש ברוך הוא לתת, אבל ברוחניות השם מתחייב לתת לכל בן אדם

מה שהוא שואל ומה שהוא מבקש, בתנאי שהוא יודע שהוא אמיתי,

והוא הולך להשתמש בזה למה שהוא אומר.

אז הקדוש ברוך הוא נותן.

כמו האבא שרואה שהבן שלו רוצה עוד מחברת לכתוב חידושי תורה, הוא לא ייתן לו,

ודאי שייתן לו.

אם הבן רוצה לטוס

בישיבה הכי טובה במדינה אחרת הוא לא ייתן לו, בוודאי שייתן לו, העיקר שיהיה עילוי.

כל מה שירצה אדם ברוחניות ייתן לו.

אפשר להשתמש גם בגשמיות לרוחניות,

אבל באמת להשתמש.

זו חוכמה גדולה שלא הרבה זוכים לה,

ואלה שיש להם הרבה והם לא נותנים,

העונש להם גדול ביותר.

הוצאנו עכשיו, תראו, חוברת,

מאגר השאלות והתשובות הגדול בעולם,

יש בה 130 בערך דפים.

כל דף מכיל את מה שיש בפנים.

אז אני אומר לכם בקצרה,

שמונה נושאים מרכזיים יש בחוברת.

הקטע מומחה, שיש בזה אמונה, השקפה,

שבת, הסבר על אירועי השואה, ציונות, התמודדות עם יצר הרע, חברה, חינוך, חיזוק, תשובה, ירידה, מצוות,

עבירות,

מאורעות אחרית הימים, גן עדן, גיהינום, צבא, חרדים, מדע מול תורה,

מוסר, סיפורים, מלחמת התשקורת,

נצחיות, הנשמה, פרנסה, ביטחון, רפואה.

קיצור, כל הנושאים שיש בעולם היהודי נמצאים.

פרשיות השבוע, יש פה בחוברת 363 שיעורים.

בכשרות המטבח, מה שדיברתי בקצרה, 37 שיעורים.

תיקון המידות, 230 שיעורים. ערכות צניעות של נשים, 12 שיעורים.

קליפים, 16 דיסקים,

למעלה מ-1,000 קליפים שמראים כל מיני נקודות והערות בחיינו.

ערבי שירה וזמרים פסולים, 27 הרצאות.

באנציקלופדיה שחילקנו פעם היה 400 שעות של תורה,

עכשיו אנחנו מוציאים דיסק און קי.

קטן,

שמכיל את כל מה שאני אומר,

1,000 שעות של תורה.

וכל זה נמצא, נאסף במשך שנה,

נכתב.

זה טוב לאוטו, לבית, למחשב,

בכל אופן.

יש פה מאות תחומים שאתם לא תאמינו מה ההיקף של החומר שנאסף.

זאת אומרת, כל בן אדם יש לו פה אנציקלופדיה אדירה,

של כל מה שלא חלמת אפילו לשאול,

ויש פה את התשוגות.

אתה לא צריך לשום דבר יותר.

זאת אומרת, חוץ מספרי הלכה ומוסר,

כל שאלה שאתה רוצה,

לא צריך לחפש מיץ, איפה לברר, הכל נמצא פה.

חבר'ה, באנו פה להציג יהודים שהדיסק און קי היא כדי שהם יחזירו את כל העם ישראל בתשובה.

זה, יש פה תשובות לכל השאלות בנושא היהדות של כבוד הרב עמוני יצחק.

כברנו חושך לגרש,

וידענו אור ואש.

תודה רבה לך, אדוני.

תודה רבה לך, אדוני.

אדוני היושב-ראש,

תודה רבה.

אנו מאוד שמחים שזכינו בדור שלנו לרב כמוך.

תודה רבה על כל האמת שאתה מוציא לאור ושאתה מוניח אותנו בדרך האמת, שאתה נותן לנו כוח. רצינו להכיר תודה לרב שזיכה אותנו לאורך כל השנים, להתחזק בעבודת השם ולשמוע את ההרצאות שלך מאז שהיינו ילדים. אתה כל פעם מחזק אותי, ממש.

והרבה התחזקתי בזכותך, כבוד הרב. בזכותך עליתי לישיבה?

תודה רבה. חזרתי בתשובה בעקבות

הקלטת מספר 55 כל הבממה.

ראיתי הרצאות שלך באילת ביוטיוב,

ועקב זה חזרתי בתשובה, התחזקתי, נכנסתי לישיבה. אני זכיתי בזכותך לחזור בתשובה לפני 25 שנה. אני בזכותך חזרתי בתשובה לפני שלושה חודשים,

וגם אשתי קיבלה על עצמה כסיור ראש.

בזכותך אני חזרתי בתשובה לפני שנה וחודשיים. כבוד הרב, בזכות השיעור הזה, ואתה הטריגר שלי, אני לוקח עליי מצווה עציצית. רציתי קודם כל להודות לך על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל,

וגם בפרט לי ולמשפחתי,

שהתחזקנו את דרכך. אני רוצה להודות לרב בשמי, בשם הוריי, על כל ההדחה,

ועונה על השאלות והכול. רק רציתי להודות לארגון שופר ולכבוד הרב, בייחוד, על כל עבודת הקודש. תודה רבה לרב, אנחנו אוהבים אותך.

