'וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם' - כוחו של משפט!
- - - לא מוגה! - - -
משה ואהרון,
יש יותר אהובים אצל הקדוש ברוך הוא ממשה ואהרון.
ומה כתוב במדרש?
מפני מה לא נזכר משה בשירת הבאר?
עלי באר עינו לה,
באר חפרו השרים.
לא מוזכר משה רבנו,
מפני שנענש על ידי המים.
ואין אדם מקלס לאספקלטור שלו.
טוב, אז אני מבין עכשיו למה הוא לא מוזכר במים.
קטגור של משה רבנו היה מים,
ושם לא מזכירים אותו אצל הקטגור.
אבל למה שמו של הקדוש ברוך הוא לא נזכר בשירת המים,
שירת הבאר?
משל לשלטון שעשה סעודה למלך,
אמר המלך
אוהבי שם,
אמר לו לאו, אמר גם אני לא הולך לשם.
כך אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל ומשה לא נזכר
בשירת הבאר, גם אני לא רוצה להיזכר שם.
אתם שומעים עד כמה אוהב הקדוש ברוך הוא את משה רבנו?
אבל הוא ויתר לו?
לא ויתר לו.
אתה פגמת במים?
אתה לא תיזכר בשירת הבאר.
אבל אם אתה לא נזכר, גם אני לא אהיה שם.
זה שאני אוהב אותך לחוד,
וזה שאני צריך לנקות אותך זה לחוד.
אימא שמקלחת את הבן והוא לא כל כך אוהב את המקלחת,
אז היא לא אוהבת אותו?
מאהבה היא מקלחת אותו.
היא רוצה שהוא יריח טוב, יהיה נקי.
הבורא מנקה אותנו, זה מאהבה, זה לא מחוסר אהבה.
יש לנו ציור של אהבה גדולה מזו?
או בכל זאת, מה כתוב על משה רבנו? ונוקם על עלילותם.
משה ואהרון בכהניו ושמואל בקורא שמו, קוראים אל השם, הוא יענם, בעמוד ענן נדבר אליהם.
ואחר כך מה כתוב? ונוקם על עלילותם.
הקדוש ברוך הוא, למרות שהוא עונה להם
שהם קוראים לו וכו',
אבל הוא גם נוקם על עלילותם נקמה כל כך גדולה ונוראה על חטא דק מן הדק.
ומכנים אותו בשם עלילה.
מה שבמקום לדבר אל הסלע, הוא ייקע על הסלע.
זה נקרא עלילה.
ועל זה צריך נקמה.
זה כוחו של משפט.
זה יסוד המשפט, לבער את הרע.
למה? כי נמנע
קידוש השם
על ידי זה שהכו בסלע.
אפשר להגיד שמשה רבנו היה רועה צאן, הוא מבין באבני גיר.
הוא נתן מכה בסלע מיוחד, שהוא יודע שמתחתיו יש מים.
יכול להיות פתחון פה, אבל אם מדברים לסלע, אין לו אוזניים.
ואם הוא נתן מהמה,
זה קידוש השם.
אין מקום להגיד איזו טענה.
אז נמנע
קידוש השם בשגגה, בחוסר הבנה,
אפילו אם נגיד בחוסר תשומת לב מספקת.
אבל להגיד על זה נקמה?
להגיד על זה עלילה?
להגיד על זה יען לא האמנתם בי?
זה כוחו של משפט,
לבער את הרע.
וחלילה, חלילה לוותר למשה רבנו.
וכדאי היה לו כל העונש.
כי כל ההצלחה והאושר הגדול שאין למעלה ממנו זה רק במשפט.
לכן הצדיקים רצו שהשם ידון אותם במשפט.
הרי רבי עקיבא כל ימיו נתאבה.
מתי הוא יוכל להצליח להוכיח לקדוש ברוך הוא את אהבתו?
אפילו אם יסרקו את בשרו במסרקות של ברזל ויחתכו אותו חתיכות חתיכות באטליז.
וככה עשו לו.
בן מאה עשרים, צדיק גמור, שלם שבשלמים,
ראוי היה להוריד תורה כמשה רבנו.
ועם כל זה לא היה ויתור אצל הקדוש ברוך הוא,
וקרעו אותו לגזרים.
הרוג מלכות.
אבל הוא במדרגה הכי גבוהה בעולמות העליונים.
נו, מישהו יכול להבין את עומק הדין?