"מזמרים זמירות לכבוד השבת ושוכחים את העיקר"
- - - לא מוגה! - - -
אם מזמרים זמירות אודות השבת ושוכחים את העיקר,
שזה להודות לשם
ולהכיר טובה על הבריאה,
זה דומה לציור שנתן הגאון רבי שמחה זיסל,
זכר צדיק וברכה מקלם,
אודות ילד
שנשלח משליחות
ואימו רצתה שיזכור,
קשרה לו חוט על היד,
הזהירה אותו
שלא ישכח להסתכל על החוט
בשביל שיזכור למה היא שלחה אותו.
באמת הילד לא הסיע דעתו מן החוט,
וכשהגיע למקום המיועד
הוא זכר את החוט,
אבל שכח על מה בא להזכיר לו.
אז בן אדם יכול לשיר שירים
וזמירות על שבת ושוכח את העיקר,
את העיקר
זה להודות לשם יתברך ולהכיר את טובת הבריאה שהסתיימה ביום השביעי.
ואם כן, שזהו יסוד השבת,
אז ראינו עד כמה שזהו יסוד היסודות.
ובחיוב הזה יש פרטים רבים מאוד.
שניים נעסוק.
האחד, החובה להכיר את ריבוי הטובות הכלולים בעצם הבריאה.
אין דבר חסר בבריאה, ויש שפע של שפע מכל דבר,
לאין שאלות.
אז צריך להכיר את ריבוי הטובות
שהקדוש ברוך הוא כלל בעצם הבריאה, וזו חובה.
חובה עלינו להכיר ולהודות.
ויש עוד חיוב
שצריך לדעת,
שלא יוצאים מידי חובה רק בהכרה,
אלא יש אחריות
גדולה
על כל אחד ואחד לדבר בהן ולפרסם אותן.
על הטובות והנפלאות שהשם עושה איתנו.