רציתי להגיד תודה לכבוד הרב, שבאמת כל רגע מחזיר אותי בתשובה.

ברוך השם. ובשבילי אתה גדול הדור. תודה רבה. אתה למען האמת חיזקת אותנו,

אנחנו חוזרים בתשובה למעלה מעשר שנים. קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה מאוד גדולה.

אתה הצלת אותי. אני רק רוצה להודות לך, כי לפני שנה אני שמעתי את ההרצאות שלך,

ואתה החזרת אותי בתשובה, את כל הבית בתשובה. זרקתי ארבע שקיות של בגדים לא צנועים.

רציתי להודות לך על הכול.

לפני שלושים שנה זה היה בדיוק מלחמת המפרץ,

קצת לפני.

חיזקת אותנו, לא רק אותי, את כל המשפחה,

והיינו בערכים.

אני זוכר אותך 37 שנים.

היית מופיע ברמלה, איפה שלא היית מופיע, הייתי רודף אחריך.

אני בא על תשובה שלך לפני 36 שנה.

זה הכי איטי.

אני חזרתי בתשובה לפני 20 שנה,

מקלטת שלך. גם אני בא על תשובה 13 שנה, בזכות הללו.

אנחנו עוקבים אחריך הרבה שנים מחוץ לארץ,

ואוהבים אותך. זה פגיסתי, בא מווינה.

מווינה הגיע היום. מה אתה אומר? לדעתי אתה הרב האמיתי והכי צדיק שיש בדור הזה, שהולך ישר בלי הנחות, בלי פיצולים,

תודה רבה כבוד הרב. תהיי בריאה. בכל מקום שמגיעים אליך ומדברים עליך,

אתה נחשב רבי עקיבא של הדור.

אני אוהבת אותך מהנשמה שלך, מה שאתה מוציא מהפה.

טוב. אני מכירה אותך הרבה שנים, בשביל זה רק רציתי להגיד לך.

שנים אני מכירה אותך, ומי שהכרתי אותך, טוב לי בנשמה. קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך. זה דבר ראשון. תודה, תודה. מאוד. תודה. מאוד מאוד אוהב אותך.

אין לך מושג כמה אני אוהב אותך.

תודה.

כשאני קמתי היום בבוקר,

עליתי על הרכבת מפאזל רק לראות אותך ולשמוע אותך. מה אתה אומר? משוויץ הגעת עד לפעם. כן, מפאזל.

יפה מאוד, יפה מאוד. עקבתי אחריך בכל מקום, לא משנה איפה. תודה רבה לך, הרב, על כל השינויים שחוללת בנו במשפחה שלנו. אני מודה לך שזכינו להגיע אליך, להכיר אותך בכלל, כי פשוט אתה מדהים, מדהים, מדהים, מדהים. אין לי מילים.

אני מודה לקדוש ברוך הוא.

מצדיקה אותי בזה שככה שלח לי שליח כמוך.

אני מתחזק מאוד הרבה בסרטונים שלו, ובאמת אני אוהב את כבוד הרב.

אני מדבר עליך, כאילו, מדבר עליך כל הזמן בשבחים, ואני, זה באמת היה חלום שאני ככה לפגוש אותך, ואני מקווה שתבוא לפתח תקווה עוד כמה פעמים. אני תמיד שומעת את ההרצאות שלך ומאוד נהנית,

ממש ממש. נורא קירבת אותי וחיזקת אותי. זכיתי לראות אותך בלהיות בשיעור שלך.

כבוד גדול, אור העולם זיכה אותי. עם ישראל באמת זכה לגדול דור כזה שמקרב.

אתה בטח יודע כמה אנשים עזרת להם,

כמה אנשים מצאו מזור בזכותך,

כמה אנשים נפקדו בזכותך,

כמה עזרת לעם ישראל. קודם כל אני רוצה להגיד לך... תודה רבה לך. תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה. תודה לרב. תודה רבה לכבוד הרב שבאמת... אתה הצלת אותי, רק רציתי להודות לך. להודות לרב. אני רק רוצה להודות לך. חיזקת אותי? חיזקת אותנו? חיזקת אותנו.

חזקנו דרכך. בזכותך. בזכותך. בזכותך. בזכות הרב. אתה החזרת אותי בתשובה. אני חזרתי בתשובה. החזרתי בתשובה. אנחנו חוזרים בתשובה. לפני 36 שנה. לפני 20 שנה. 13 שנה. לפני שלושה חודשים. לפני שנה וחודשיים. אני רוצה להגיד לך שאנחנו אוהבים אותך. אני אוהבת אותך. כמה אני אוהב אותך. אני אוהב אותך.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפון

036-77779, מייל שופר, מיין שטרודלשופר.tv, כתובתנו באינטרנט שופר.tv,

בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים בו תוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר,

בשופר קול,

גם בקומה הכשרה,

טלפון 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

0237247. וידוע מה שפסק הרמב״ם, זכותו יגן עלינו אמן. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן מגלים.