אסור לעשות טובה למי שלא מכיר טובה
- - - לא מוגה! - - -
והנה גודל הקלקול של כפויי טובה רואים שלא רק מי שמקבל טובה יש עליו תביעה שהוא כפוי טובה,
גם מי שעושה טובה יש עליו איסור לעשות טובה למי שאינו מכיר בטובה.
אתם שומעים?
אסור לעשות טובה למי שלא מכיר טובה.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.
אמר רבי זרע אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס.
שהפסוק אומר כי צרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכך פסק הרמב״ם
שאין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון.
אמר רבי חמא בר חנינא כל העושה טובה למי שאינו יודעה
כאילו זורק אבן למרקוליס.
זאת אומרת, אסור לעשות טובה למי שאינו מכירה.
ומה שאמרו חכמים זורק אבן למרקוליס למי שלא יודע זה היה סוג של עבודה זרה שהיה להם קיר מסוים שהיו באים אליו, לוקחים אבנים וזורקים אבנים על הקיר וככה זוהי עבודה זרה שזורקים את האבן על הקיר
כמו שהיה להם פעור שהיו עולים מעל הפסל ופוערים ועושים את צרכיהם עליו.
זו הייתה עבודה זרה.
אז למה זה כי זורק אבן למרקוליס?
כי גם אם בן אדם בא וצוחק,
צוחק על עבודה זרה, לוקח אבן
וזורק על המרקוליס ורוצה לבזות את המרקוליס,
הוא עוד יכול לחשוב שהוא עושה מצווה גדולה?
למה? כי הוא מבזה את העבודה הזרה, הוא מפוצץ אותה באבנים.
אבל זה דרך עבודתה,
ולכן אסור לעשות זאת.
אותו דבר,
כל מי שעושה טובה למי שאינו מכיר רע,
כל מי שהוא כפוי טובה,
הגם שהוא חושב שהוא עושה מצווה, עושה עבירה בזה.
מפני שאסור לעשות טובה למי שאינו מכיר רע,
כי בעת שאין לו מידת הכרת הטום,
הוא יכול לעשות רעה עם הטובה עצמה שקיבל וגם לנותן הטובה בעצמו.