בא תפרן... הלך תפרן...
אנשים לא מתבוננים, באים לעולם אדם עובד-עובד-עובד-עובד עשיר... בתים מכוניות הוא קונה - למי אתה קונה את כל זה? אתה תמות אתה משאיר את זה לבעל של אשתך שיבוא אח''כ. בשביל מה אתה עובד בשבילו? שיעבוד לבד. אתם ראיתם מישהו שנתנו לו חברא קדישא תכריכים עם כיסוי?
יש הוראה מהממשלה: 'שלא לתת למתים להעביר אפילו דולר אחד (1$)!'
(הקהל צוחק...!)
ואנשים עובדים-עובדים עובדים – הרי אתה לא תיקח כלום! לירה לא תיקח! אז למי אתה עובד כל הזמן? אח''כ... תגיד... אתה כבר עייף תנוח לך תלמד
- 'עוד מעט עוד מעט'... ואז... מתי?
- עוד מעט
אומר: 'לא, בגיל ששים וחמש (65) בפנסיה...'
עובד ששים וחמש (65) שנה לנוח חמש (5) שנים... – ה' ירחם! למה אתם חושבים נותנים גיל ששים וחמש? עכשיו הוציאו עד גיל יותר שבעים (70) - כי רק מעט אנשים מגיעים לגיל הזה... בשביל שלא יקבלו כלום! והוא סומך על זה שהוא יגיע לשם.... אנשים לא מתבוננים...
תראו: תינוק שבא לעולם איך הוא בא עם ידים קפוצות ככה (כבוד הרב מדגים) אומרים חז''ל: למה הוא בא ככה?
אומר: שהוא בא לקחת את כל העולם!
באמת אנחנו רואים תינוק שמתחיל לדבר מה הוא אומר? 'אבא!' מילה שניה? – 'שלי!'
(הקהל צוחק...!)
'אמא שלי!' נותנים לו צעצוע הוא מתווכח עם הילד הקטן השני כל אחד מושך: 'שלי-שלי!' מה שלך יא.... הרגע נולדת! איך שלך?
(הקהל צוחק...!)
- כבר שלו...
וכשהוא מת, הוא מת עם הידים ככה (כבוד הרב מדגים- ידים פתוחות) להראות שהוא לא לקח כלום. בא תפרן והלכ תפרן...
הנה אתם רואים, אנשים כל הזמן אוספים-אוספים-אוספים-אוספים. לְמַה?