שכרם של שם ויפת
- - - לא מוגה! - - -
יפת עשה מצווה כראוי וכיסה את נועה חביב כאשר השתכר ונתגלתה ערוותו.
הוא זכה לשכר חד פעמי.
יפת, הם היו שניים, שם ויפת. שם קיבל את המצווה של ציצית
לכל הדורות שלנו.
אבל יפת,
שלא התאמץ כמו שם,
קיבל מצווה שנדחתה לארבעת אלפים שנה,
שייקברו בניו ולא יימנע ביזיון בלבד.
מי זה בניו?
גוג ומגוג שימותו פה על הרי ישראל,
ימותו מיליונים והם יזכו להיקבר בגיא המון גוג,
משם הם יזכו לקבורה.
זאת אומרת, חלק מהם יאכלו במשך שנה
על ידי עוף השמיים בחיית השדה,
והנותרים יזכו לקבורה,
יעברו אחרי זה שבעה חודשים ויאספו את כל הגופות שנשארו בעצמות
וייתנו להם קבורה. זה בזכות מעשה אחד שיפת עשה,
אבל לא כמו שהם.
לכן הוא זוכה למצוות קבורת צאצאיו אחרי ארבעת אלפים שנה, הקדוש ברוך הוא משלם לו.
ושם שעשה יותר לשם שמיים, מתאמץ יותר,
קיבל ציצית ששקולה כנגד כל המצוות,
ושאדם זוכה לקבל פני שכינה בזכות המצווה הזאת.
בכל רגע שלובשים אותה מקיימים מצווה.
וכל זה היה בעדיפות של התאמצות יתרה מאחיו יפת.